ארץ חמדה, משפטים ב׳

שמות כא א ואלה המשפטים במד' הה"ד ועוז מלך משפט אהב אימת נתן העוז להקב"ה בשעה שהוא עושה את הדין באומות, יל"פ עד"ש דתחלה לא אמרו הגבור והנורא אמרו גוים מרקדים בהיכלו איה גבורתו, ובאו אנשי כנה"ג ואמרו הן הן גבורותיו ששותק, וצריך טעם מה היא הגבורה במה ששותק, ונראה עפ"י מה שבאו"ה הקב"ה ממתין עד שתתמלא סאתם ונפרע מהם בבת אחת משא"כ מישראל נפרע כפיד של תרנגולת מעט מעט, וא"כ ודאי דהן הן גבורותיו דאם לא היה ממתין עד שתתמלא סאתם היה ע"י מדת הרחמים אבל ע"י ששותק עתה יכלו, וז"ש בישעיה החשיתי מעולם אחריש, ועי"כ עתה כיולדה אפעה ואשום יחד בבת אחת וא"כ זה השתיקה הוא מצד מה"ד ועז"א דכיון שיש סברא דעיקר העוז הוא בששותק ואינו עושה דין וז"א דעתה עדיין הגבורה בכח ולא יצאה לפועל אבל אימת נתן העוז להקב"ה שיהיה הגבורה בפועל בעת שיעשה דין ועז"א אח"כ אמרו ישראל לפני הקב"ה אימתי אתה עושת דין בעו"ג עד שתגיע עונתן לבצר:

שם כך אמר הקב"ה לישראל המתינו לי עד שתגיע עונתה של אדום אני פותר לכם ואתם עונים אחרי, יל"פ עד"ש שלעתיד יאמרו שירה בלשון זכר וצ"ב, ונראה בגליות שעברו אף שנגאלו עדיין רוח הטומאה לא נטהר לגמרי וצריך מעשה התחתונים ואתערותא דלתתא אבל לעתיד ב"ב שרוח הטומאה יעביר מן הארץ ולא יהיה רע כלל ויכסחו קוצים מן הכרם יהיה הכל באתערותא דלעילא וכמ"ש ואח רוחי אשפוך על כל בשר ולזה יהיה שיר בלשון זכר התעוררות הנותן המשפיע לבלתי תכלית, אבל אם היה הגאולה קודם הזמן שעדיין לא יוציאו חיל הניצוצות שבלעה הרשעה א"כ תהיה שירה בלשון נקבה וע"ז כוונו זכו קל כזכר לא זכו כנקבה ועז"א המתינו עד שתגיע עונתה ואזי אני פותח לכם ויהיה אתערותא דלעילא תחלה, וע"ז מביא ראיה ביום ההוא כרם חמר ענו לה שיהיה כרם נקי מלא חמר ויטהר הרע לגמרי אשר קראוה ספרי קדש בשם כסוח קוצים מן הכרס ועז"א שלא יהיה קוץ מכאיב וסילון ממאיר בכרם הקדוש: