אליהו רבא על משנה כלים ב׳:א׳

1 פתיחה יב כלים הן. כלי עץ. בגד. עור. ושק. וכלי חרס. כלי מתכות. כלי נתר. כלי עצם. כלי זכוכית. כלי אבנים. כלי גללים. כלי אדמה. שמנה מהן מקבלין טומאה מן התורה. עץ בגד עור ושק כתובים בפסוק אחד בפ' שרצים. כלי חרס. כתיב וכל כלי חרש אשר יפול מהם אל תוכו וגו'. מתכות כתובים גבי מעשה מדין. הרי ששה כתובין בפירוש בקרא. שנים נתרבו מריבוי. כלי נתר מוכל כלי חרס. כלי עצם מוכל מעשה עזים שבפרשת מדין. אחד אין לו טומאה מד"ת והיא כלי זכוכית שטומאתם מד"ס. ג' טהורין לגמרי כלי אבנים כלי גללים כלי אדמה: ע"כ פתיחה

2 פשוטיהן טהורין. כל שאינו עשוי לקבל אע"פ שאם יניח עליהן איזה דבר יקבלו. הואיל ואין עשוין מתחלה לכך טהורין:

3 ומקבליהן טמאים. ואינן צריכין תוך ככלי חרס אלא שיהא עשוי לקבלה כמו שלחן וכיוצא בו. אבל כלי חרס צריך תוך. וכלי מתכת אפי' ראוי לקבלה לא צריך שאפילו פשוטיהן טמאין. שבכ"ח נאמר אל תוכו צריך תוך ובכלי עץ נאמר כלי משמע שצריך כלי:

4 נשברו טהרו. אבל כלי מתכות שנשברו ועשה מהן כלים חוזרים לטומאתן הישנה. וארבעה כלים הללו אין מקבלין טומאה אלא מכאן ולהבא. וכלי חרס וכלי נתר שנשברו טהרו ושוב אין להם טומאה לעולם:

5 כלי חרס וכלי נתר טומאתן שוה. הא דקתני הכא טומאתן שוה. הואיל וכלי נתר תו לא קתני ליה בכולהו מכילתין אלא זימנא חדא בשלהי מכילתא רפ"י להכי קתני ליה הכא טומאתן שוה ובכל דוכתי דאתניה לכלי חרס ה"ה כלי נתר שטומאתן שוה היא. ותו קמ"ל לאפוקי מדב"ש. כדתניא בתוספתא כלי נתר בש"א מיטמאין מתוכן מאוירן ככלי חרס ומאחוריהן ככלי שטף ובה"א כלי נתר הרי הן ככ"ח לכל דבר. קתני הכא טומאתן שוה לגמרי כב"ה. וששה ספיקות יש בכל התורה כולה שעדיין בספיקן עומדין ג' לד"ה. וג' לב"ש. אנדרוגינוס באדם ספק זכר ספק נקבה. כוי ספק בהמה ספק חיה. פול המצרי ספק זרע ספק ירק. וג' לב"ש צלף ספק ירק ספק אילן. חולדת הסנאים ספק שרץ ספק חיה. כלי נתר ספק כלי חרס ספק כלי שטף. ובה"א כלי נתר ודאי מין חרס הוא:

6 ומטמאין מאחוריהן. כמ"ש תוס' ספ"ק דחולין דף כ"ד ב' ובריש פ"ו דבכורות דף ל"ח א' דאחוריהן היינו גבן אלא לטמא אחרים קרי אחוריהן כגון שנטמא תוכן מטמאין אוכלין ומשקין הנוגעין אפילו בגביהן וליטמא עצמן קרי גביהן והכי תנן בפ"ג דלקמן דכלי חרס שנטמא תוכו מטמא אחרים מגבו:

7 ושבירתן היא טהרתן. קמ"ל תלת. קמ"ל שבירתן מטהרתן עולמית ולא ככלי עץ וכלי עצם שאם חזר ועשה מהן כלים מקבלין טומאה מכאן ולהבא אבל כלי חרס אפילו חזר ועשה מן השברים כלי טהור. וקמ"ל היא טהרתן ואין לה טהרה אחרת שכלי שטף טבילה מטהרתה וזו אין לה טהרה במקוה. וקמ"ל טהרתן ולא טהרת אוכלין ומשקין טמאין שאינן נטהרין בשבירה אע"פ שאינן נטהרין ג"כ בטבילה: