עץ יוסף על שמות רבה מ״ד:ט׳

מקור שמות רבה מ״ד:ט׳

9 דָּבָר אַחֵר, זְכֹר לְאַבְרָהָם, אָמַר רַבִּי זְבִידָא אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר משֶׁה רִבּוֹן הָעוֹלָם אֲבוֹת הָעוֹלָם הָיוּ צַדִּיקִים אוֹ רְשָׁעִים, הַפְרֵשׁ בֵּין אֵלּוּ לָאֵלּוּ אִם הָיוּ רְשָׁעִים יָפֶה אַתָּה עוֹשֶׂה לִבְנֵיהֶם כָּךְ, לָמָּה, שֶׁלֹא הָיָה לַאֲבוֹתָם אֶצְלְךָ מַעֲשִׂים, וְאִם צַדִּיקִים הֵם תֵּן לָהֶם מַעֲשֵׂה אֲבוֹתָם, הֱוֵי: זְכֹר לְאַבְרָהָם. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל, אָמַר לוֹ משֶׁה רִבּוֹן הָעוֹלָם תֵּן לִי רְשׁוּת שֶׁאֲדַבֵּר, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֱמֹר כָּל מַה שֶּׁתְּבַקֵּשׁ, אָמַר הֵם בִּטְלוּ רֹאשׁוֹ שֶׁל דִּבּוּר שמות כ, ג: לֹא יִהְיֶה לְךָ וגו', וְעָבְרוּ עָלָיו שֶׁעָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל, וְאַתָּה מְבַקֵּשׁ לְבַטֵּל סוֹפוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר שמות כ, ו: וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים לְאֹהֲבַי, וּכְתִיב ישעיה מא, ח: זֶרַע אַבְרָהָם אֹהֲבִי, אָמַרְתָּ לְאַבְרָהָם אֲנִי שׁוֹמֵר לְבָנֶיךָ חֶסֶד עַד שְׁנֵי אֲלָפִים דּוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים, וְכַמָּה דּוֹרוֹת מֵאַבְרָהָם עַד עַכְשָׁו שִׁבְעָה, אַבְרָהָם, יִצְחָק, וְיַעֲקֹב, לֵוִי, קְהָת, עַמְרָם, משֶׁה. וּלְשִׁבְעָה אִי אַתָּה עוֹשֶׂה חֶסֶד, לִשְׁנֵי אֲלָפִים דּוֹר הֵיאַךְ אַתָּה עוֹשֶׂה חֶסֶד, הֲרֵי הֵן בִּטְּלוּ רֹאשׁוֹ שֶׁל דִּבּוּר וְאַתָּה מְבַקֵּשׁ לְבַטֵּל סוֹפוֹ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, וְאֵין אַתָּה מִזֶּרַע בְּנֵי בְנֵיהֶם, אֲנִי הוֹרֵג אֶת אֵלּוּ וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ יוֹתֵר מֵהֶן, וְנִמְצֵאת שְׁבוּעָתִי מִתְקַיֶּמֶת. אָמַר רַבִּי יִצְחָק, אָמַר משֶׁה רִבּוֹן הָעוֹלָם, אֵיזֶה שְׁטַר מְקֻיָּם יָפֶה הַנֶּחְתָּם בִּשְׁלשָׁה אוֹ הַנֶּחְתָּם בְּאֶחָד, הֱוֵי אוֹמֵר אוֹתוֹ שֶׁנֶּחְתָּם בִּשְׁלשָׁה, אֵיזֶה דִין מְקֻיָּם יָפֶה הַנִּדּוֹן בִּשְׁלשָׁה אוֹ בְאֶחָד, הֱוֵי אוֹמֵר זֶה שֶׁנִּדּוֹן בִּשְׁלשָׁה, אֵיזֶה עֵדוּת מְקֻיָּם עֵדוּת שֶׁל אֶחָד אוֹ שֶׁל שְׁלשָׁה, הֱוֵי אוֹמֵר עֵדוּת שֶׁל שְׁלשָׁה. כָּךְ אָמַר משֶׁה רִבּוֹן הָעוֹלָם הַדָּבָר שֶׁנִּשְׁבַּעְתָּ לִשְׁלשָׁה אֵין אַתָּה מְקַיֵּם, אֶלָּא אַתָּה מְבַקֵּשׁ לְבַטְּלוֹ, שֶׁל אֶחָד הֵיאַךְ אַתָּה מְקַיֵּם, כְּשֵׁם שֶׁכָּעַסְתָּ עַל בְּנֵיהֶן וְאַתָּה מְבַקֵּשׁ לְהָרְגָם, כָּךְ עַל בָּנָי, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא כְּשֵׁם שֶׁנִּשְׁבַּעְתָּ לָאָבוֹת וְקִיַּמְתָּ עִמָּהֶן בְּרִית, שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא כו, מב: וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב, כָּךְ אַף לַשְּׁבָטִים נִשְׁבַּעְתָּ וְקִיַּמְתָּ עִמָּהֶם בְּרִית. וּמִנַּיִן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִשְׁבַּע לַשְּׁבָטִים, שֶׁנֶּאֱמַר חבקוק ג, ט: שְׁבֻעוֹת מַטּוֹת אֹמֶר סֶלָה. וּמִנַּיִן שֶׁקִּיֵּם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִמָּהֶן בְּרִית, שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא כו, מה: וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים, זוֹ בְּרִית הַשְּׁבָטִים. וְלִדְבָרֶיךָ הֲרֵי אַתָּה מַעֲמִיד מִשֵּׁבֶט לֵוִי שֶׁאֲנִי מִשִּׁבְטוֹ, מַה יֵּשׁ לְךָ לוֹמַר לְשֵׁבֶט רְאוּבֵן וְלִשְׁבָטִים אֲחֵרִים, אָמַר רַבִּי יִצְחָק אוֹתָהּ שָׁעָה לֹא הָיָה יָכוֹל לַהֲשִׁיבוֹ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָפֶה אָמַרְתָּ, מִיָּד וַיִּנָּחֶם ה', אָמַר לוֹ הָאֱלֹהִים אַף הָרִאשׁוֹנוֹת תָּהִיתִי עֲלֵיהֶן.

פירוש עץ יוסף על שמות רבה מ״ד:ט׳

9 אמר משה כו' מפרש זכור לאברהם כו' שיפרש זכרונם ושמותם אם יקראו צדיקים או רשעים. ע"ד זכרו כיין לבנון דהיינו שמו. וז"ש הפרש בין אלו לאלו כלו' שיפרש ההפרש הזה:

10 תן להם מעשה אבותם. דאע"ג דשבועה איכא למימר דאדעתא שירשיעו הבנים לא הואי. מ"מ זכות אבות ע"כ יועיל לבנים:

11 תן לי רשות אחרי שדיבר קשות הוזקק ליטול רשות:

12 אמר הם בטלו כו' גם זה לתרץ מה טעם לשון זכירה. וקאמר שהוא כמו שיאמר שיזכור ואל ישכח שאינן אלא ז' דורות ואיה הבטחת ועושה חסד לאלפים:

13 אמרת לאברהם כו' אע"ג דלא אשכחן הכי. מדקאמר הכא לאוהביו ואברהם נקרא אוהבו הוה ליה כאילו קאמר ליה הכי אבל יצחק ויעקב דלא אשכחן שנקראו אוהביו לא אמרינן דקאמר להו הכי:

14 שנא' ועושה חסד לאלפים. שמאריך אפו להם שלא לכלותם בחטאתם:

15 ולשבעה אי אתה עושה חסד. ואע"ג שהקב"ה אמר ליה תיכף בתחלה ואעשה אותך לגוי דול. עכ"ז טען משה שצריך שיהיה החסד עם כל הדור ולא עם מקצתו:

16 אמר הקב"ה ואין אתה כו' ואעשה אותך יותר מהם. ובכן ה"ל כעושה חסד עם כל הדור מאחר שמשה יתברך יותר מכולם ומה להם לאבות שיהיו אלו או אלו אחר שדורותיהם מרובים כמו שהיו אלו ואלו קיימים:

17 הדבר שנשבעת לג' אין אתה מקיים כו'. מיתור' דאליהם דריש זה. דכיון דכתיב אשר נשבעת להם לא היה צ"ל ותדבר אליהם ארבה כו' אלא ותדבר ארבה את זרעכם. אע"כ דה"ק אם להם שהם ג' לא הועיל מה יועילני:

18 ולא עוד כו' ר"ל אם תמצא לומר שאין אתה מבטל שבועת האבות מפני שאני מבניהם. אעפ"כ אין אתה יוצא ידי שבועת השבטים:

19 וקיימת עמהם ברית וא"ת ברית היכא רמיזא הכא בטענת משה. וי"ל מדקאמר זכור ולא קאמר עשה למען אברהם וכו' דל' זכירה אשכחן בברית ואזכור את בריתי. וזכרתי את בריתי וגו':

20 ומנין שהקב"ה נשבע לשבטים. אבל לשבועות האבות אינו צריך להביא ראיה דהא כתיב בפרשה שלפנינו אשר נשבעת להם בך:

21 זו ברית השבטים. דאי ברית אבות הלא כבר נאמר וזכרתי את בריתי יעקב וגו':

22 יפה אמרת והקב"ה נמי לחדודי למשה הוא דעבד:

23 אף הראשונות. פי' אפי' על הראשונות שאמר לו לך רד מגדולתך או לאידך לישנא שאין רד אלא לשון נדוי וזעף אפי' מזה חזר וניחם ת"נ. ודייק לה מדכתיב וינחם ה' על הרעה אשר דבר ולא קאמר וישמע ה' למשה. אלא דהדר ביה לגמרי מכל דבריו:

24 תהיתי לשון זה דרך משל. ופירושו נתחרטתי: