עץ יוסף על ויקרא רבה כ״ו:ח׳

מקור ויקרא רבה כ״ו:ח׳

8 וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן וגו', כָּל מָקוֹם שֶׁהוּא אוֹמֵר וַיֹּאמֶר, וַיֹּאמֶר צָרִיךְ לִדָּרֵשׁ אסתר ז, ה: וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וַיֹּאמֶר לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה, וַיֹּאמֶר, וַיֹּאמֶר, לָמָּה, אָמַר לָהּ, אִם הוּא זֶה מוּטָב וְאִם לָאו אִמְרִי שֶׁהוּא הוּא. רַבִּי אוֹמֵר עַד שֶׁהִכִּיר בָּהּ שֶׁהִיא יְהוּדִית הָיָה מֵסִיחַ עִמָּהּ עַל יְדֵי תֻּרְגְּמָן, וּמִשֶּׁהִכִּיר בָּהּ הִתְחִיל הוּא מְסַפֵּר עִמָּהּ. כַּיּוֹצֵא בּוֹ מלכים א כ, כח: וַיִּגַּשׁ אִישׁ הָאֱלֹהִים וַיֹּאמֶר אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר כֹּה אָמַר ה', וַיֹּאמֶר, וַיֹּאמֶר, כְּשֶׁיִּפֹּל בֶּן הֲדַד בְּיָדֶךָ לֹא תַחְמֹל עָלָיו, אֲמִירָה שְׁנִיָּה אָמַר לוֹ הֱוֵי יוֹדֵעַ כַּמָּה מְצוּדוֹת וַחֲרָמִים פָּרַשְׂתִּי לוֹ עַד שֶׁבָּא לְיָדְךָ וְעַכְשָׁיו אִם יִפָּקֵד מלכים א כ, מב: וְהָיְתָה נַפְשְׁךָ תַּחַת נַפְשׁוֹ וְעַמְּךָ תַּחַת עַמּוֹ. כַּיּוֹצֵא בּוֹ יחזקאל י, ב: וַיֹּאמֶר אֶל הָאִישׁ לְבֻשׁ הַבַּדִּים וַיֹּאמֶר, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לַמַּלְאָךְ, וְהַמַּלְאָךְ לַכְּרוּב, אָמַר לוֹ גָּזַר עָלַי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וַאֲנִי אֵין לִי רְשׁוּת לִכָּנֵס לִמְחִיצָתֶךָ, אֶלָּא עֲשֵׂה עִמִּי צְדָקָה וְתֵן לִי שְׁנֵי גֶחָלִים מִשֶּׁלְךָ שֶׁלֹּא אִכָּוֶה, מִיָּד יחזקאל י, ז: וַיִּשָּׂא וַיִּתֵּן אֶל הָאִישׁ לְבֻשׁ הַבַּדִּים, רַבִּי פִּנְחָס אָמַר הִפְשִׁירָן וּנְתָנָן לוֹ. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי שֵׁשׁ שָׁנִים הָיוּ אוֹתָן גֶּחָלִים עֲמוּמוֹת בְּיָדוֹ שֶׁל גַּבְרִיאֵל, סָבוּר שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה, כֵּיוָן שֶׁלֹּא עָשׂוּ בִּקֵּשׁ לְזָרְקָן וּלְקַעֲקֵעַ בֵּיצָתָן, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, גַּבְרִיאֵל, גַּבְרִיאֵל, יֵשׁ בָּהֶם בְּנֵי אָדָם שֶׁעוֹשִׂים צְדָקָה אֵלּוּ עִם אֵלּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר יחזקאל י, ח: וַיֵּרָא לַכְּרֻבִים תַּבְנִית יַד אָדָם, אָמַר רַבִּי אַבָּא בְּשֵׁם רַבִּי בֶּרֶכְיָה, מִי מַעֲמִיד הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים, הַצְּדָקָה שֶׁעוֹשִׂים בַּיָּד, הֲדָא הוּא דִכְתִיב תהלים עא, יט: וְצִדְקָתְךָ אֱלֹהִים עַד מָרוֹם וגו', וְאַף כָּאן אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם, אֲמִירָה רִאשׁוֹנָה לְמֵת מִצְוָה יִטַּמָּא, וְהַשְּׁנִיָּה לַאֲחֵרִים לֹא יִטַּמָּא, לְפִיכָךְ נֶאֱמַר: אֱמֹר, וְאָמַרְתָּ.

פירוש עץ יוסף על ויקרא רבה כ״ו:ח׳

8 ואם לאו אמרי שהוא הוא. שהיה מבקש עילה להמיתו שנתקנא בו שזמנתו אסתר למשתה כדאי' בפ"ק דמגילה:

9 ומשהכיר בה שהיא יהודית. ומזרע המלוכה:

10 התחיל הוא מספר עמה. ויאמר קמא הכי קאמר מתחילה היה אומר ע"י תורגמן. אבל השתא ויאמר לאסתר ממש:

11 לא תחמול עליו. וזה נכלל במאמר ונתתי את כל ההמון הגדול הזה בידך. שהוא בתנאי שלא יחמול עליהם:

12 כמה מצודות וחרמים. ששם בלבם שיתקבצו למלחמה ואח"כ הפיל החומה על כ"ז אלף איש:

13 והמלאך לכרוב. וה"פ דקרא ויאמר ה' אל האיש לבוש הבדים. והאיש אמר לכרוב. והדר מפרש שמאמר ה' למלאך היה בא אל בינות לגלגל:

14 שלא אכוה. אע"פ שגבריאל שרו של אש. אש של מעלה שאני:

15 הפשירן. לשון פושרים שלא היו חמים כל כך. ודייק מדכתיב וישא ויתן ולא אמר ויקח ויתן דריש ליה ע"ד שאהו בחיקך לומר שתחלה נתנם בחיקו להפשירן ושוב נתנם לו:

16 ששה שנים. שהרי נבואה זו היתה בשנה ששית והעיר לא חרבה עד שנת י"א:

17 עמומות. דוממות והולכות ומצטננים:

18 ולקעקע ביצתן. פי' לשרש שרשיהם:

19 יש ב"א שעושין צדקה. ולכן אין לו לזורקן בחימה אלא בנחת:

20 שנא' וירא לכרובים תבנית יד אדם. אע"ג דיד כרובים נינהו. בהראותם לו רמז שזכות ידי אדם בצדקה העומדת:

21 הה"ד צדקתך אלהים עד מרום. וה"פ הצדקה שנותנים מקיימת העולם עד העליונים אשר עשית בהם גדולתך. וכינה צדקתך. מפני שהיה במצותו: