העמק דבר על בראשית י״ט:א׳

מהדורה: ספר תורת אלוהים, וילנא 1879

« העמק דבר על בראשית י״ח:ל״ג העמק דבר על בראשית י״ט:ב׳ »

1 הרחב דבר פתח ↗

אכן למאי פי׳ הכתוב שהיה כן. אלא יש עוד כונה בזה דענין כל הספור דאנשי סדום הרשיעו עם המלאכים עצמם ולוט עשה עמהם צדקה וניצל. יש להבין הלא הקב״ה ירד לראות כ״י הכצעקתה הבאה עשו בלי זה העסק. וכן לוט היה ראוי להציל אותו גם בל״ז וא״כ למאי סיבב הקב״ה זה העסק. אלא מתחלה יש לדעת דכך מדתו של הקב״ה כשרצונו ית׳ להעניש אומה או אדם ועדיין לא הגיע מדה״ד לכך אזי מסבב המקום ית׳ להגיעם לידי חטא חמור ויענשו ע״פ מדה״ד. וכ״כ בפי׳ המשניות להרמב״ם שלהי מ׳ ברכות בפי׳ הפסוק עת לעשות לה׳ הפרו תורתך. כשיבא העת להפרע ולהנקם יזדמנו סבות להפר התורה כדי שיבא עליהם העונש במשפט. וזה הענין עמוק עמוק מי ימצאנו כו׳ עכ״ל וכן היה בכנענים בעת שבאו ישראל לארץ כדתניא בת״כ והבאתי בס׳ דברים ט׳ ה׳. וכן כתיב בבני עלי ולא ישמעו לקול אביהם כי חפץ ה׳ להמיתם פי׳ שהקשיח ה׳ לבם משמוע כדי שיגיע להם העונש ע״פ מדה״ד. והטעם של החפץ הוא לפי הענין כמו בבני עלי היה החפץ כדי להראות חומר מקדש וקדשיו. ובכנענים כדי שיבואו ישראל לארצם וכן הרבה. וה״נ להיפך כשרצונו ית׳ להגביה קרן אומה או אדם אבל לא הגיע לזה השכר עפ״י מעשיו. הקב״ה מזמין לפניו מצות ומע״ט שיבא לידי כך ויקבל שכרו משלם ע״פ מדה״ד והכי תניא במכילתא סדר בא פ״ח. ר׳ מתיא בן חרש א׳ ואעבור עליך וגו׳ הגיע שבועתו של הקב״ה שנשבע לא״א ולא היה בידם מצות שיעסקו בהם כדי שיגאלו שנא׳ שדים נכונו וגו׳ נתן להם הקב״ה שתי מצות כו׳ וכזה אירע במעשה סדום דבאמת נראה ממה שאמר ה׳ זעקת סדום ועמורה כי רבה. שאע״ג שמצד החטא לבד לא הגיע שיעשו כלה לולי שרבה זעקת הנרצחים כמש״כ לעיל ע״כ הגיע זה העסק שהביאם לידי גמר הדין הקשה. וכן לא היה לוט כדאי להיות ניצול בזכות עצמו כאשר כך עלה ברצון תחלה אלא שנשתנה הדבר כאשר יבואר לפנים. מש״ה היסב הקב״ה שיבואו המלאכים בדמות ב״א גדולים בערב דוקא וזה הביא שיתפעל לוט וישתדל בכבודם ובזה יגדל זכות עצמו וכמו שיבא לפנים. וחקירה זו אי׳ גם בזוה״ק פרשה זו בשם ר״א באופן אחר קצת:

1 המלאכים. באו והתראו בדמות נביאים שהמה דומים למלאכים ע״כ נרתע לוט מפניהם ומש״ה כתיב בלשון המלאכים:

2 בערב. לפי דברינו לעיל דא״א ליוה אותם ג׳ פרסאות א״כ הלכו עם אברהם מהלך אדם מש״ה הגיעו לסדום בערב :

« העמק דבר על בראשית י״ח:ל״ג העמק דבר על בראשית י״ט:ב׳ »