העמק דבר על בראשית כ״ב:ב׳

מהדורה: ספר תורת אלוהים, וילנא 1879

« העמק דבר על בראשית כ״ב:א׳ העמק דבר על בראשית כ״ב:ג׳ »

1 העמק דבר על בראשית פתח ↗

לך לך. פרש״י להנאתך ולטובתך. והרמב״ן הקשה מכמה קראי דמצוי זה הלשון. ואני תמה דמה לנו למרחקים הרי גם בעקידה כתיב לך לך. אבל כוונת רש״י דבכ״מ משמעו שיהא בודד במועדו ואין לזרים אתו וע״ז שייך לשון לך לעצמך. והכי מפרש הגמ׳ במה דכתיב וספרה לה לעצמה. פי׳ שא״צ להראות לחברותיה אלא היא נאמנת. וכן היה בעקידה שאברהם הי׳ הולך בודד במחשבתו אפי׳ הנערים שהלכו עמו לא ידעו דבר. משא״כ כאן שהי׳ בפרסום רב. ובכל דרכו הוסיף לקחת לבות ב״א להלוך עמו כדי לעמוד באמונתו לשם ה׳. ומש״ה פי׳ לך להנאתך וע״ע מש״כ בס׳ שמות ל״ד כ״ז:

2 העמק דבר על בראשית פתח ↗

ממעל לעצים. על העצים מיבעי כמו בס׳ ויקרא א׳. אבל על העצים היה במשמע על ממש ולא מעל דמעל כמש״כ לעיל א׳ ז׳. וממעל משמעו ודאי מעל דמעל מש״ה כתיב ממעל. ללמדנו שהעלהו לעולה ממעל. היינו שפרחה נשמתו ש״י והקריבה מיכאל על המזבח שלמעלה. כמש״כ התוס׳ שלהי מנחות. ובזה נתקיים דבר ה׳ כמשמעו ולא חסר אלא שחיטת גוף יצחק ובזה בא האיל תחתיו והוחזר הנשמה למקומה. נמצא מרומז הענין במקרא מפורש למסתכלים בדקדוק הלשון ומדויק עוד מה שאמר ה׳ והעלהו שם לעולה ומה מקרא חסר והעלהו לעלה על אחד ההרים וגו׳ אלא רמז לו דהעלאה זו יהיה שם במקום הידוע להקב״ה. וזה יהיה על אחד ההרים וגו׳ שמזבח שלמעלה מכוון נגד מזבח שעל ההר:

3 העמק דבר על בראשית פתח ↗

כאשר דבר ה׳. מה שהורה בהשגחה פרטית הוא דבר ה׳ כמש״כ לעיל כ״ב ב׳ וכן ביארנו בס׳ שמות ט״ז כ״ג ובס׳ ויקרא י׳ ג׳. לשון הוא אשר דבר ה׳. וע׳ עירובין דל״ט א׳. התם מוכחא מילתא. ופי׳ מש״ה הוי שתיקותא כדבור מפורש וע״ש. והנה עלינו להתבונן למה זה נצרך להוכחות כ״כ כי היא האשה אשר הוכיח ה׳ ליצחק. הלא גם בלא הוכחות הי׳ הענין טוב ומוצלח לרבקה שתהא אשה ליצחק. ואולי באשר קשה לילך למדינה אחרת כדאי׳ בכתובות פ׳ הנושא. ונראה עוד באשר כל זיווג אינו אלא כבשי דרחמנא שכך הוא מהחלת היצירה ואם אינו מוצא זיווגו אינו עולה יפה אע״ג שלפי ראות עין אדם הוא ישר. מש״ה הנושא אשה שלא מבית אביו זה עצמו הוכחה שהוא סיבה מן השמים שיזדווגו לדעה אחת. משא״כ הנושא קרובתו מבית אביו אין הוכחה כי מה׳ היא. ע״כ ניצרך איזה הוכחה כי מה׳ היא:

1 ולך לך. כבר ביארנו ריש פ׳ לך. דלשון לך לך כאן משמעו שלא ידע אדם מזה אלא בעצמך כדי שלא יתרבו מניעות בזה הדבר הנפלא וכן עשה א״א שלא הודיע לאדם אפילו לנעריו שהלך עמהם עד שאמר להם ונשתחוה ונשובה.

2 והעלהו שם לעלה. עי׳ מ״ש להלן מקרא ט׳ בביאור תיבת שם שהוא נראה מיותר:

3 אשר אמר אליך. לא אמר בפי׳ אלא ממה שראה והבין שהוא ההר ע״י מראה ענן וכבוד ה׳ הוא מאמר ה׳ והכי מתבאר להלן כ״ד נ״א ובכ״מ:

« העמק דבר על בראשית כ״ב:א׳ העמק דבר על בראשית כ״ב:ג׳ »