עץ יוסף על שמות רבה נ״א:ה׳

מהדורה: מדרש רבה עם פירוש עץ יוסף, וורשא תרכ"ז

מקור שמות רבה נ״א:ה׳
5 דָּבָר אַחֵר, מִשְׁכַּן הָעֵדֻת, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנַס אַנְדְּרִיָּנוּס לְבֵית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים הָיָה מִתְגָּאֶה שָׁם וּמְחָרֵף לֵאלֹהִים, אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא אָמַר דָּוִד רִבּוֹן הָעוֹלָם כָּךְ תַּעֲלֶה לְפָנֶיךָ, שֶׁאִלּוּ הָיוּ יְכוֹלִין לִקְצֹץ אֲרָזִים לַעֲשׂוֹת סֻלָּמוֹת עוֹלִים הָיוּ לְמַעְלָן, מִנַּיִן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב תהלים עד, ה: יִוָּדַע כְּמֵבִיא לְמָעְלָה בִּסְבָךְ עֵץ קַרְדֻּמּוֹת, אֶלָּא שֶׁאֵינָן יְכוֹלִים, וּמַנִּיחִים אוֹתְךָ וּבָאִים עָלֵינוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב תהלים כא, יב: חָשְׁבוּ מְזִמָּה בַּל יוּכָלוּ, וּבָאִים עָלֵינוּ, שֶׁנֶּאֱמַר תהלים עט, א: אֱלֹהִים בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ וגו', וְעַל מָה כָּל אֵלּוּ עַל יְדֵי שֶׁנִּתְמַשְׁכֵּן עַל יָדֵינוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת. אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא לְמָה הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים דּוֹמִין, לְאָדָם שֶׁהָיָה שׂוֹנֵא לַמֶּלֶךְ וְהָיָה מְבַקֵּשׁ לִשְׁלֹט בּוֹ וְלֹא הָיָה יָכוֹל, מֶה עָשָׂה הָלַךְ אֵצֶל אַנְדְּרִיאַנְטוֹס וּבִקֵּשׁ לְהַפִּילוֹ, וְהָיָה מִתְיָרֵא מִן הַמֶּלֶךְ שֶׁיַּהַרְגֶּנּוּ, מֶה עָשָׂה נָטַל אֶת הַצִּפֹּרֶן שֶׁל נְחשֶׁת וְהָיָה חוֹפֵר הַכֹּתֶל שֶׁתַּחְתָּיו, אָמַר מִתּוֹךְ שֶׁאֲנִי מַפִּיל אֶת הַבָּסִיס אַנְדְּרִיאַנְטוֹס נוֹפֵל. כָּךְ הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים בָּאִים לְהִתְגָּרוֹת בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאֵינָן יְכוֹלִין, וְהֵם בָּאִין וּמִתְגָּרִין עִם יִשְׂרָאֵל. וְכֵן דָּוִד אָמַר תהלים ב, ב: יִתְיַצְּבוּ מַלְכֵי אֶרֶץ וְרוֹזְנִים נוֹסְדוּ יָחַד עַל ה' וְעַל מְשִׁיחוֹ, וְאֵינָן יְכוֹלִין, וּמָה הֵם עוֹשִׂין מִתְגָּרִים בְּיִשְׂרָאֵל, מַה כְּתִיב אַחֲרָיו תהלים ב, ב: נְנַתְּקָה אֶת מוֹסְרוֹתֵימוֹ, נַעֲקֹר אוֹתָם מִן הָעוֹלָם, אֵימָתַי בְּשָׁעָה שֶׁאֵין לָהֶם מַה לְּמַשְׁכֵּן, אֲבָל הַמִּשְׁכָּן נִתְמַשְׁכֵּן עַל יְדֵיהֶם, הֱוֵי: אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן, אַל תְּהִי קוֹרֵא כֵן אֶלָּא הַמַּשְׁכּוֹן.
פירוש עץ יוסף על שמות רבה נ״א:ה׳
5 כך תעלה לפניך פי' יהיה חשוב לפניך כן להענישם כי עלו ממש לרקיע. שתצרף מחשבתם למעשה מכיון שאילו היו יכולים כו':
6 יודע כמביא למעלה כלו' יהיה חשוב כאילו הביאו למעלה בשמים בסבך עץ קרדומות להחריב. והענישם ע"ז עונש גדול:
7 כמ"ש חשבו מזימות כו' מייתי ראיה שרצונם לעמוד כנגד ה' מדקאמר חשבו מזימה בל יוכלו שפירושו מזימה שלא יכלו לקיימה והיינו להלחם נגד ה':
8 ועל מה כל אלו הא ראוי שלא יניחם ה' אלא יתעורר על כבוד שמו:
9 ע"י שנתמשכן על ידינו. ר"ל שלהכי הניחם ה' משום שבהמ"ק ניתן למשכון בידם וכמו שבע"ח נפרע מהמשכון כן רצה ה' שיהיו המחריבים עושים בביהמ"ק מה שהיו ראוים לעשות בישראל כשהם חוטאים. כי מדה"ד מחייבת שישלטו בישראל כשהם חוטאים ולכן איני מוחה בידם במה שעושים בביהמ"ק:
10 אנדיריטוס פי' בל"י צלם וצורת אדם. תרגום כורעים ומשתחוים להמן לאנדרטיא די הקים:
11 והיה חופר בכותל שתחתיו. ממקום שאין המלך רואהו:
12 ננתקה את מוסרותימו אלו ישראל שנתקשרו עם הקב"ה והקב"ה בם. ועוד מרומז בזה מה שרוצים לבטל את ישראל מן המצות כדאי' במדרש תהלים ננתקה את מוסרותימו אלו תפילין של יד ונשליכה ממנו עבותימו אלא מצות שהם קולעין בהם כגון סוכה ולולב שנקראו עבות כו':
13 אימתי בשעה שאין כו' פי' כשאין משכון אז מתגרין בישראל תחת תגרתם בהקב"ה אבל כשיש להם משכון הם באים להתגרות בו תחת תגרתם בהקב"ה כדי לחרף שמו ואינן צריכין להתגרות בישראל לסבה זו: