העמק דבר על דברים י״ב:כ״א

מהדורה: ספר תורת אלוהים, וילנא 1879

« העמק דבר על דברים י״ב:כ׳ העמק דבר על דברים י״ב:כ״ב »

21 העמק דבר על דברים פתח ↗

צאן ובקר. פרש״י תזבח לחגיגה שאם נמנו כו׳. ולכאורה הוא תמוה שהרי הוא דעת בן דורתאי בפסחים ד״ע דקסבר שחגיגה ה״ה כפסח ודוחה שבת. וממילא בא אפי׳ במועט. ואנן לא קיי״ל הכי. והא דכתיב בקר דריש כדר״נ ארב״א מנין למותר הפסח שקרב שלמים שנא׳ וזבחת פסח לה׳ אלהיך צאן ובקר כו׳. אבל באמת למדנו רש״י דודאי פשטא דקרא א״א לומר כדר״נ אלא לחגיגה שהוא מצוה מה״ת לכ״ע ולא כתוס׳ שם בד״ה לאו חובה היא דלמ״ד דחגיגה אינה דוחה שבת ס״ל שעיקר חגיגה מדרבנן. אלא כדעת הרמב״ם בה״פ פ״ח שהוא מה״ת ומהאי קרא רק שאינו חובה כפסח אלא מצוה. ובן דורתאי דייק מדקרי לה פסח ש״מ שהוא חובה ודוחה שבת כפסח. וע״ז פליגי ומפרש בגמ׳ דמש״ה נקרא פסח כדר״נ. אבל ודאי מיירי בחגיגה. ועדיין יש לאלוה מלין בפשטא דקרא אמאי קרי לה הכא פסח ויבואר עוד:

21 כי ירחק. אין הכונה ברחוק מקום ממש דא״כ ליושבי ירושלים היה אסור לאכול בשר תאוה. אלא פי׳ ריחוק המעלה שאינך יכול לעמוד בהר ה׳ ולאכול משלחן גבוה:

22 וזבחת. דוקא לא רשות כמש״כ לעיל ט״ז:

23 כאשר צויתיך. עד כה דיני שחיטה בקדשים כן תעשה גם בחולין:

24 ואכלת בשעריך בכל אות נפשך. באיזה אופן שתרצה לא כמו קדשים שהיה ההכרח לאכול בדרך אכילתן. אבל חולין תעשה כמו שלבו חפץ ואין בזה משום בל תשחית מאכלים:

« העמק דבר על דברים י״ב:כ׳ העמק דבר על דברים י״ב:כ״ב »