העמק דבר על בראשית י״ב:ח׳

מהדורה: ספר תורת אלוהים, וילנא 1879

« העמק דבר על בראשית י״ב:ז׳ העמק דבר על בראשית י״ב:ט׳ »

1 סנהדרין פתח ↗

״הֲיַעֲרֹךְ שׁוּעֲךָ לֹא בְצָר״, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: לְעוֹלָם יַקְדִּים אָדָם תְּפִלָּה לַצָּרָה, שֶׁאִילְמָלֵא לֹא הִקְדִּים אַבְרָהָם תְּפִלָּה לַצָּרָה בֵּין בֵּית אֵל וּבֵין הָעַי, לֹא נִשְׁתַּיֵּיר מִשּׂוֹנְאֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל שָׂרִיד וּפָלִיט. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: כׇּל הַמְאַמֵּץ עַצְמוֹ בִּתְפִלָּה מִלְּמַטָּה, אֵין לוֹ צָרִים מִלְּמַעְלָה. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: לְעוֹלָם יְבַקֵּשׁ אָדָם רַחֲמִים שֶׁיְּהוּ הַכֹּל מְאַמְּצִין אֶת כֹּחוֹ, וְאַל יְהוּ לוֹ צָרִים מִלְּמַעְלָה.

2 העמק דבר על בראשית פתח ↗

ויקרא שם אברם. מכאן מבואר משמעות ויקרא בשם ה׳. הוא שהקריא ופרסם שם ה׳. שאין לפרש שקרא הקרבנות שעל המזבח בשם ה׳ וכדאיתא שלהי מנחות. רי״א כ״מ שנאמר קרבן אמור ביו״ד ה״י כו׳ דא״כ קאי האי ויקרא בשם ה׳. על העבר שקרא אז. וא״כ הכי מיבעי לכתוב אשר עשה שם אברם בראשונה ויקרא בשם ה׳. אלא הוא דבר בפ״ע. דבשוב אברם לשם קרא ג״כ בשם ה׳ בתפלה ובפרסום שמו וזכרו בפי הבריות:

1 ויעתק משם ההרה וגו׳. גם הליכה זו היתה בכלל אשר אראך שראה ברוה״ק כי יש לו לילך לשם שהראהו הקב״ה שאותו מקום נדרש להקדים תפלה לצרה. וכדאי׳ בסנהדרין מ״ד. אלמלא הקדים א״א תפלה בין בית אל ובין העי לא נשתייר וכו׳:

2 ויקרא בשם ה׳. ת״א וצלי בשמא דה׳. והיינו כדאי׳ בגמ׳ הנ״ל. ולא אפשר לפרש שקרא קרבנות המזבח בשם ה׳. כאשר יבואר להלן י״ג ד׳:

« העמק דבר על בראשית י״ב:ז׳ העמק דבר על בראשית י״ב:ט׳ »