עץ יוסף על במדבר רבה ה׳:ב׳

מהדורה: מדרש רבה עם פירוש עץ יוסף, וורשא תרכ"ז

מקור במדבר רבה ה׳:ב׳
2 דָּבָר אַחֵר, אַל תַּכְרִיתוּ וגו', הֲדָא הוּא דִּכְתִיב משלי כב, כב: אַל תִּגְזָל דָּל כִּי דַל הוּא וגו', אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ בַּמֶּה הַכָּתוּב מְדַבֵּר אִם הוּא דַל, מַהוּ גוֹזֵל לוֹ, אֶלָּא לֹא דִּבֵּר אֶלָּא בְּמַתְּנוֹת עֲנִיִּים שֶׁהוּא חַיָּב לִתֵּן לָהֶם מִן הַתּוֹרָה לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה וּמַעְשַׂר עָנִי, וְהִזְהִיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלֹא יִגְזֹל אָדָם מֵהֶם מַתָּנוֹת הָרְאוּיוֹת לִתֵּן לָהֶם, כִּי דַל הוּא, דַּי לוֹ עֲנִיּוּתוֹ, לֹא דַיּוֹ לֶעָשִׁיר שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּרֶוַח וְעָנִי בְצַעַר, אֶלָּא אַף גּוֹזֵל מִמֶּנּוּ מַה שֶּׁנָּתַן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. משלי כב, כב: וְאַל תְּדַכֵּא עָנִי בַשָּׁעַר וגו', כְּמָה דְתֵימָא שמות כג, ו: לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט וגו', וְאוֹמֵר שמות כב, כא: כָּל אַלְמָנָה וגו' משלי כב, כג: כִּי ה' יָרִיב רִיבָם וְקָבַע אֶת קֹבְעֵיהֶם נָפֶשׁ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר שמות כב, כב כג: אִם עַנֵּה תְעַנֶּה אֹתוֹ וגו' וְחָרָה אַפִּי וְהָרַגְתִּי וגו'. דָּבָר אַחֵר, אַל תִּגְזָּל, מְדַבֵּר בְּשִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי, לָמָּה קוֹרֵא אוֹתָן דַּלִּים שֶׁהָיוּ דַּלִּים בַּמִּנְיָן מִכָּל הַשְּׁבָטִים, אֵין לְךָ בְּכָל הַשְּׁבָטִים פָּחוּת בַּמִּנְיָן כִּמְנַשֶּׁה, שֶׁלֹא עָלָה מִנְיָנָם אֶלָּא במדבר א, לה: שְׁלשִׁים וּשְׁנַיִם אֶלֶף וּמָאתָיִם, וְהֵם הָיוּ מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וְעַד בֶּן שִׁשִּׁים חוּץ מֵאוֹתָן שֶׁהָיוּ מִבֶּן חֹדֶשׁ וְעַד עֶשְׂרִים, וְחוּץ מִן אוֹתָן שֶׁהָיוּ מִן שִׁשִּׁים שָׁנָה וָמַעְלָה, אֲבָל כָּל שֵׁבֶט לֵוִי לֹא הָיוּ מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמַעְלָה אֶלָּא במדבר ג, כב לד: עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף וּשְׁלשׁ מֵאוֹת וְאַהֲרֹן וּבָנָיו, לָמָּה שֶׁהָיוּ סְמוּכִים לַקֹּדֶשׁ וְכָל מִי שֶׁאֵינוֹ נִזְהָר כָּרָאוּי מִדַּת הַדִּין פּוֹגַעַת בָּהֶן, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, הֵם שׁוֹמְרִים מִשְׁמֶרֶת הַקֹּדֶשׁ כְּדֵי שֶׁלֹא תִּזֹּקוּ וְהֵם מִתְדַּלְדְּלִים בִּשְׁבִילְכֶם, אַל תִּגְזְלוּ מֵהֶם הַמַּתָּנוֹת שֶׁנָּתַתִּי לָהֶם, כִּי דַל הוּא, וְעוֹד שֶׁהֵם דַּלִּים מִנַּחֲלָה שֶׁלֹא נָטְלוּ עִמָּכֶם חֵלֶק בָּאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר יהושע יג, לג: וּלְשֵׁבֶט הַלֵּוִי לֹא נָתַן משֶׁה נַחֲלָה, במדבר יח, כא כג: וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי כָּל מַעֲשֵׂר בְּיִשְׂרָאֵל לְנַחֲלָה וגו' וְלֹא יִקְרְבוּ עוֹד וגו' וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא אֶת עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד וגו'. וְאַל תְּדַכֵּא עָנִי בַשָּׁעַר, כְּמָה דְתֵימָא דברים כו, יב: כִּי תְכַלֶּה לַעְשֵׂר אֶת כָּל מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ וגו', שֶׁאִם עָשִׂיתָ כֵּן כִּי ה' יָרִיב רִיבָם וגו' אַל תִּגְזָל דָּל, מְדַבֵּר בִּבְנֵי קְהָת, לָמָּה קוֹרֵא אוֹתָן דָּל, שֶׁהָיוּ מִשֵּׁבֶט לֵוִי שֶׁלֹא נָטְלוּ חֵלֶק בָּאָרֶץ.
פירוש עץ יוסף על במדבר רבה ה׳:ב׳
2 לא תטה משפט. דכל מקום שנאמר שער מדבר בסנהדרין או דיינים.
3 ואומר כל אלמנה וגו'. כי מדרך הטבע לאיש עני ומדוכא כמו אלמנה וכדומה עליהם אין משגיחין מאומה כי מי יריב ריבם. ולזה אמר אל תדכא עני בשער כי ה' יריב ריבם. וזהו שאמר הכתוב כפל אל תגזול דל כי דל הוא.
4 דלים במנין. כי שם דל הונח על מיעוט ורזון הבשר באיש אחד. או במספר הרבוי שהם דלים ורזים במנין.
5 למה שהיו סמוכים לקדש כו'. ודאי דגם במצרים לא נתרבו מפני שלא היה עליהם שיעבוד. ומי שלא היה בכלל כאשר יענו לא היה גם כן בכלל כן ירבה וכן יפרוץ אבל היה להם להתרבות אחר כך במדבר. על זה אמרו מפני שהיו סמוכים לקדש כו'.
6 כדי שלא יזוקו ישראל בנגעם בארון. והם כלים בעבורכם. לכן ראוי לחמול עליהם. וזהו אל תגזול דל. כלומר ראוי לתת מתנותיהם התבוננו איך הם דלים במספר מפני שנושאים הארון והם מוסרים את עצמם לסכנה בשבילכם. ועוד כי דל הוא מנחלה ואין לו במה להחיות נפשו.
7 כי תכלה. וסופו ואכלו בשעריך ולכן כאן דכתיב עני בשער מוסב עליהם.
8 שאם עשית כן. וגזלת את מתנותיהם.
9 אל תגזול דל מדבר בבני קהת. מתחלה דרש על כלל לוים שעכ"פ הם שומרים משמרת הקודש משארי כלי בית המקדש. ועתה מפרש על בני קהת שהם נושאים הארון.