מורה נבוכים, חלק ג' ל״ז

1 קבוצה ב: עבודה זרה פתיחה 1 המצוות שהקבוצה השנייה כוללת הן כל המצוות שמנינו בהלכות עבודה זרה. ברור שמטרת כולן היא להינצל מטעויות עבודה זרה ומדעות שגויות אחרות שנלוו לעבודה זרה, כמו מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ וּמְכַשֵּׁף וְחֹבֵר חָבֶר דברים יח,י-יא ואחרות כיוצא בהן. 3 אמצעי ההפעלה כך למשל הם מכוונים לאסוף צמח מסוים בזמן מסוים, או לקחת מדָבר פלוני כמות כזאת ומאחֵר כמות כזאת. זהו תחום נרחב מאוד, שאצמצם לך אותו לשלושה מינים. א הראשון: מה שקשור בדבר מן הנמצאים, בין אם הוא צמח או בעל חיים או מחצב. ב השני: מה שקשור בהגדרת זמן שהמעשים האלה נעשים בהם. ג והשלישי: פעולות אנושיות שנעשות, כמו ריקוד, או מחיאת כפיים, או צעקות, או צחוק, או קפיצות על רגל אחת, או השתטחות על הארץ, או שריפת דבר, או עישון קטורת מסוימת, או אמירת דברים, מובנים או לא מובנים. אלה הם מיני מעשי הכישוף.

2 שילוב אמצעים יש מעשי כישוף שאינם מתבצעים אלא על ידי כל המעשים האלה כולם. כך למשל הם אומרים: יש לקחת כך וכך עלים מצמח פלוני, ויש לקחת אותם כשהירח במזל פלוני, כשהוא ביתד =בצד מזרח או באחת משאר היתדות, ויש לקחת מקרני חיה פלונית או מגלליה או משערה או מדמה כמות כזאת כשהשמש במרכז השמים, לדוגמה, או במקום מסוים, ויש לקחת ממחצב פלוני או מכמה מחצבים ולהתיך במזל עולה מסוים כשהכוכבים במתאר מסוים, ואחר כך תדבר ותאמר כך וכך כשאתה מעלה עשן בעלים ההם וכיוצא בהם לאותה צורה יצוקה, ואז יקרה כך וכך. אמצעי יחיד ויש מעשי כישוף שהם טוענים שמתבצעים על ידי אחד מן המינים האלה. 4 הפעלה מינית ברוב מעשי הכישוף האלה הם מתנים שהעושות תהיינה דווקא נשים. כמו שתמצא אותם אומרים על טקס הנבעת מים, שעשר נשים בתולות ילבשו תכשיטים ובגדים אדומים וירקדו ויזחלו קדימה ואחורה ויצביעו לשמש, וכן הלאה עד תום כל המעשה הארוך הזה עד שיצאו המים, לטענתם.

3 וכמו שהם אומרים שארבע נשים ישכבו על גבן וירימו את רגליהן בפיסוק, ויאמרו כך וכך ויעשו כך וכך כשהן בתנוחה המגונה הזאת ואז יסור הברד היורד על אותו מקום. ברבים מהשיגעונות וההזיות האלה תמצא שהדבר היחיד שהם מתנים בעשייתם הוא שהעושות אותם תהיינה נשים. 5 הפעלה אסטרולוגית בכל מעשי הכישוף אין מנוס מהתבוננות בעניין הכוכבים. כוונתי שהם טוענים שצמח מסוים הוא מחלקו של כוכב פלוני, וכן הם מייחסים כל בעל חיים וכל מחצב לכוכב. וכן הם טוענים שהפעולות האלה שהמכשפים עושים הם מיני מעשי פולחן לאותו כוכב, ואותה פעולה או אותה אמירה או הקטרה מרצים אותו, ולכן הוא עושה לנו את רצוננו.

