1סגנון תיאור מעשים במהלך הנבואה הקדמה – דוגמה מכלילה 1 מפרט אחד ניתן ללמוד על כל פרטי המין, ולדעת שזאת צורת כל פרט ממנו. כוונתי באמירה זו היא לומר שמצורה אחת מצורות הודעות הנביאים תוכל ללמוד על כל ההודעות ממין זה.2מעשים במראה הנבואה מסופרים כאילו התרחשו במציאות 2 אחר הקדמה זו דע לך, שכמו שאדם רואה בשנתו שהוא נסע לארץ מסוימת והתחתן שם וחי שם זמן מה ונולד לו ילד והוא קרא לו בשם כלשהו והיה מה שהיה מצבו ועניינו – כך המשלים הנבואיים הנראים או נעשים במראה הנבואה כאשר המשל מצריך עשייה מסוימת ודברים שהנביא יפעל, ופרקי זמן הנזכרים בין פעולה ופעולה על דרך המשל, ותנועות ממקום למקום – כל זה הוא רק במראה הנבואה, לא שהן פעולות מציאותיות הקיימות מבחינת החושים החיצוניים. חלקם נזכרים בספרי הנבואה באופן סתמי, כי מכיוון שידוע שכל זה במראה נבואה, אין צורך לחזור ולומר כשנזכר כל חלק וחלק מן המשל שהוא היה במראה הנבואה;3כמו שהנביא אומר "ויאמר ה' אלי" ואינו נזקק לבאר שזה היה בחלום. וההמון חושב שהפעולות והתנועות והשאלות והתשובות האלה היו כולם במצב של השגת החושים ולא במראה הנבואה.4דוגמאות מנבואות יחזקאל וישעיהו 3 אציין לך מזאת מה שלא יהיה מי שיטעה בו בדמיונות, ואצרף לכך דוגמאות מאותו מין, ומאותן דוגמאות תלמד על מה שלא ציינתי. א מה שהוא ברור ולא טעה בו אדם הם דברי יחזקאל: "אֲנִי יוֹשֵׁב בְּבֵיתִי וְזִקְנֵי יְהוּדָה יוֹשְׁבִים לְפָנָי וַתִּפֹּל עָלַי שָׁם יַד ה' אֱלֹהִים... וַתִּשָּׂא אֹתִי רוּחַ בֵּין הָאָרֶץ וּבֵין הַשָּׁמַיִם וַתָּבֵא אֹתִי יְרוּשָׁלְַמָה בְּמַרְאוֹת אֱלֹהִים" יחזקאל ח,א-ג. ב כך דבריו "וָאָקוּם וָאֵצֵא אֶל הַבִּקְעָה" שם ג,כג היו רק במראות אלהים, כמו שנאמר על אברהם: "וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה וַיֹּאמֶר הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים..." בראשית טו,ה, דבר שהיה "בַּמַּחֲזֶה" שם,א; ג וכן דבריו "הָיְתָה עָלַי יַד ה' וַיּוֹצִאֵנִי בְרוּחַ ה' וַיְנִיחֵנִי בְּתוֹךְ הַבִּקְעָה וְהִיא מְלֵאָה עֲצָמוֹת" יחזקאל לז,א היו רק במראות אלהים. ד יחזקאל, באותה מראה שהוכנס בה לירושלם, אמר כלשון הזה: "וָאֶרְאֶה וְהִנֵּה חֹר אֶחָד בַּקִּיר. וַיֹּאמֶר אֵלַי בֶּן אָדָם חֲתָר נָא בַקִּיר וָאֶחְתֹּר בַּקִּיר וְהִנֵּה פֶּתַח אֶחָד. וַיֹּאמֶר אֵלָי בֹּא וּרְאֵה אֶת הַתּוֹעֵבוֹת הָרָעוֹת אֲשֶׁר הֵם עֹשִׂים פֹּה" שם ח,ז-ט. אם כן כמו שהוא ראה במראות אלהים שהוא נצטווה לחפור בקיר כדי שייכנס ויראה מה שנעשה שם, וחפר, כמו שציין, במראות אלהים, ונכנס דרך החור וראה מה שראה, וכל זה במראה – ה כך דבריו אליו: "וְאַתָּה בֶן אָדָם קַח לְךָ לְבֵנָה... וְאַתָּה שְׁכַב עַל צִדְּךָ הַשְּׂמָאלִי... וְאַתָּה קַח לְךָ חִטִּין וּשְׂעֹרִים וּפוֹל וַעֲדָשִׁים וְדֹחַן וְכֻסְּמִים וְנָתַתָּה אוֹתָם בִּכְלִי אֶחָד וְעָשִׂיתָ אוֹתָם לְךָ לְלָחֶם מִסְפַּר הַיָּמִים אֲשֶׁר אַתָּה שׁוֹכֵב עַל צִדְּךָ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְתִשְׁעִים יוֹם תֹּאכְלֶנּוּ... וְעֻגַת שְׂעֹרִים תֹּאכֲלֶנָּה וְהִיא בְּגֶלְלֵי צֵאַת הָאָדָם תְּעֻגֶנָה לְעֵינֵיהֶם" שם ד,א-יב. ו וכן דבריו אליו: "וְאַתָּה בֶן אָדָם קַח לְךָ חֶרֶב חַדָּה תַּעַר הַגַּלָּבִים תִּקָּחֶנָּה לָּךְ וְהַעֲבַרְתָּ עַל רֹאשְׁךָ וְעַל זְקָנֶךָ וְלָקַחְתָּ לְךָ מֹאזְנֵי מִשְׁקָל וְחִלַּקְתָּם" שם ה,א – את כל זה הוא ראה במראה הנבואה שהוא עשה את הדברים שנצטווה לעשות. יתעלה ה' מלשים את נביאיו לצחוק וללעג לשוטים ולצוותם לעשות מעשי שטות, ועוד לצוות לעבור עבירה, שהרי הוא כהן, וחייב שני לאוין על כל פאת זקן או פאת ראש. אך כל זה היה רק במראה הנבואה. ז כך אני אומר על מה שנאמר: "כַּאֲשֶׁר הָלַךְ עַבְדִּי יְשַׁעְיָהוּ עָרוֹם וְיָחֵף שָׁלֹשׁ שָׁנִים אוֹת וּמוֹפֵת עַל מִצְרַיִם וְעַל כּוּשׁ" ישעיהו כ,ג, שזה היה רק במראות אלהים. אכן חלשי ההיגיון מדמים בנפשם לגבי כל זה שהנביא מתאר שהוא נצטווה לעשות כך ולכן עשה. 4 ח וכך תיאר שהוא נצטווה לחפור בקיר אשר בהר הבית בעודו בבבל, ואמר שהוא חפרו, כמו שאמר: "וָאֶחְתֹּר בַּקִּיר" יחזקאל ח,ח.5אך כבר נתבאר שזה היה במראה אלהים, וכמו שנאמר על אברהם: "הָיָה דְבַר ה' אֶל אַבְרָם בַּמַּחֲזֶה לֵאמֹר" בראשית טו,א, ונאמר במראה נבואה זה: "וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה וַיֹּאמֶר הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים" שם,ה. אם כן הדבר ברור שהוא ראה במראה הנבואה שהוא הוצא ממקום שהיה בו עד שראה את השמים, ואז נאמר לו "וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים"; והדבר מתואר כמו שאתה רואה. דוגמה מנבואות ירמיהו 5 וכן אני אומר בציווי שנצטווה בו ירמיה לטמון את האזור בפרת, וטמנו, ובדק את מצבו לאחר זמן רב ומצאו שהרקיב ונשחת ירמיהו יג,ד-ז – כל המשלים האלה במראה הנבואה, ולא יצא ירמיה מארץ ישראל לבבל ולא ראה את פרת. דוגמה מנבואות הושע 6 וכן דבריו להושע "לֵךְ קַח לְךָ אֵשֶׁת זְנוּנִים וְיַלְדֵי זְנוּנִים" הושע א,ב וכל אותה פרשה, של לידת הילדים וקריאתם בשמות כזה וכזה – הכול במראה הנבואה. כי אחרי שאמר במפורש שאלה משלים, לא נותר ספק בדבר ששום דבר מזה לא היה במציאות, אלא כאשר נאמר עלינו: "וַתְּהִי לָכֶם חָזוּת הַכֹּל כְּדִבְרֵי הַסֵּפֶר הֶחָתוּם אֲשֶׁר יִתְּנוּ אֹתוֹ אֶל יוֹדֵעַ סֵפֶר לֵאמֹר קְרָא נָא זֶה וְאָמַר לֹא אוּכַל כִּי חָתוּם הוּא" ישעיהו כט,יא. דוגמה מחלומות גדעון 7 וכן נראה לי שפרשת גדעון בגִזה וזולתה שופטים ו,יא-מ היתה רק במראה הזה. איני קורא לזה "מראה נבואה" גמור, כי גדעון לא הגיע לדרגת הנביאים, לא כל שכן לדרגת המופתים. כל שהגיע אליו הוא להשתייך לשופטי ישראל, ואף מנו אותו חז"ל מקלי עולם בבלי ראש השנה כה,ב, כמו שביארנו כאן. אך כל זה הוא רק בחלום דוגמת חלום לבן ואבימלך כמו שציינו ב,מא.6דוגמה מנבואות זכריה 8 וכן דברי זכריה: "וָאֶרְעֶה אֶת צֹאן הַהֲרֵגָה לָכֵן עֲנִיֵּי הַצֹּאן וָאֶקַּח לִי שְׁנֵי מַקְלוֹת" זכריה יא,ז וכל הפרשה עד סופה, על דרישת השכר באדישות ונטילת השכר ומניית השקלים והשלכתם בבית היוצר שם,יב-יג – את כל זה ראה במראה הנבואה: הוא נצטווה לעשותו ועשה זאת במראה הנבואה או בחלום שלנבואה.7זהו דבר שרק מי שמבלבל בין האפשרי לבין הנמנע יפקפק בו או לא ידע אותו.8סיכום 9 ממה שהזכרתי תלמד על מה שלא הזכרתי: הכול מין אחד ודרך אחת – הכול מראה נבואה. אם כן כל מה שנאמר באותו מראה שהוא פעל בו, או שמע, או יצא, או נכנס, או אמר, או נאמר לו, או עמד, או ישב, או עלה, או ירד, או נסע, או שאל, או נשאל – הכול במראה הנבואה. אפילו ארכו המעשים המתוארים ונקשרו לזמנים ולאנשים ולמקומות שנרמז אליהם – מאחר שיתבאר לך שהמעשה הזה משל, דע לך בוודאות שהוא היה במראה.
