מורה נבוכים, פתיחת הרמב"ם י״ד

מהדורה: מהדורת מקבילי, הוצאת מפעל משנה תורה, 2024

« מורה נבוכים Letter to R Joseph son of Judah מורה נבוכים Part 1, Introduction »

14 שם טוב פתח ↗

ואמרו כאלו טבע הענין הרב ממנו והמעט. הרצון בו שטבע זה הענין בין שתהיה ידיעה רבה כ"כ שיגיע להשפיע זולתו בין שתהיה הידיעה מועטת והוא ללמד לעצמו וכן הוא כי פעם יציץ ופעם יעלם:

14 אברבנאל פתח ↗

ודע כו'. אמר השלמים לכלול כל המדרגות נביאים ומדברים ברוח הקדש וחכמים, שכלם קרא הרב למעלה בשם שלמים. והנה צורך הלשון הזה אצלי הוא לבאר, שמפני היות הלמוד ברמז מחוייב, לכן לקחו השלמים הדבור במשלים כי הם ממיני הרמז, וז"ש ובעבור זה כשכיון כל חכם אלהי רבני בעל האמת. ואין פירושו לדעתי האדם המתואר בכל זה כמו שפי' האפודי, וגם אין פירוש בעל האמת כנרבוני שהוא להבדיל התלמודי כו', אבל כיון הרב לומר שהשלמים כלם והם החכם ר"ל בחכמת הטבע, והאלהי בחכמת האלהות, או הרבני ר"ל התלמודי או בעל האמת שהוא הכולל נביאים ומדברים ברוח הקדש, כי כלם הם בעלי האמת לגודל השפעתם, כל אלה וכל א' מאלה לא ידברו בדברים האלה, כי אם במשלים וחידות:

1 טבע ההברקות מופיע גם בלימוד לאחרים 9 דע שאם ירצה אחד מן השלמים, לפי דרגת שלמותו, להביע דבר ממה שהבין מאותם הסודות, אם בפיו אם בעטו, לא יוכל להבהיר בשלמות וכסדר אפילו את המידה שהשיג, כמו שהוא יכול לעשות בשאר המדעים שהוראתם ידועה. אלא כאשר הוא מלמד לאחרים יקרה לו מה שקרה לו כשלימד את עצמו, כלומר שהדבר מתגלה ומציץ ושוב מסתתר; כאילו כך הוא טבע דבר זה, יהא גדול או קטון.

« מורה נבוכים Letter to R Joseph son of Judah מורה נבוכים Part 1, Introduction »