עץ יוסף על שמות רבה כ״ג:י׳

מקור שמות רבה כ״ג:י׳

10 דָּבָר אַחֵר, אָז יָשִׁיר משֶׁה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב שיר השירים א, ה: שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה, כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אוֹמֶרֶת שְׁחוֹרָה אֲנִי בְּמַעֲשַׂי וְנָאוָה אֲנִי בְּמַעֲשֵׂה אֲבוֹתַי, אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ אַל תְּהִי קוֹרֵא שיר השירים א, ה: בְּנוֹת יְרוּשָׁלָיִם, אֶלָּא בּוֹנוֹת יְרוּשָׁלָיִם, זוֹ סַנְהֶדְּרֵי גְדוֹלָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵן יוֹשְׁבִין וּמַבְנִין אוֹתָהּ. דָּבָר אַחֵר, בְּנוֹת יְרוּשָׁלָיִם, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן עֲתִידָה יְרוּשָׁלַיִם לְהֵעָשׂוֹת מֶטְרוֹפּוֹלִין לְכָל הָאֲרָצוֹת, כְּדִכְתִיב יהושע טו, מז: אַשְׁדּוֹד ו בְּנוֹתֶיהָ. מַהוּ שיר השירים א, ה: כְּאָהֳלֵי קֵדָר, מָה אֹהָלִים שֶׁל יִשְׁמְעֵאלִים כְּעוּרִים מִבַּחוּץ וְנָאִים מִבִּפְנִים, כָּךְ הֵם תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, אַף עַל פִּי שֶׁהֵן נִרְאִים כְּעוּרִים בָּעוֹלָם הַזֶּה הֵם מְלֵאִים מִבִּפְנִים, מִקְרָא מִשְׁנָה תַּלְמוּד הֲלָכוֹת וְאַגָּדוֹת. אִי מָה אָהֳלֵיהֶם שֶׁל יִשְׁמְעֵאלִים מִטַּלְטְלִין מִמָּקוֹם לְמָקוֹם יָכוֹל אַף יִשְׂרָאֵל יִטַּלְטָלוּ, תַּלְמוּד לוֹמַר שיר השירים א, ה: כִּירִיעוֹת שְׁלֹמֹה, כַּיְרִיעָה שֶׁל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, שֶׁמִּשָּׁעָה שֶׁמְּתָחָן כְּאֹהֶל לֹא זָזוּ מִמְּקוֹמָן. אִי מָה אָהֳלֵיהֶם שֶׁל יִשְׁמְעֵאלִים אֵין לָהֶם תִּכְבֹּסֶת, יָכוֹל אַף יִשְׂרָאֵל כֵּן, תַּלְמוּד לוֹמַר: כִּירִיעוֹת שְׁלֹמֹה, מָה הַשַֹּׂלְמָה הַזֹּאת מִתְלַכְלֶכֶת וְחוֹזֶרֶת וּמִתְלַבֶּנֶת, כָּךְ יִשְׂרָאֵל, אַף עַל פִּי שֶׁהֵן חוֹטְאִים הֵן שָׁבִים בִּתְשׁוּבָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. דָּבָר אַחֵר, שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה, בַּמֶּה שֶׁאֲנִי שְׁחוֹרָה בּוֹ אֲנִי נָאוָה. חָטְאוּ בְּחוֹרֵב, שֶׁנֶּאֱמַר דברים ט, ח: וּבְחֹרֵב הִקְצַפְתֶּם אֶת ה', וּבְחֹרֵב אָמְרוּ שמות כד, ז: כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע. בַּיָּם הִמְרוּ, שֶׁנֶּאֱמַר תהלים קו, ז: וַיַּמְרוּ עַל יָם בְּיַם סוּף, וּבַיָּם אָמְרוּ שִׁירָה, שֶׁנֶּאֱמַר: אָז יָשִׁיר משֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת.

פירוש עץ יוסף על שמות רבה כ״ג:י׳

10 הה"ד שחורה אני כו'. משום דבעי לפרש הזאת לשון נקבה לומר מה הנקבה הזאת מתעברת כו' כדלקמן. מייתי שחורה אני ונאוה שדומה ישראל לנקבה כדאיתא בחזית פ"א ע"ש:

11 הה"ד שחורה אני כו'. שקשה וכי יש שחורה נאוה שמות רבה פ' מ"ט לכן מפרש שחורה אני מצד עצמי ונאוה ביחוס. שחורה אני במעשי ונאוה אני במעשה אבותי היינו ביחוס אבותי. ועיין בעץ בשהש"ר פסוק זה:

12 אלא בונות ירושלים. והוא לשון בנין. ולכן אמר יושבין ומבנין אותם שהן מכוונים אותה כבנין הנכון. וע' בשה"ר פ"א סי' ל"ז ששם הגיר' נשתנה:

13 מטרפולין. פי' אם המדינות. אם בלע"ז מטר"י. פאלין בלשון יון עיר ערוך. ולכן קורא אותן בנות ירושלים שכל הארצות אצלה ככפרים שנקראו בנות:

14 מה אהלים של ישמעאלים. וקדר מבני ישמעאל:

15 כעורים מבחוץ. בחזית גרס שנראים מבחוץ כעורים ושחורים וסמרטוטים והם מבפנים אבנים טובות ומרגליות:

16 כיריעות של מי שאמר. זה הרקיע כד"א נוטה שמים כיריעה וכתיב וימתחם כאהל לשבת:

17 מה השלמה הזו. דריש כיריעות שלמה כמו שלמה לבוש:

18 הם שבים בתשובה. ביום הכפורים כן איתא בחזית:

19 במה שאני שחורה בו אני נאוה. פי' שאין השחרות שחרות גמור שאף במקום שחטאתי ג"כ זכיתי באותו מקום באיזה זכות:

20 שנא' ובחורב הקצפתם כו'. אף שמעשה עגל היה אחר שאמרו נעשה ונשמע. אין בכך כלום. דמכל מקום שניהם היו במקום אחד: