1הרחקת ההגשמה בתרגום אונקלוס שיטת אונקלוס בהרחקת ההגשמה 1 אנקלוס הגר היה בקי מאוד בעברית ובארמית. הוא נתן את לבו להסיר את ההגשמה מן ה', כך שכל תואר המביא לידי גשמות שהכתוב משתמש בו, הוא מפרש אותו שלא כפשוטו לפי עניינו. כל מונח שהוא מוצא המורה על אחד ממיני התנועה, הוא מפרש את משמעות התנועה כהתגלות וכהופעה של אור נברא, כלומר שכינה, או השגחה. על כן הוא תרגם "יֵרֵד ה' לְעֵינֵי כָל הָעָם עַל הַר סִינָי" שמות יט,יא – "יִתגְּלֵי ה'" =יתגלה ה'; "וַיֵּרֶד ה' עַל הַר סִינַי" שם,כ – "וְאִתְגְּלִי ה'" =והתגלה ה', ולא אמר "וּנְחַת ה'" =וירד ה'. "אֵרְדָה נָּא וְאֶרְאֶה" בראשית יח,כא – "אֶתְגְּלֵי כְעַן וְאֶחְזֵי" =אתגלה כעת ואראה. וזה עקבי בתרגומו.2הסבר ראשון לחריגה: תיאור החוויה הנבואית 2 אבל הוא תרגם "אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה" בראשית מו,ד – "אֲנָא אֵחוֹת עִמָּךְ לְמִצְרַיִם" =אני ארד עמך למצרים. זו פרשה מופלאה מאוד המורה על שלמות החכם הזה וטוּב פירושו והבנתו את הדברים כפי שהם. בתרגום זה הוא גם פתח לנו פתח לעניין גדול מענייני הנבואה,3והוא שבתחילת הפרשה הזו נאמר: "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְיִשְׂרָאֵל בְּמַרְאֹת הַלַּיְלָה, וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי. וַיֹּאמֶר אָנֹכִי הָאֵל אֱלֹהֵי אָבִיךָ, אַל תִּירָא מֵרְדָה מִצְרַיְמָה כִּי לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימְךָ שָׁם. אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַם עָלֹה, וְיוֹסֵף יָשִׁית יָדוֹ עַל עֵינֶיךָ" שם,ב-ד. מכיוון שבתחילת הדיבור נאמר שהוא היה במראות הלילה, לא חשב אנקלוס לבלתי ראוי לומר כלשונם את הדברים שנאמרו במראות הלילה. וכך נכון, משום שזה תיאור של מה שנאמר, לא תיאור מעשה שהיה כמו "וַיֵּרֶד ה' עַל הַר סִינַי" שמות יט,כ שהוא תיאור מה שאירע במציאות, ולכן כינהו אנקלוס "התגלות" ושלל ממנו מה שמורה על מציאות תנועה. אך את הדברים שבדמיון, כלומר סיפור מה שנאמר לו, השאירם כפי שהם. וזה מופלא.43 מכאן תתעורר לכך שיש הבדל גדול בין מה שנאמר בו "בחלום" או "במראות הלילה" ובין מה שנאמר בו "במחזה" ו"במראה", ובין מה שנאמר בו סתם "ויהי דבר ה' אלי" או "ויאמר ה' אלי".5הסבר שני לחריגה: ההגשמה מיוחסת למלאך ולא לה' 4 לדעתי ייתכן גם שאנקלוס מפרש שלא כפשוטו ש"אלהים" האמור כאן הוא מלאך, ולכן לא סלד מלומר עליו: "אֲנָא אֵחוֹת עִמָּךְ לְמִצְרַיִם". ואל תחשוב לבלתי ראוי שהוא מפרש ש"אלהים" כאן הוא מלאך בעוד הוא אומר לו "אָנֹכִי הָאֵל אֱלֹהֵי אָבִיךָ", משום שאמירה זו נאמרת בניסוח זה גם על ידי מלאך. הלוא תראה שהוא אומר "וַיֹּאמֶר אֵלַי מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים בַּחֲלוֹם: יַעֲקֹב, וָאֹמַר הִנֵּנִי" בראשית לא,יא, ובסוף הוא תיאר את דיבורו אליו: "אָנֹכִי הָאֵל בֵּית אֵל אֲשֶׁר מָשַׁחְתָּ שָּׁם מַצֵּבָה אֲשֶׁר נָדַרְתָּ לִּי שָׁם נֶדֶר" שם,יג. ואין ספק שיעקב נדר לה', לא למלאך. אבל דבר זה שגור בדברי הנביאים, כלומר סיפור הדברים שאומר להם המלאך בשם ה', בלשון דיבור ה' להם; וכל זה בהשמטת הנסמך, כאילו אמר: 'אנכי שלוח אלהי אביך', 'אנכי שלוח האל הנגלה עליך בבית אל', וכיוצא בזה.6אשר לנבואה ודרגותיה ובאשר למלאכים, עוד יבוא דיון נרחב בהתאם למטרת חיבור זה.
