אליהו רבא על משנה כלים ט״ז:א׳

« אליהו רבא על משנה כלים ט״ו:ו׳ אליהו רבא על משנה כלים ט״ז:ב׳ »

1 כָּל כְּלִי עֵץ שֶׁנֶּחֱלַק לִשְׁנַיִם, טָהוֹר, חוּץ מִשֻּׁלְחָן הַכָּפוּל, וְתַמְחוּי הַמִּזְנוֹן, וְהָאֱפִיפוֹרִין שֶׁל בַּעֲלֵי הַבָּיִת. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף הַמָּגֵס, וְקוֹד הַבַּבְלִי כַּיּוֹצֵא בָהֶן. כְּלֵי עֵץ, מֵאֵימָתַי מְקַבְּלִין טֻמְאָה. הַמִּטָּה וְהָעֲרִיסָה, מִשֶּׁיְּשׁוּפֵם בְּעוֹר הַדָּג. גָּמַר שֶׁלֹּא לָשׁוּף, טְמֵאָה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, הַמִּטָּה, מִשֶּׁיְּסָרֵג בָּהּ שְׁלֹשָׁה בָתִּים:

פירוש אליהו רבא על משנה כלים ט״ז:א׳

1 והאפיפורין כמ"ש הר"ש בשם בעל הערוך. שבלשון יון קורין לכסא שתחת רגלי המלכים אפיפורין. וזרי הדום רגלי שבמקרא. והיינו דתנן לקמן פכ"ד שהוא טמא מדרס. ולהגאון קשיא אמאי טמא מדרס מיהו הא דאמר בעל הערוך שעושין שתי יתידות של ברזל והעור בינתים וכופלין אותו וכשרוצין לישב פושטין אותו ל"נ דהא מתני' בשל עץ אלא של עץ הוא של שני פרקים על שתי יתידות ומתקפל והיינו דתנן לקמן שם שלש פנקסאות שהוא כעין פנקס:

2 המגיס. לאכילה וקוד לשתיה. והיינו מקודה והן ג"כ של פרקים שהן של הולכי דרכים שיוכלו לישא עמהן ודפנותיהן מקבלין אע"פ שנחלקו כדתניא בתוספתא הביאו הר"ש ורבנן ס"ל אע"ג דשל פרקים הן עיקר תשמישן אין ראוין אחד בלא חברו וטהורין:

3 משישופם. כמ"ש הר"ש והוי דומיא דיקנב דסיפא. ושיפה הוא אחר גמר הסירוג של החבלים והיינו דקאמר ר"מ משיסרג. ורבנן בעי גמר מלאכה כדבעי בסיפא יחסום ויקנב:

« אליהו רבא על משנה כלים ט״ו:ו׳ אליהו רבא על משנה כלים ט״ז:ב׳ »