4 מטרת התורה: המלחמה בכישוף שהוא מבוא לעבודה זרה 6 לאחר הקדמה זו, שתתאמת לך מתוך קריאת ספריהם המצויים בידינו כיום שהודעתי לך עליהם ג,כט18,13, שמע את דבריי. כיוון ששאיפת התורה כולה, והציר שהיא סובבת עליו, היו סילוק עבודה זרה ומחיית עקבותיה, ושלא ידַמו לגבי אף אחד מן הכוכבים שהוא מזיק או מועיל בשום דבר מן המצבים הקיימים לבני האדם, כי הדעה הזאת היא המובילה לעבודתם – מתחייב בהכרח משאיפת התורה שיומת כל מכשף. כי המכשף הוא בלא ספק עובד עבודה זרה, אם כי בדרכים מיוחדות ומשונות שאינן דרכי עבודת ההמון לאותן אלוהויות. 7 וכיוון שבחלק גדול מכל הפעולות האלה הותנה שיעשו אותן דווקא נשים, נאמר: "מְכַשֵּׁפָה לֹא תְחַיֶּה" שמות כב,יז. וכן בשל חמלתם הטבעית של בני האדם ביחס להריגת נשים. לכן גם ביאר דווקא בעבודה זרה: "אִישׁ אוֹ אִשָּׁה אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֶת הָרַע בְּעֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ לַעֲבֹר בְּרִיתוֹ. וַיֵּלֶךְ וַיַּעֲבֹד אֱלֹהִים אֲחֵרִים וַיִּשְׁתַּחוּ לָהֶם, וְלַשֶּׁמֶשׁ אוֹ לַיָּרֵחַ אוֹ לְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי" דברים יז,ב-ג, וחזר ואמר: "וְהוֹצֵאתָ אֶת הָאִישׁ הַהוּא אוֹ אֶת הָאִשָּׁה הַהִוא אֲשֶׁר עָשׂוּ אֶת הַדָּבָר הָרָע הַזֶּה אֶל שְׁעָרֶיךָ, אֶת הָאִישׁ אוֹ אֶת הָאִשָּׁה וּסְקַלְתָּם בָּאֲבָנִים וָמֵתוּ" שם,ה, דבר שלא נאמר כמותו בחלול שבת ולא בדברים אחרים. והטעם לזה הוא ריבוי החמלה הטבעית עליהן. מלחמה באמצעות היפוך הבטחות העבודה הזרה 8 כיוון שהמכשפים טענו שכישופיהם משפיעים, הגנה מפגיעת חיות ושעל ידי הפעולות האלה הם מגרשים ממקומות היישוב חיות מזיקות כמו אריות ונחשים וכיוצא בהם, הגנה מפגיעה בצומח וטענו גם שעל ידי כישופיהם הם מרחיקים נזקים שונים מן הצמחים, כמו שתמצא אצלם פעולות המונעות לטענתם את ירידת הברד, ופעולות ההורגות את התולעים בכרמים כדי שלא יהרסו אותם; והם – כוונתי ל"צאבים" – האריכו באשר להריגת תולעי הכרמים על ידי אותן דרכי האמורי הנזכרות בספר "עבודת האדמה הנבטית"; הגנה מנשירת צומח וכן הם טוענים שיש להם פעולות המונעות את נשירת עלי הצמחים והפירות – התגובה בשל הדברים האלה שהיו מפורסמים אז, נכלל בדברי הברית ונאמר כך: פולחן עבודה זרה ומעשי הכישוף האלה שלטענתכם מרחיקים מכם את הנזקים האלה – על ידם יחולו הצרות הללו עליכם. פגיעה מחיות נאמר: "וְהִשְׁלַחְתִּי בָכֶם אֶת חַיַּת הַשָּׂדֶה וְשִׁכְּלָה אֶתְכֶם" ויקרא כו,כב. ונאמר: "וְשֶׁן בְּהֵמֹת אֲשַׁלַּח בָּם עִם חֲמַת זֹחֲלֵי עָפָר" דברים לב,כד. פגיעה בצומח ונאמר: "כָּל עֵצְךָ וּפְרִי אַדְמָתֶךָ יְיָרֵשׁ הַצְּלָצַל" שם כח,מב. ונאמר: "כְּרָמִים תִּטַּע וְעָבָדְתָּ, וְיַיִן לֹא תִשְׁתֶּה וְלֹא תֶאֱגֹר כִּי תֹאכְלֶנּוּ הַתֹּלָעַת" שם,לט. פגיעת נשירה ונאמר: "זֵיתִים יִהְיוּ לְךָ בְּכָל גְּבוּלֶךָ, וְשֶׁמֶן לֹא תָסוּךְ כִּי יִשַּׁל זֵיתֶךָ" שם,מ. 9 כללו של דבר, כל מה שעובדי עבודה זרה תחבלו בו כדי להנציח את פולחנה על ידי השליית בני האדם לגבי הרחקת נזקים מסוימים והבאת תועלות מסוימות – נכלל בדברי הברית שפולחנה יגרום לאובדן אותן תועלות ולהבאת אותם נזקים. הרי התברר לך, המעיין, מפני מה כיוון הכתוב לאותם פרטי קללות וברכות הכלולות בדברי הברית וייחד אותם על פני זולתם. דע אפוא עד כמה רבה התועלת הזאת גם כן.

