38ועשו להם ציצית. אין זה צווי כי באמת אין חיוב לקנות בגד כדי לעשות בו ציצית כמבואר בפוסקים ובאו"ח סי' י"ז וסי' כ"ד, אמנם המכוון בזה כמו ועשיתם אשה לה' לעיל ט"ו שאיננו צווי אלא כשתעלה על לבבכם לעשות אשה לה' ע"ש רש"י, וכן כאן ועשו להם ציצית הכוונה כשיהיה להם בגד המחוייבת וירצה ללבשו, לבישה זו אסורה להם עד שיעשו בו ציצית; וז"ל החינוך ודע שאף על פי שאין חיוב מצוה זו מן התורה אלא כשיש לו לאדם כסות ד' כנפים, כמו שאין חיוב מצות מעקה אלא במי שיש לו גג, אף על פי כן הזהירו כן חכמים במצוה זו הרבה ואמרו שראוי לחזור עלי', ע"כ. ומן התימה על רי"א שכתב ועשו להם ציצית שיעשו עכ"פ בגד מד' כנפות ויעשו בו ציצית לשלול טעות האומרים שאם ירצה שלא ללבוש טלית בת ד' כנפות אינו חייב במצות ציצית, ע"ש. ודבריו נגד הלכה שבידינו:39ציצית. שם ציץ לרש"פ הונח על הצמח שהוא עדיין בהתחלת צאתו מן השרש והתגלותו לחוץ שפראֶסלינג, ובלשון מושאל יורה גם כן על עצימת עין במקצת כדי לראות היטב, כמו מציץ מן החרכים שיר השירים ב׳:ט׳ והיינו שמצמצם את העפעפים עד שלא נשאר התגלות העין אך במקצת, שהוא כענין התגלות הצמח רק במקצת, ומלשון הצצה והסתכלות נגזר שם ציצית של בגדי כהונה, וציצית של בגדים, כמו ועשית ציץ זהב טהור, והיינו טס המונח בגובה הראש שהכל מסתכלין בו שויאבלעך, וכן ציצית הבגדים דהיינו להסתכל בהם שויאפאֶדען כמ"ש וראיתם אותו, והנה במקום אחד יקרא ציץ אף על פי שכבר יצא כל הצמח כולו, והוא ויקחני בציצית ראשי יחזקאל ח׳:ג׳, והיינו השערות הצומחות מן הראש, והטעם שאמר כאן לשון ציץ אף על פי שכבר גדל, לפי שאין בשער הבשר חלוקי ענינים ומעמדות בבחינת צמיחותו וגדולו כמו שיש בשאר צמחים, שכל שאר צמח בתחלה הוא ציץ אחר כך נעשה בעל עלים וענפים, אחר כך מוציא פרח ועושה פירות ומתיבש ונופל, ומכל אלה הענינים ושנוי המעמדות אין גם אחד בשער הראש, שהוא לאחר שגדל הרבה כמו שהיה בתחלת צמיחותו, אין נוסף בו שום איכות חדש, לכן יפול עליו שם ציץ תמיד, אחר שלא נעשה בו ענין חדש, ומאחר שתחלת איכותו ציץ שוב אין כאן סבה שיהיה נעתק מזה השם להיות נקרא בשם אחר, וז"ש מנחות מ"ב ועשו להם ציצית, אין ציצית אלא ענף, וכה"א ויקחני בציצית ראשי, ולכאורה יקשה ענף מי זכר שמו, שהרי בפסוק שהביא ראיה ממנו לא נזכר שם ענף כלל, אמנם הענין שנקראו השערות ציצית ע"ש הצמיחה שצומחות מן הראש כענין הענפים שצומחים מן הקנה והסדן של צמח, וכמו שבכל הצמחים הצמח גופו צומח וממנו שוב צומחים הענפים כך בשער הראש הנה הראש גופו צומח ושוב השערות צומחות ממנו, שהראש הוא כסדן האילן והשערות הם הענפים, לזה הביאו ראיה מן ציצית הראש לציצית הבגדים, שצריך שיצא מן הבגד גדיל והוא נחשב כקנה של צמח וכראש הבע"ח, ומן הגדיל צריך שיצא שוב ענף דהיינו החוטין הנבדלים והמתפצלים לכאן ולכאן כענפי הצמח וכשערות הראש; אלא לפי שבלשון ציץ לפי הוראה הראשונה תחלת צמיחת הצמח שאינו בזמן ההוא אלא משהו, אמרו גם כן מנחות מ"א ע"ב אין ציצית אלא משהו והיינו שאין צריך להיות גדול כל כך כ"א כצמח בתחלת צמיחותו שנקרא ציץ בהנחה ראשונה; וכן איתא שם גם כן אין ציצית אלא יוצא, על זה שאין ציצית אלא יוצא לא הביאו ראיה כלל, כי הוא מובן ממילא שגזרת ציץ מן יצא לשון יציאה ושרש יצא רק הצד"י בלבד המורה בהנחה ראשונה על יציאה מדבר, וכבר נמצא לשון יצא בלי יו"ד כמו צא מן התבה, לצאת כצאת, הנקרא אצל המדקדקים חסרי פ"א, וימצא ג"כ בלי אל"ף שקראו המדקדקים נחי ל"א, כמו היא מוצת בראשית ל"ח כפי גרסת ר"ח בתוס' כתובות ס"ז, וכן הוצת מבין רגלי' משנה תורה כ"ח, שמזה מוכח שאין שרש במלת יצא רק הצד"י בלבד, ונגזר ממנו שם ציץ על תחלת יציאת הצמח לאויר העולם, וזה הענין כבר מונח בקריאת שם ציצית, ואצ"ל ראי' לכך:
