1המונח רכב. האל – מניע העולם שתי משמעויותיו של המונח רכב 1 "רכב" – הביטוי הזה רב־משמעי. א משמעות שימושו הראשון היא רכיבת האדם על הבהמות כנהוג: "וְהוּא רֹכֵב עַל אֲתֹנוֹ" במדבר כב,כב. ב לאחר מכן הושאל למשילה על דבר, כי הרוכב מושל ושליט על הנרכב, והוא מה שנאמר: "יַרְכִּבֵהוּ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ" דברים לב,יג, "וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ" ישעיהו נח,יד, כלומר: אתם תמשלו על מרומי הארץ. "אַרְכִּיב אֶפְרַיִם" הושע י,יא – אמשילהו ואשליטהו. לפי משמעות זו נאמר לגבי ה' יתעלה "רֹכֵב שָׁמַיִם בְּעֶזְרֶךָ" דברים לג,כו – פירושו: המושל על השמים. וכן "לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת" תהילים סח,ה – משמעותו: המושל על ערבות, שהוא הגלגל העליון המקיף את הכול. לשון החכמים ז"ל החוזר ונשנה בכל מקום בבלי חגיגה יב,ב ועוד הוא ששבעה רקיעים הם, ושערבות הוא העליון המקיף את הכול. מספר הגלגלים ושכינת ה' על הערבות 2 אל תחשוב לגנאי את העובדה שהם מנו את הרקיעים שבעה בעוד הם יותר, כי אפשר למנות כדור כאחד אף שיש בו מספר גלגלים, כמבואר למעיינים בתחום זה וכמו שאבאר ב,ט. 3 המכוּון כאן הוא רק אמירתם המפורשת תמיד שערבות הוא העליון מכול. על ערבות נאמר "רֹכֵב שָׁמַיִם בְּעֶזְרֶךָ" דברים לג,כו.2במסכת חגיגה יב,ב אמרו: "ערבות – רם ונשא שוכן עליו, שנאמר 'סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת' תהילים סח,ה, ומנא לן דאיקרי 'שמים'? כתיב הכא: 'לרוכב בערבות', וכתיב התם: 'רוכב שמים'" =ומנין שנקרא 'שמים'? כתוב כאן: 'לרוכב בערבות', וכתוב שם: 'רוכב שמים'. הרי התבאר כי כל הכוונה היא לגלגל אחד, והוא המקיף את הכול, שעוד תשמע על אודותיו מה שתשמע א,עב; ב,ד ועוד. התבונן בדבריהם "שוכן עליו", ולא אמרו 'שוכן בו'. כי אילו אמרו 'שוכן בו', היה זה מחייב לו מקום, או שיהיה ה' כוח בו =בגלגל, כמו שדמיינו כתות הצאבים שהאל הוא רוח הגלגל. נמצא שבדבריהם "שוכן עליו" הם אמרו במפורש שהוא יתעלה מובדל מן הגלגל ושאין הוא כוח בו.3הרכיבה – נבדלות לצד מתן חיות 4 ודע כי הושאל לו יתעלה "רֹכֵב שָׁמַיִם" דברים לג,כו בשל דימוי יוצא מן הכלל ומופלא. והוא שהרוכב נעלה יותר מן הנרכב – ואיננו אומרים "נעלה יותר" אלא בחוסר דיוק, כי הרוכב אינו מאותו המין של הנרכב. והרוכב הוא גם המניע את הבהמה והמוליך אותה איך שיחפוץ, והיא כלי שלו, שהוא משתמש בו איך שירצה. והוא חף ממנה, לא מחובר לה, אלא מחוץ לה. כך האלוה יתרומם שמו הוא המניע את הגלגל העליון שבתנועתו נע כל מתנועע שבו, והוא יתעלה מובדל ממנו ואינו כוח בו.45 בבראשית רבה פרשה סח,ט אמרו, בפירושם לדבריו יתעלה "מְעֹנָה אֱלֹהֵי קֶדֶם" דברים לג,כז: "הוא מעון עולמו ואין עולמו מעונו". והמשיכו ואמרו: "הסוס טפילה לרוכב ואין הרוכב טפילה לסוס, הדא היא: 'כִּי תִרְכַּב עַל סוּסֶיךָ' חבקוק ג,ח". זה לשונם. התבונן בו ויתבאר לך איך ביארו את יחסו יתעלה לגלגל, ושהוא הכלי שלו, שבו הוא מנהיג את המציאות. חידות חכמים על סוד הישארות הנפש 6 כי כל אימת שתמצא את החכמים ז"ל אומרים שבשמים מסוימים יש כך וכך, ובשמים אחרים יש כך וכך, אין הכוונה שבשמים יש גופים אחרים מלבד השמים, אלא הכוונה היא שהכוחות המולידים את הדבר הפלוני והמשמרים את סדירותו באים מהשמים ההם. ראיה למה שאמרתי לך היא דבריהם בבלי חגיגה, שם: "ערבות – שבו צדק וצדקה ומשפט וגנזי חיים וגנזי שלום וגנזי ברכה ונשמתן שלצדיקים ונשמות ורוחות שעתידין להִבּרות וטל שעתיד הקב"ה להחיות בו מתים". וברור הוא שכל מה שמנו כאן – אין מהם דבר שהוא גוף כך שיהיה במקום, כי "טל" אינו טל כפשוטו. התבונן כיצד אמרו שם "שבו", כלומר שהם בתוך ערבות, ולא אמרו שהם עליו, כאילו הודיעו שהדברים האלה המצויים בעולם אינם מצויים אלא בשל כוחות הבאים מערבות. ה' יתעלה הוא אשר עשאו ראשית להם וריכזם בתוכו, ובכללם "גנזי חיים". וזהו הנכון והאמת לאמיתה, שכל חיוּת הנמצאת בחי אינה אלא מהחיות הזו, כפי שאזכיר בהמשך א,עב; ב,י. התבונן כיצד מנו את נשמתן שלצדיקים ונשמות ורוחות שעתידין להִבּרות – מה נשגב עניין זה למי שמבינו! כי הנשמות הנשארות אחרי המוות אינן הנשמה המתהווה באדם כשהוא נוצר, כי זו המתהווה בעת יצירתו היא כוח ההכנה בלבד, והדבר הנפרד אחרי המוות הוא הדבר המגיע להיות בפועל. והנשמה המתהווה גם אינה הרוח המתהווה, ולכן מנו במתהווים נשמות ורוחות. אך הנפרד הוא דבר אחד בלבד. וכבר ביארנו את רב־משמעיות "רוח" א,מ, וגם ביארנו בסוף ספר מדע תשובה ח,ג את הרב־משמעיות שחלה במונחים אלה.57 התבונן אם כן כיצד העניינים המופלאים והנכונים הללו, שאליהם הגיע עיונם של הנעלים ביותר ממי שעסקו בפילוסופיה, מפוזרים במדרשות. אם יעיין בהם במבט ראשון אדם משכיל שאינו הוגן, הוא ילעג להם, בשל הפער הגדול בין פשטיהם לבין העובדות. הסיבה לכל זה הוא דיבורם בחידות, בגלל זרותם של עניינים אלו להבנת ההמון, כמו שהודענו כמה פעמים.6ה' פועל באמצעות ערבות, הוא כיסא הכבוד 8 אחזור להשלים מה שהתחלתי להסבירו, ואוֹמַר: הם ז"ל החלו להביא ראיות מלשונות הפסוקים על כך שהדברים האלה שמנו הם בתוך ערבות, ואמרו: "צדק ומשפט – דכתיב: 'צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ'" תהילים פט,טו. וכן הביאו ראיות על כך שאלה שמנו אותם שהם מיוחסים לה' יתעלה שהם אצלו. הבן זאת. ובפרקי ר' אליעזר פרק יח אמרו: "שבעה רקיעים ברא הקב"ה, ומכולם לא בחר כסא כבוד למלכותו אלא ערבות, שנאמר: 'סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת' תהילים סח,ה". זה לשונו, והבינהו גם כן.7המונח מעשה מרכבה 9 ודע שקבוצה של בהמות נרכבות נקראת "מרכבה", וזה חוזר ונשנה רבות: "וַיֶּאְסֹר יוֹסֵף מֶרְכַּבְתּוֹ" בראשית מו,כט, "מִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה" שם מא,מג, "מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה" שמות טו,ד. והראיה שמונח זה חל על כמה בהמות היא הפסוק: "וַתַּעֲלֶה וַתֵּצֵא מֶרְכָּבָה מִמִּצְרַיִם בְּשֵׁשׁ מֵאוֹת כֶּסֶף וְסוּס בַּחֲמִשִּׁים וּמֵאָה" מלכים־א י,כט. הרי זו ראיה שהמונח "מרכבה" חל על ארבעה סוסים. לכן אני אומר שמכיוון שנאמר כפי שנאמר שאת כסא הכבוד נשאו "אַרְבַּע חַיּוֹת" יחזקאל א,ה, קראוהו החכמים ז"ל "מרכבה", בדימוי למרכבה שהיא בת ארבעה פרטים.810 זו מידת מה שהתגלגל אליו הדיון בפרק זה. אין מנוס מהערות אחרות רבות בעניין זה, אבל המכוון בפרק זה, שעבורו חזרנו ואמרנו את הדברים, הוא שהאמור "רֹכֵב שָׁמַיִם" דברים לג,כו משמעותו "מסובב הגלגל המקיף ומניעו ביכולתו וברצונו". וכן האמור בסוף הפסוק: "וּבְגַאֲוָתוֹ שְׁחָקִים" – שבגאותו הוא מסובב את השחקים. הראשון, שהוא "ערבות" כמו שביארנו, נאמר בלשון "רכיבה", והשאר בלשון "גאוה", כי בתנועת הגלגל העליון, זו התנועה היומית, נעים כל הגלגלים כתנועת החלק בַּכֹּל. וזוהי היכולת העצומה שהניעה את הכול, ולכן קרא לה "גאוה".911 יהא נא עניין זה נוכח תמיד בדעתך עבור מה שאעסוק בו בהמשך, כי הוא הראיה הגדולה ביותר לידיעת מציאות האלוה, כוונתי לסיבוב הגלגל, כמו שאוכיח ב,א. הבן זאת אם כן.