5 דרכי האמורי: דברים חסרי הוכחה מדעית או ניסיונית 10 כדי להרחיק מכל מעשי הכישוף נאסר לעשות דבר ממנהגיהם, אפילו בדברים הקשורים למעשי החקלאות והרעייה וכיוצא בהם. כוונתי לכל מה שאומרים שהוא מועיל ואיננו נובע מהעיון במדעי הטבע, אלא קורה לטענתם על דרך הסגולות. זהו שנאמר: "וְלֹא תֵלְכוּ בְּחֻקֹּת הַגּוֹי" ויקרא כ,כג, והם מה שחכמינו ז"ל מכנים "דרכי האמורי". זאת משום שאלה הם סעיפים ממעשי המכשפים, שכן אלה הם דברים שאינם נגזרים מהיגיון טבעי. אלא הם מובילים למעשי כישוף, הנסמכים בהכרח על ענייני הכוכבים, ואם כן הדבר מתגלגל לרומם את הכוכבים ולעובדם. הם אמרו במפורש: "כל שיש בו משום רפואה – אין בו משום דרכי האמורי" בבלי שבת סז,א. כלומר שכל מה שהעיון במדעי הטבע גוזר – הוא המותר; ומה שאינו כן – אסור. לכן, כשנאמר: "אילן שהוא משיר פירותיו – טוענו באבנים וסוקרו בסקרא", הקשו על מעשה זה ונאמר: "בשלמא טוענו באבנים, כי היכי דלכחוש חיליה, אלא סוקרו בסקרא – מאי רפואה קעביד? =מובן מדוע טוענו באבנים, כדי שיחלש כוחו, אלא סוקרו בסקרא – איזו רפואה הוא עושה?" שם. הרי התברר שסימון באוֹכְרָה אדומה וכל מה שדומה לו בכך שאין טענה הגיונית הגוזרת אותו – אסור לעשותו משום דרכי האמורי. 11 וכן אמרו על הדין ששליה שלמוקדשין תקבר: "אין תולין אותה באילן ואין קוברין אותה בפרשת דרכים מפני דרכי האמורי" ראו משנה חולין ד,ז. ומכך תקיש למקרים אחרים. 12 אל יהיו קשים בעיניך הדברים שהתירו דוגמת מסמר הצלוב ושן השועל משנה שבת ו,י; משנה תורה, הלכות שבת יט,יג, כי באותם זמנים חשבו שהם תוצאתו של הניסיון, ואם כן נעשו משום רפואה. והרי זה כמו קשירת אדמונית על הנכפה, ונתינת צואת כלב על נפיחות בגרון, ועישון בחומץ ובמַרְכַּזִיט לנפיחות הגידים הקשים. כי כל מה שהתאמת ניסיונו כמו אלה, אף על פי שאין טענה הגיונית הגוזרת אותו – מותר לעשותו, כי הוא משום רפואה, והרי הוא כמו החומרים המשלשלים. הבן אם כן מדברי, אתה המעיין, את הדברים הנפלאים האלה, ונצור אותם, כִּי לִוְיַת חֵן הֵם לְרֹאשֶׁךָ וַעֲנָקִים לְגַרְגְּרֹתֶךָ משלי א,ט.

6 סגנון חיצוני שנאסר משום מעשי עבודה זרה 13 גילוח כבר ביארנו בחיבורנו הגדול הלכות עבודה זרה יב,א-ז שגילוח פאת ראש ופאת זקן אסור משום שהוא היה אופנתם של כומרי עבודה זרה. שעטנז זהו גם הטעם לאיסור השעטנז, כי גם זו היתה אופנתם של הכומרין, שהיו מחברים בלבושם צומח וחי, כשעל ידם חותם מאחד המחצבים. תמצא זאת מפורש בספריהם.

7 בגד זהו גם הטעם למה שנאמר: "לֹא יִהְיֶה כְלִי גֶבֶר עַל אִשָּׁה וְלֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה" דברים כב,ה. א תמצא זאת בספר "טומטום" המְצַווה שהגבר ילבש בגד צבוע של אישה כשהוא עומד לפני נוגה, ושהאישה תלבש שריון וכלֵי נשק כשהיא עומדת לפני מאדים. ב יש לו לדעתי גם טעם נוסף, והוא שהמעשה הזה מעורר תאוות ומביא לפריצות למיניהָ.

8 טעם האיסור ליהנות מעבודה זרה 14 איסור הנאה מעבודה זרה ברור מאוד, כי אדם עלול לקחת אותה כדי לשוברה, ואז להשאיר אותה ותהיה לו למוקש. ואפילו שברו והתיכו אותה או מכרו אותה לגוי – אסור ליהנות מדמיה. הטעם לכך הוא שפעמים רבות ההמון מאמינים שדברים מקריים הם סיבות עצמיות, כמו שתמצא שרוב האנשים אומרים: מאז שגר בבית הזה, או מאז שקנה את הבהמה הזאת או את הכלי הזה – התעשר ונכסיו רבו, והם היו ברכה עבורו. וכך ייתכן שיקרה לאדם כלשהו שמסחרו יצליח או נכסיו ירבו מאותם דמים, והוא יחשוב שזו הסיבה, ושברכתם של דמי אותה צורה =פסל שנמכרה הביאה לו זאת, ונמצא שהוא מאמין לגביה במה שכל שאיפת התורה היתה נגדו, כמו שמתברר מכלל פסוקי התורה. 15 זה עצמו הטעם לאיסור הנאה מצפויי נעבד ומתקרובת עבודה זרה וכליה, כדי להינצל מאותה מחשבה מוטעית. כי באותם זמנים היתה אמונתם בהם חזקה מאוד, ואמונתם שהם – כוונתי לכוכבים – מחיים וממיתים, ושכל טובה ורעה היא מהם. לכן דאגה התורה להסרת דעה זו על ידי בריתות ועדות ושבועות חמורות והאלות הנזכרות, והזהירה מלקחת משהו ממנה ומליהנות בו. והודיענו יתעלה שאם יתערב מדמיה משהו בממון האדם – הוא יאבד את הממון ויכלה אותו, והם דבריו: "וְלֹא תָבִיא תוֹעֵבָה אֶל בֵּיתֶךָ וְהָיִיתָ חֵרֶם כָּמֹהוּ שַׁקֵּץ תְּשַׁקְּצֶנּוּ וְתַעֵב תְּתַעֲבֶנּוּ כִּי חֵרֶם הוּא" דברים ז,כו, כל שכן שאין להאמין שיש בה ברכה. 16 אם תתחקה אחר כל אחת מן המצוות שנאמרו בעבודה זרה תמצא שטעמן ברור, והוא הסרת אותן הדעות הנפסדות, וההרחקה מהן עד הקצה האחר.

