הערות שוליים על מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי ג׳:א׳

1 נ״ל דמכילתא הלזו שמה פניה לדרוש ההלכה של ספר שמות, ובאמת לא היה לה להתחיל אלא מהחדש הזה לכם, שהיא המצוה הראשונה וכמו שמתחלת מכילתא שלנו, דר' ישמעאל, אלא משום דאותה מצוה ראשונה נסמכה לגאולת מצרים, ראתה המכילתא דרשב״י שראוי להתחיל בתחלת ספור גאולת מצרים ובגלוי השכינה הראשון שנתגלה למרע״ה שהוא התחלה לכל הדברות והצווים שנאמרו ע״י משה.

2 המאמר הזה הוא ג״כ בכ״י ר' אברהם הלחמי שהביא בעל ברורי המדות ומצוי העדות, ובצדק העיר החכם רמא"ש במכילתא שלו דף קי״ט ע״ב שהוא שייך למכילתא דרשב״י.

3 כדלקמן ריש פ' יתרו.

4 ולמה הוצרך לאנשים, אע״כ דמצרים היתה סוגרת ומסוגרת ולא הניחו שפחה לצאת, ע"כ צוה עליו פרעה אנשים שיניחו את הגר לצאת. ובב״ר פמ״ה אמר רשב״י שהגר בתו של פרעה היתה.

5 גם זה שם בכ״י ר׳ אברהם הלחמי אולם בסדר אחר וקצת המאמר שם בשם ר׳ חייא ור' יהודא, ואולי צ"ל כאן ר' יהודה תחת ר' יהושע ונשתרבב כאן ר' יהושע מהא דלקמן וכך היה ר' יהושע אומר. והאי ר' יהודה הוא בנו של ר' חייא אחיו של חזקיה. וכבר העיר החכם ר"י לעווי שכל תנא דבי חזקיה שבש״ס נמצאים במכילתא דרשב״י הלזו, וכנראה חזקיה סידר המכילתא דרשב"י.

6 עי' מכילתא דר' ישמעאל לשמות י"ב מ״א.

7 במכי' דרי״ש שם פי' מאי ואומר דאין לי אלא צרת צבור צרת יחיד מנין ת"ל עמו אנכי בצרה.

8 זהו דרש חדש שכל המזיק את ישראל וכו' ובכ"י ר"א הלחמי כתוב וכן הוא אומר כי הנוגע בכם כו' ר' יהודה אומר אין ת״ל ו' אלא י׳ וכו' כינה הכתוב פי' דכתיב עינו תחת עיני. ובמכ' דרי"ש לפסוק וברוב גאונך תהרס קמיך ובספרי במדבר פסקא ע״ד הביא עוד הרבה פסוקים שכינו מפני הכבוד.

9 אגדה זאת הביא ר' טודרוס הלוי בספרו ספר הרזים כ״י עי' מ״ש ע"ז בספרי מבוא אל מדרשי ההלכה צד 46 בשם מכילתא דרשב״י ונדפסים מאמרי מכדרשב״י שהביא ר' טודרוס הלוי במכ״ע ליטעראטור בלאטט דעס אריענטס שנת 1845 מצד 182 והלאה ובמבוא למכ' הוצאת רמא"ש צד L1 והלאה וע' מכילתא מס' דשירתא פ״ג.

10 בכ"י ר״א הלחמי הוא בשם ר״י הגלילי.

11 בשמות רבה כאן הגי׳ ר' יהושע בן קרחה, אולם בבמדבר רבה פי"ד סס"ד גרס ג"כ ר"ג.

12 המאמר כאן הוא מקוצר וצ״ל כבשמות רבה: א״ל אלו מתוך חרוב או מתוך שקמה כך היית שואלני אלא להוציאך חלק אי אפשר אלא למה מתוך הסנה ללמדך שאין מקום פנוי בלא שכינה אפילו סנה.

13 בש״ר בשם ר' פנחס הכהן מה הסנה הזה כשאדם מכניס ידו לתוכו אינו מרגיש וכשהוא מוציא מסתרטת כו', אולם בילקוט בשם מדרש אבכיר הלשון ממש כלפנינו.

14 מעלה פרחים, ויוצא פרח ת״א: ואפק לבלבין. ובש״ר: האש של מעלה מעלה לולבין.

15 דברי ר"א בן ערך הם ג״כ בכ״י ר״א הלחמי, ושם יש ערבוב דברים וצריך תיקון.