מקור משנה פרה י״א:ג׳
3 דְּבֵלָה שֶׁל תְּרוּמָה שֶׁנָּפְלָה לְתוֹךְ מֵי חַטָּאת וּנְטָלָהּ וַאֲכָלָהּ, אִם יֶשׁ בָּהּ כַּבֵּיצָה, בֵּין טְמֵאָה בֵּין טְהוֹרָה, הַמַּיִם טְמֵאִין, וְהָאוֹכְלָהּ חַיָּב מִיתָה. אֵין בָּהּ כַּבֵּיצָה, הַמַּיִם טְהוֹרִין, וְהָאוֹכְלָהּ חַיָּב מִיתָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, בִּטְהוֹרָה, הַמַּיִם טְהוֹרִים. הַטָּהוֹר לְחַטָּאת שֶׁהִכְנִיס רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ לְתוֹךְ מֵי חַטָּאת, נִטְמָא:
פירוש אליהו רבא על משנה פרה י״א:ג׳
3 והאוכלה חייב מיתה. שנטמא האדם מהדבלה של תרומה שטמאה לחטאת ונעשה טמא לחטאת. וכל הטמא לחטאת מי חטאת מטמאין אותו לכל דבר ונמצא אוכל תרומה בטומאת הגוף וחייב מיתה לאו דוקא דהא תרומה טמאה הוא אלא איסור חיוב מיתה קאמר וכה"ג אשכחן בכמה דוכתי:
4 אין בה כביצה כו'. לא גרסינן לה דאם אין בה כביצה אין האוכלה חייב מיתה. דהא לא נטמא בפחות מכביצה והוי טהור לחטאת ואין מי חטאת מטמאין אותו ולאו אוכל תרומה בטומאת הגוף הוא:
5 רבי יוסי אומר בטהורה המים טהורים. כדתניא בתוספתא ר' יוסי ור' שמעון אומרים אין הטהור לתרומה מטמא את מי חטאת ואת אפר חטאת ואת מזה מי חטאת: