עץ יוסף על דברים רבה א׳:ד׳

מהדורה: מדרש רבה עם פירוש עץ יוסף, וורשא תרכ"ז

« עץ יוסף על דברים רבה א׳:ג׳ עץ יוסף על דברים רבה א׳:ה׳ »

4 דָּבָר אַחֵר אֵלֶּה הַדְּבָרִים. אָמַר רַבִּי אֲחָא בְּרַבִּי חֲנִינָא רְאוּיוֹת הָיוּ הַתּוֹכָחוֹת לוֹמַר מִפִּי בִּלְעָם, וְהַבְּרָכוֹת מִפִּי משֶׁה, אֶלָּא אִלּוּ הוֹכִיחָם בִּלְעָם, הָיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים שׂוֹנֵא מוֹכִיחֵנוּ, וְאִלּוּ בֵּרְכָם משֶׁה, הָיוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם אוֹמְרִים אוֹהֲבָן בֵּרְכָן. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹכִיחָן משֶׁה שֶׁאוֹהֲבָן, וִיבָרְכָן בִּלְעָם שֶׁשֹּׂוֹנְאָם, כְּדֵי שֶׁיִּתְבָּרְרוּ הַבְּרָכוֹת וְהַתּוֹכָחוֹת בְּיַד יִשְׂרָאֵל.

פירוש עץ יוסף על דברים רבה א׳:ד׳

4 היו ישראל אומרים שונא מוכיחנו. פי' אם יבא בלעם ויאמר להם הקללות שבתוכחה יאמרו ישראל שונא קללם פי' שלא שמע מעולם מפי הקב"ה את הקללות אלא שמעצמו קללן על שהוא שונא. וכן אם יבא משה ויברכן. האומות יאמרו שלא שמע מעולם הברכות מפי הקב"ה אלא מעצמו אמרן שהוא היה אוהבן. אבל על ידי שאוהב מקלל ושונא מברך מזה יראו שהכל מפי הקב"ה מפרשים:

5 שיתבררו פי' שיהי' מבורר אצל כולם שהם מפי הקב"ה:

« עץ יוסף על דברים רבה א׳:ג׳ עץ יוסף על דברים רבה א׳:ה׳ »