1המונחים ראה, הביט וחזה פתיחה 1 דע ששלושת הביטויים "ראה" ו"הביט" ו"חזה" משמשים במובן של ראיית העין, ושלושתם הושאלו להשגת השכל.2שתי משמעויות למונח ראה 2 לגבי "ראה" הדבר ידוע בקרב ההמון. א נאמר: "וַיַּרְא וְהִנֵּה בְאֵר בַּשָּׂדֶה" בראשית כט,ב, וזו ראיית עין; ב ונאמר "וְלִבִּי רָאָה הַרְבֵּה חָכְמָה וָדָעַת" קהלת א,טז, וזו השגה שכלית.3ובהשאלה הזאת כל לשון ראיה שנאמר לגבי ה' יתעלה, כגון דבריו "רָאִיתִי אֶת ה'" מלכים־א כב,יט; דברי הימים־ב יח,יח, "וַיֵּרָא אֵלָיו ה'" בראשית יח,א, "וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב" בראשית א,י ועוד, "הַרְאֵנִי נָא אֶת כְּבֹדֶךָ" שמות לג,יח, "וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל" שם,כד,י – כל אלה השגה שכלית, לא ראיית עין כלל. משום שהעיניים אינן משיגות אלא גוף, וגם זה רק מכיוון אחד ורק חלק מן המקרים =התכונות שלו, כלומר צבע הגוף ותבניתו וכיוצא בזה, וכן הוא יתעלה אינו משיג על ידי אבר, כמו שיתבאר א,מד; מו18,6.4שתי משמעויות למונח הביט 3 וכיוצא בזה "הביט" א משמש במובן של הפניית העין אל דבר: "אַל תַּבִּיט אַחֲרֶיךָ" בראשית יט,יז, "וַתַּבֵּט אִשְׁתּוֹ מֵאַחֲרָיו" שם,כו, "וְנִבַּט לָאָרֶץ" ישעיהו ה,ל. ב והושאל לפניית הדעת והכוונתה לעיין בדבר כדי שתשיג אותו, והוא שנאמר: "לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב" במדבר כג,כא, כי האָוֶן אינו נראה בעין. וכיוצא בזה דבריו: "וְהִבִּיטוּ אַחֲרֵי מֹשֶׁה עַד בֹּאוֹ הָאֹהֱלָה" שמות לג,ח, אמרו החכמים ז"ל שיש בו גם המשמעות הזו, ושזו הודעה על כך שהם עקבו אחרי מעשיו ודבריו והתבוננו בהם. במשמעות זו נאמר: "הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה" בראשית טו,ה, משום שזה היה במראה הנבואה. ובהשאלה זו כל לשון הבטה שנאמר לגבי האל יתעלה: "כִּי יָרֵא מֵהַבִּיט אֶל הָאֱלֹהִים" שמות ג,ו, "וּתְמֻנַת ה' יַבִּיט" במדבר יב,ח, "וְהַבִּיט אֶל עָמָל לֹא תוּכָל" חבקוק א,יג.5שתי משמעויות למונח חזה 4 וכיוצא בזה "חזה" א חל על ראיית העין: "וְתַחַז בְּצִיּוֹן עֵינֵינוּ" מיכה ד,יא. ב והושאל להשגת הלב: "אֲשֶׁר חָזָה עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם" ישעיהו א,א, "הָיָה דְבַר ה' אֶל אַבְרָם בַּמַּחֲזֶה" בראשית טו,א. ובהשאלה זו נאמר "וַיֶּחֱזוּ אֶת הָאֱלֹהִים" שמות כד,יא. דע זאת.
