1אולם לכאורה יפלא הדבר מאד למה יעשה ה' ככה להביא לנו משיחו באמצעות הצרות הגדולות הכי קצרה ח"ו יד ה' מלהושיענו בלי צרות הלא הי' יכול משיח צדקנו לבא מתוך רוב טובה שהי' משפיע לנו, אך כבר גילה לנו רבינו האוה"ח הק' בפ' בהר ברוח קדשו טעם הדבר בזה משום דבאמת יש שתי בחינות בביאת משיחנו בחי' הא' בחינת רוממת וגדלות והוא בחינת זכה שאמרו חז"ל ובחי' הב' מתוך עניות דחקות וזהו שרמז הנביא זכריה ט׳:ט׳ הנה מלכך יבא לך וכו' הוא עני ורוכב על החמור היינו בבחי' עני שהוא רוכב על החמור והוא בחי' לא זכה ואלמלי היינו עושים רצונו של מקום ושומרי מצותיו אז הי' הגאולה מתוך עשירות וגדולה אבל בעת שנהי' בבחינת אין עושין רצונו של מקום יהי' מוכרח להיות הגאולה מתוך תוקף הצרות ודחקות ועניות ר"ל מפני שאלו הצרות ישלימו הזכות שהי' לנו ע"י שמירת התורה והמצוה עיי"ש וכעת אינו לפני וכן כתב רש"י בסנהדרין ד' צ"ז ע"ב אמר רב כלו כל הקיצין ואין הדבר תלוי אלא בתשובה ומע"ט ושמואל אמר דיו לאבל שיעמוד באבלו ופרש"י בלשון אחר דיו לישראל צער גלות אפילו בלא תשובה נגאלין עכ"ל, ובדרשותי פירשתי בזה המדרש בפסוק או מי יחי' משומו אל ואמרו במדרש משומו אל משמואל הה"ד וסלחת לעוני כי רב הוא עכ"ד המדרש והיא פלא ונראה עם פלוגתא דרב ושמואל הנ"ל דרב סובר דהגאולה תלוי בתשובה ושמואל סובר דדיו לישראל בצער גלות והוא ישלים התשובה וסובר המדרש דאין פלוגתא כלל בין רב ושמואל דבלא גלות גם שמואל מודה דצריך תשובה ואם יש צער גלות גם רב יודה דכבר נסלח לישראל עונם עם צער הגלות ונגאלין אף בלי תשובה וזה שאמר המדרש או מי יחיה משומו אל משמואל היינו אם יהי' הגאולה באופן שאמר שמואל ע"י צער גלות בלי תשובה דיהי' צרות רבות וגדולות ועל זה אמרו מגדולי חכמינו ז"ל בש"ס יתי ולא אחמיניה הה"ד וסלחתי לעוני כי רב הוא היינו באופן זה גם רב מודה דכבר נסלח עון ישראל וגם אליבא דרב הוא ודוק, ובספר נצח ישראל לרבינו מהר"ל מפראג אמר בטעם הצרות דחבלי משיח שהוא בחינת ההעדר קודם ההויה ולפי גודל ההעדר יש להכיר את גודל ההויה שיעשה לנו שי"ת בעת הגאולה וכן ראיתי להגאון יעב"ץ בסידור במעמדות ליום שני שכתב בזה"ל הגדולה וההצלחה עפ"י הרוב צומחת אחר היאוש מחמת הנפילה ברע עצום תחלה כמו שהוא הענין בהויה והמציאות שאחד מארבע סיבותיו הוא ההעדר קודם וכמו שאמרו חז"ל תמורה ל"א לכי גבל מסרח ומזה בא ענין ירידתינו אנחנו האומה הנבחרת פלאים בגלות בטרם באנו אל המנוחה והנחלה והאחרון הכביד מאד לפי ערך הטוב המוחלט המתמיד הצומח אחריו ולזה אמר כשהן יורדין יורדין עד לעפר ומשם עולין שנאמר ישפילה עד עפר וכתיב כי שחה לעפר נפשינו קומה עזרתה לנו עכ"ד, הרי לפי דבריהם הוא ענין טבעי שקודם הוייתינו הגדולה צריך שיהי' העדר גדולה כמו שהוא בטבע בכל המציאות וכמו שאמרו לכי גבל נסרח.