9 תחבולות וניצול פחדי האדם בעניין גופו 17 ניצול מקריות הפגיעה וממה שנסב אליו את תשומת הלב, הוא שאֵלֶּה הבודים את הדעות השקריות שאין להן יסוד ולא תועלת, עורכים תחבולות כדי לקבע את אמונתם בכך שהם מפיצים בקרב האנשים שמי שלא יעשה מעשה מסוים המנציח את האמונה ההיא – יחול עליו פגע פלוני. יש שדבר זה יקרה במקרה ביום מן הימים למי מן האנשים, וכך יתקבע אותו מעשה, וידבקו באותה דעה. 18 ניצול הדאגה לבנים ידוע מטבע בני האדם באופן כללי שחששם ופחדם הגדול ביותר הוא דווקא על אובדן הממון והילדים. לכן פרסמו עובדי האש באותם זמנים שכל מי שלא יעביר בנו באש ימותו ילדיו. אין ספק שבשל אותה שמועה או: דבר הבל מיהר כל אחד לעשות זאת, מרוב חמלה וחשש לילד, ומשום שהמעשה הזה פעוט וקל, כי לא נעשה דבר מלבד העברתו על האש. בפרט שעניין הילדים הקטנים מסור לנשים, וידועה מהירות היפעלותן וחולשת שכלן באופן כללי. התנגדות התורה לכן התנגדה התורה מאוד למעשה הזה, ונאמרו עליו הדגשות שלא נאמרו לגבי כל שאר מיני עבודה זרה: "וַאֲנִי אֶתֵּן אֶת פָּנַי בָּאִישׁ הַהוּא וְהִכְרַתִּי אֹתוֹ מִקֶּרֶב עַמּוֹ, כִּי מִזַּרְעוֹ נָתַן לַמֹּלֶךְ לְמַעַן טַמֵּא אֶת מִקְדָּשִׁי וּלְחַלֵּל אֶת שֵׁם קָדְשִׁי" ויקרא כ,ג. אז הודיע הנאמן בשם ה' יתעלה ואמר: דבר זה שאתם עושים כדי שיחיה הילד – בגלל המעשה הזה ה' ישמיד את עושהו ויכרית את זרעו. הוא אמר: "וְנָתַתִּי אֲנִי אֶת פָּנַי בָּאִישׁ הַהוּא וּבְמִשְׁפַּחְתּוֹ וְהִכְרַתִּי אֹתוֹ וְאֵת כָּל הַזֹּנִים אַחֲרָיו לִזְנוֹת אַחֲרֵי הַמֹּלֶךְ מִקֶּרֶב עַמָּם" שם כ,ה; ושם: וְשַׂמְתִּי. שרידי המעשה עד היום ודע שעקבות המעשה הזה נותרו עד היום בשל פרסומו בעולם. אתה רואה שהמיילדות לוקחות את התינוקות בחיתול, שמות על האש קטורת בעלת ריח לא טוב, ומניעות את התינוקות על הקטורת הזאת מעל האש. זהו בלי ספק סוג של העברה באש, שאסור לעשותו. התבונן בערמומיותו של בודה הדעה הזאת, כיצד הוא הנציח אותה על ידי הדמיון הזה, עד כדי כך שהתורה התנגדה לה כבר אלפי שנים ועדיין לא נמחו עקבותיה.

10 תחבולות וניצול פחדי האדם בעניין רכושו 19 כך גם עשו עובדי עבודה זרה בענייני הרכוש. אשרה הם תיקנו שיהיה עץ אחד נעבד, והוא האשרה, שתנובתו תילקח וחלקה יוקרב והנותר ייאכל בבית עבודה זרה כמו שביארו בדיני האשרה. 20 ערלה וכן הם חוקקו שייעשה כך לפרי הראשון שיניב כל עץ מאכל, כוונתי שחלקו יוקרב וחלקו ייאכל בבית עבודה זרה. הם גם הפיצו שכל עץ שלא ייעשה כן לראשית תנובתו – ייבש העץ ההוא, או ינשרו פירותיו, או תמעט תנובתו, או יבוא עליו פגע, כמו שהפיצו שכל ילד שלא יועבר באש ימות. בשל פחדם של בני האדם על נכסיהם מיהרו לעשות גם את זה. התנגדות התורה על כן התנגדה התורה לדעה זו, וציווה ה' יתעלה לשרוף את כל מה שמצמיח עץ מאכל בפרק זמן של שלוש שנים. כי חלקם נותנים פרי לאחר שנה, וחלקם מוציאים את תנובתם הראשונה לאחר שנתיים, וחלקם לאחר שלוש; וזהו הרוב מן העצים הניטעים כדרך מעשיהם של בני אדם באחד משלושת האופנים המפורסמים, שהם נטיעה והַבְרָכָה והרכבה. פרטי הציווי א ואין להתייחס למי שזורע גרעין או חרצן, כיוון שהתורה אינה תולה את הדינים אלא בדבר המצוי על דרך הרוב. ב וראשית תנובת הנטיעה בארץ ישראל היא לרוב שלוש שנים. ה' יתעלה הבטיח לנו שבזכות השמדת אותה תנובה ראשונה וכילויה תרבה תנובת העץ. הוא אמר: "וּבַשָּׁנָה הַחֲמִישִׁת תֹּאכְלוּ אֶת פִּרְיוֹ לְהוֹסִיף לָכֶם תְּבוּאָתוֹ" ויקרא יט,כה. ג וציווה לאכול נטע רבעי לפני ה', חלף אכילת הערלה בבית עבודה זרה, כמו שביארנו פסקה 19.

11 21 עוד אמרו קדמוני עובדי עבודה זרה באותה "עבודת האדמה הנבטית", שהם היו מרקיבים דברים מסוימים ואומרים שיש לעשות איתם מעשי כישוף רבים בעת מעבר השמש במזלות מסוימים. הם טענו שדבר זה יהיה מוכן אצל כל אדם כשהוא נוטע עץ מאכל, ושיזרה סביבו או איתו מאותו דבר רקוב – ואז ימהר העץ לצמוח ולהניב פירות בזמן קצר ביותר שלא כרגיל. הם אמרו שהעניין הזה מופלא ונוהג על דרך הטליסמאות, ושהוא הנפלא בדרכי הכישוף להחשת תנובת הפירות ככל האפשר. וכבר ביארנו לך פסקה 6 והודענוך כמה התרחקה התורה מכל אותם מעשי כישוף. תגובת התורה לכן אסרה התורה את כל מה שיניבו עצי מאכל במשך שלוש שנים מיום נטיעתם, וכך אין צורך למהר את צמיחתם כפי מה שהם היו טוענים. לאחר שלוש שנים תשלם הוצאת פירותיהם של רוב עצי המאכל בארץ ישראל באופן טבעי, וכך לא יזדקקו לאותו מעשה כישוף מפורסם שהיה אצלם. הבן גם נקודה מופלאה זו.

12 טעמי איסור כלאים 22 הפעלה אסטרולוגית אחת מן הדעות המפורסמות באותם זמנים, שהצאבים הנציחו, היא שהם אמרו על הרכבת העצים מין אחד במין אחר, שאם הדבר ייעשה במזל עולה כזה וכזה ויעלו קטורת כזו וכזו ויאמרו כך וכך בזמן ההרכבה, יבוא מתוך אותו מורכב דבר שלטענתם מפיק תועלת גדולה; עיין במה שהם ציינו בתחילת "עבודת האדמה הנבטית" על הרכבת הזית באתרוג. הנכון ביותר לדעתי הוא שספר רפואות שגנז חזקיה משנה פסחים ד,י היה בלי ספק מסוג זה. הפעלה מינית וכן הם אמרו שֶבְּעת הרכבת מין אחד במין אחר צריך שהענף שרוצים להרכיבו יהיה ביד נערה יפה, וגבר יבוא עליה ביאה מכוערת שהם ציינו. הם אמרו: "ובעת שהם עסוקים במעשה זה, תרכיב האישה את הענף בעץ". אין ספק שזה התפרסם כך שלא נותר אף אחד שעשה אחרת, בפרט כשהתחבר בו העונג המיני עם הלהיטות לאותן תועלות. תגובת התורה לכן נאסרו הכלאים, כוונתי להרכבת אילן באילן, כדי להרחיק מן הגורמים לעבודה זרה ומתועבות יחסי המין שלהם החורגים מדרך הטבע. ובגלל הרכבת אילן נאסר לחבר בין כל שני מיני זרעים, אפילו רק להסמיכם זה לזה. טעם פרטי המצווה אתה, אם תתבונן בהלכות המקובלות של מצוה זו תמצא: "הרכבת אילן לוקין עליה מן התורה בכל מקום" בבלי קידושין לט,א; משנה תורה כלאים א,ה; פה"מ ערלה ג,י; סה"מ ל"ת רטז, כי הוא עיקר האיסור, ושכלאי זרעים, כלומר סמיכתם זה לזה, לא נאסרו אלא בארץ ישראל.

13 23 כלאי הכרם וכן אמרו במפורש באותה "עבודת האדמה" שהיה מנהגם לזרוע שעורים וצימוקים יחד, והם טענו שהכרם לא ישגשג אלא כך. לכן אסרה התורה את כלאי הכרם וציוותה לשרוף הכול. כי נאסרו כל חֻקות הגוים שהם טענו שהם סגולות, אפילו דבר שלא היה בו שמץ עבודה זרה, כמו שביארנו על דבריהם "אין תולין אותה באילן ואין קוברין אותה בפרשת דרכים מפני דרכי האמורי" פסקה 11. כולן נאסרו, כוונתי לחֻקותיהם הנקראים "דרכי האמורי", משום שהם מובילים לעבודה זרה. הקשר בין עבודת האדמה לאסטרולוגיה ועבודת הכוכבים 24 כשתתבונן במנהגיהם בעבודת האדמה שלהם, תמצא שיש מיני עבודת אדמה שהם פונים בהם לכוכבים, ויש מינים שהם פונים בהם לשני המאורות. פעמים רבות הם קובעים לזריעה זמנים של מזלות עולים, והקטרות, והקפות שיקיף הנוטע או הזורע. מהם מי שסבור שיש להקיף חמש הקפות לחמשת כוכבי הלכת, ומהם מי שסבור שיש להקיף שבע הקפות – לשבעה: כוכבי הלכת ושני המאורות. הם טוענים שכל אלה סגולות מועילות מאוד בעבודת האדמה, כדי לקשור את בני האדם לעבודת הכוכבים. 25 לכן נאסרו כל אותם חֻקות הגוים באופן כללי, ונאמר: "וְלֹא תֵלְכוּ בְּחֻקֹּת הַגּוֹי אֲשֶׁר אֲנִי מְשַׁלֵּחַ מִפְּנֵיכֶם, כִּי אֶת כָּל אֵלֶּה עָשׂוּ וָאָקֻץ בָּם" ויקרא כ,כג. מה שהיה מפורסם יותר ונפוץ יותר, או שהיה במפורש מין עבודה זרה – יוחד לגביו איסור, כגון הערלה והכלאים וכלאי הכרם. מופלאים בעיניי דברי ר' יאשיה על כלאי הכרם, וכך הלכה: "עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן במפולת יד" בבלי ברכות כב,א ועוד. אין ספק שהוא עמד על עיקרו של עניין זה מדרכי האמורי.

14 26 הרי התברר לך באופן שאין בו ספק שאיסור השעטנז והערלה והכלאים הוא מפני עבודה זרה, ושאיסור חֻקותיהם שנרמז אליהם הוא בשל כך שהם מובילים לעבודה זרה, כמו שביארנו.