מקור משנה כלים ד׳:ד׳
4 כְּלִי חֶרֶשׂ שֶׁיֶּשׁ לוֹ שָׁלֹשׁ שְׂפָיוֹת, הַפְּנִימִית עוֹדֶפֶת, הַכֹּל טָהוֹר. הַחִיצוֹנָה עוֹדֶפֶת, הַכֹּל טָמֵא. הָאֶמְצָעִית עוֹדֶפֶת, מִמֶּנָּה וְלִפְנִים, טָמֵא. מִמֶּנָּה וְלַחוּץ, טָהוֹר. הָיוּ שָׁווֹת, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, חוֹלְקִין הָאֶמְצָעִית. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, הַכֹּל טָהוֹר. כְּלֵי חֶרֶס, מֵאֵימָתַי מְקַבְּלִין טֻמְאָה, מִשֶּׁיִּצָּרְפוּ בַכִּבְשָׁן, וְהִיא גְמַר מְלַאכְתָּן:
פירוש אליהו רבא על משנה כלים ד׳:ד׳
4 הפנימית עודפת הכל טהור. שאם נפל השרץ באויר הפנימית טמא אבל אם נפל בכל אוירי החיצונות טהור. שאין זה תוך אלא גב:
5 ממנה ולפנים. אם נפל השרץ טמא:
6 ממנה ולחוץ. אם נפל השרץ טהור שאין זה תוך אלא גב:
7 וחכמים אומרים הכל טהור. כ"מ שנמצא שם השרץ טהור. ואין טמא אלא אם נמצא באויר הפנימית כמו בפנימית עודפת: