1אין דומוּת בין האל לשום דבר אחר הדומוּת היא השוואה ויחס 1 דע שהדומוּת היא יחס מסוים. וכל שני דברים שאין לשער ביניהם יחס, כך אין להעלות על הדעת דומוּת ביניהם. וכן כל שאין ביניהם דומוּת, אין ביניהם יחס. לדוגמה, אין אומרים: "החוֹם הזה דומה לצבע הזה", ולא "הקול הזה דומה למתיקות הזו", וזה דבר מובן מאליו. וכיוון שאין יחס בינינו לבינו יתעלה, כלומר בינו ובין מה שזולתו, נובע מכך שגם אין דומוּת. 2 ודע שכל שני דברים השייכים לאותו מין, כלומר שמהות שניהם היא אחת אלא שהם שונים בגודל ובקוטן או בחוזק ובחולשה וכיוצא בזה, הם בהכרח דומים זה לזה אף שהם שונים באופן האמור. לדוגמה, גרגר החרדל וגלגל כוכבי השֶבת קבועים בו דומים בתלת־הממדיות; ואף שזה גדול ביותר וזה קטן ביותר, עניין מציאות הממדים אצל שניהם אחד הוא. וכן הדונג המותך בשמש ויסוד האש דומים בחום; ואף שהחום ההוא עז ביותר והחום הזה חלש ביותר, מכל מקום עניין הופעת האיכות הזו בשניהם – אחד הוא.2תוארי האל אינם ניתנים להשוואה במהותם 3 כך ראוי היה שיבין מי שמאמין שיש תארים עצמיים שהבורא מתואר בהם, והם שהוא מצוי וחי ויכול ויודע ורוצה – שהעניינים האלה אינם מיוחסים אליו ואלינו באותה משמעות כך שהשוני בין התארים האלה ובין תארינו יהיה באופן של "גדול יותר" או "שלם יותר" או "מתמיד יותר" או "יציב יותר", דהיינו שקיומו יציב יותר מקיומנו וחייו מתמידים יותר מחיינו ויכולתו גדולה יותר מיכולתנו וידיעתו שלמה יותר מידיעתנו ורצונו כללי יותר מרצוננו, וששני העניינים נכללים בהגדרה אחת, כמו שהם חושבים. אין הדבר כן בשום אופן, כי הלשון "יותר מ-" נאמרת רק על שני דברים שהעניין הזה נאמר עליהם בהסכמה =שיש להם תכונה מהותית משותפת, וכאשר הדבר כך, מתחייבת דומוּת.34 ולשיטתם, שהם סוברים שיש תארים עצמיים, הרי כמו שמחויב שעצמותו יתעלה לא תדמה לעצמויות אחרות, כך ראוי היה שהתארים העצמיים שהם טוענים לקיומם לא ידמו לתארים אחרים ולא תכלול אותם הגדרה אחת. והם אינם עושים כך, אלא הם חושבים שכוללת אותם הגדרה אחת אף שאין דומוּת ביניהם. והרי כבר התבאר למי שמבין את עניין הדומוּת, שהוא יתעלה וכל מה שזולתו מכונים "מצוי" בשיתוף בשם גרידא; וכך הידיעה והיכולת והרצון והחיים משמשים ביחס אליו יתעלה וביחס לכל בעל ידיעה ויכולת ורצון וחיים בשיתוף בשם גרידא, כי אין כל דומוּת עניינית ביניהם.4תוארי האל אינם ניתנים להשוואה במאפיין לא מהותי 5 אל תחשוב שאלה "מונחים מסופקים" =שספק אם זה שיתוף בשם גרידא או שיש קשר מהותי, "הסכמה", בין הדברים, כי "מונחים מסופקים" הם אלה החלים על שני דברים שיש ביניהם דומוּת בעניין מסוים, והעניין הזה הוא מקרה בהם ואינו תכונה המגדירה את מהותו מילולית: "ואין הוא מעמיד את עצמותו" של כל אחד מהם; בעוד שהדברים האלה המיוחסים לו יתעלה אינם מקרים לפי אף אחד מאנשי העיון, והתארים האלה שלנו הם כולם מקרים לפי דעת ה"מדברים". מי ייתן ואדע מאין הגיעה הדומוּת עד שתכלול אותם הגדרה אחת כך שהם ייאמרו בהסכמה כמו שהם טוענים. והרי זו הוכחה חותכת על כך שהתארים האלה המיוחסים לו – אין שום שיתוף בין עניינם ובין עניין אלה הידועים אצלנו, אלא השיתוף ביניהם הוא רק השם ותו לא. וכיוון שהדבר כך, אין ראוי שתאמין בקיומם של עניינים נוספים על העצמות בדומה לתארים האלה הנוספים על עצמותנו, רק משום שיש ביניהם שיתוף בשם.56 העניין הזה נכבד ביותר אצל היודעים, על כן זכור אותו ועמוד עליו באמת כדי שיהיה מוכן למה שארצה להסביר לך.
