1
וכן מלת "עוז", בארנוהו במקומות רבים מבית זה, שהנחתו על גבורה שהיא נגד המנהג הטבעי, ונדבר בזה דבר. המלה הזאת תונח על מעשה השם ב"ה ועל מעשה בני אדם, ועל דרך שאגיד לך. הנה ידוע כי מנהגי השם ב"ה בעולמו על דרכים שתים. הוא נוהג עולמו כפי דרכי הטבע, ולפעמים למעלה מן הטבע והן הנסים והנפלאות. ועל הענינים שהן למעלה מן הטבע יזכירו מלת "עוז". כמו תהלים פט, יא "בזרוע עוזך פזרת אויבך", ירמיה טז יט "יי' עוזי ומעוזי", וכיוצא. וכן האדם נוהג כפי דרכי הטבע, גם נוהג לפעמים נגד הטבע, ולכן כתוב משלי כד, ה "גבר חכם בעוז", ויתבאר בחדר ד' חלון ו' בבית זה. ומצאנו כתוב תהלים פט, יד "לך זרוע עם גבורה תעוז ידך תרום ימינך". פירוש המקרא הזה קשה מאד. ואולם כשיובנו משליו תתברר הכונה הפנימית, ואפרשנו לך. מלת "זרוע" על עשות הנפלאות בכחו הגדול יתברך, וכמו דברים ד, לד "ובזרוע נטויה". ומלת "עוז" על הנצחון נגד הטבע, כמו שאמרנו, וראיה "בזרוע עוזך פזרת אויבך". ומלת "יד" על המכות שהן בדרך פלא, כמו שמות יד, לא "וירא ישראל את היד הגדולה", שם ט, ג "הנה יד יי' הויה". ומלת "גבורה" על מנהגי השם ב"ה שהוא נוהג בהן עולמו כפי דרכיו הנהוגים, משיב רוחות ומוריד גשמים וטללים וכיוצא. ומלת "ימין" על דרכי החכמה, וכדברי הכלל השני בבית הזה. ואחרי הצעת המשָׁלים הללו, הכתוב מתפרש על נכון כפי הקדמות ידועות ונכונות, ואלו הן: השם ב"ה נוהג עולמו בחכמה, בצדק משפט ומישרים, וכדברי הכלל הי"ד. הכסילים ואויבי ה' חולקים על החכמה ועל מנהגי השם ב"ה, ואומרים עזב ה' את הארץ, והכל מקרה, או שהטבע נוהג מאליו, וכל מה שיקרה בעולם יאמרו מקרה הוא, וכדרך דברים לב כז "פן יאמרו ידינו רמה ולא יי' פעל כל זאת". ומבואר בבית זה חדר ה' חלון א' כשהקב"ה מגלה ידו הגדולה באותות ובמופתים, אז יודו כולם כי לה' המלוכה, ושהוא ב"ה נוהג עולמו בדרכי חכמתו, וכדרך ישעיה כט, יד "ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר", ויתבאר ג"כ בבית זה חדר י"ב חלון י"ד. ונגד כל זה אמר "לך זרוע עם גבורה", כלומר עמך השם העוז להכות בזרוע נטויה הפלא ופלא, גם עמך ההנהגה הטבעית הנהוגה שהיא הגבורה. ואע"פ שהעמים וגוי נבל נאצו שמך באמרם הכל מקרה, הנה כאשר תעוז ידך תרום ימינך, כלומר כשאתה תעוז בידך לעשות נסים ונפלאות למעלה מן הטבע, אז תרום ותנשא ימינך, דרכי חכמתך שאתה מנהיג בהן עולמך תמיד כפי הטבע הנהוג, כי אז יודו כולם כי אתה מושל עולם בצדק במשפט ובמישרים. וכדומה לזה תמצא בכל המקראות המתבארים בספר זה בכל מקום שנזכר מלת עוז תמיד הנמשל על ההתאמצות נגד הטבע, כמו קהלת ו, יט "החכמה תעוז לחכם", משלי לא, טז "חגרה בעוז מתניה", לא, כה "עוז והדר לבושה", כולם דרך אחד להם, וכמו שפרשנו כל אחד במקומו. וכן כל משלי הנביאים כאשר יתפרש מדברינו הנמשל בהם, לא יהיה לבד באותו המקרא כפי ענינו הפירוש כן, ובענין אחר יתפרש על דרך אחר, אלא כמו שמפורש במקום אחד, כן יורה בכל המקומות שהוא כתוב. וזה מופת על יושר הביאור ואמתת ענינו.