מפרשים:
1 עשיתם את שעליכם וכו'. נראה שדרשו בסיפרי כאן כך, מפני שבפרשת בחקתי כתב ברכות הרבה, וכאן לא כתב אלא "ונתתי מטר ארצכם" ותו לא, אלא הכא לא איירי בברכות שהקב"ה נותן להם, רק שהקב"ה יעשה את שלו, והיינו ברכה שהיא צריכה אל הבריות, והיינו דבר שהוא מוטל עליו. ולפיכך פירשו שהקב"ה יעשה את שלו מה שהוא ראוי לו לעשות – הברכות שהם ראוים להיות. וכן לקמן פסוק כג אצל "והוריש ה' את כל הגוים וכו'", פירושו כמו בכאן רש"י שם, דכתיב פסוקים כב-כג "כי אם שמור תשמרון והוריש", וקשיא למה לא נתן השכר רק להוריש, אלא כך אמר, אתם עשיתם את שלכם, אף אני אעשה את שלי, ודבר זה – להוריש הגויים – הוא מוטל עלי:
2 בלילי שבתות וכו'. עיין למעלה בפרשת בחוקתי ויקרא פכ"ו אות ד ותמצא מבואר, ואין להאריך:
3 על המלילות ועל הקשין. לפי ש"מלקוש" היא מלה מורכבת מלשון 'קש' ומלשון 'מל' כ"ה ברא"ם: