דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות תלמוד תורה ה׳:ב׳

2 איזהו חולק על רבו זה שקובע לו מדרש ויושב ודורש ומלמד שלא ברשות רבו ורבו קיים ואע"פ שרבו במדינה אחרת וכו'. ועי' כ"מ בשם הרמ"ך ומ"ש ע"ז, ובב"ח בסי' רמ"ב פי' מקורו והביא כמו כן דעת התוס' במס' גיטין פ"ד ע"ב נראה כן עיי"ש, ובמס' עירובין דף ס"ג ע"א, רב המנונא רמי כתיב בלבי צפנתי אמרתך וכתיב בשרתי צדק בקהל רב, לא קשיא כאן בזמן שעירא היאירי קיים כאן בזמן שאין עירא היאירי קיים וברש"י שם בד"ה צפנתי אמרתך, וכנסתי דברי מלהורות במקום שאהא חוטא עליהן עכ"ל, ורבינו נראה דיקשה לפ"ז למה נאמר בזמן שהיה קיים ולא קיים נתרץ הוראה היה מצפין בלבבו כשרבו קיים, אבל ד"ת וישיבה היה עושה ולכן פי' על קביעות ישיבה שלא היה עושה כ"ז שרבו קיים ורבינו שכוללו בכלל החולק וכו' עי' בב"ח שם ע"ז, ומ"ש בכ"מ ממס' סנהדרין אל יורה אא"כ נטל רשות מרבו הנה שם טעמא אחריתא שלא יורה דבר התמוה לרבים, ונראה מסברה כ"כ רבינו דברשות לא הוי כחולק על רבו.

3 ואסור לאדם להורות בפני רבו לעולם וכל המורה וכו'. עיין בכ"מ אפי' ברשות לא עיי"ש, ובחי' הר"ן סנהדרין ה' כתב דכיון דכבודו מחול מהני רשות, ועי' מ"ש שלא יקשה דאי' תלמיד אל יורה אא"כ נטל רשות משום שלא יורה התמוה, ולא משום איסורא בלא"ה עיי"ש, ולרבינו צ"ל אפי' בשאין רבו קיים אל יורה בלא רשות מהאי טעמא דאיתא שם, ונראה בנטל רשות לא הוי מטעם כבוד רבו וכמ"ש בכ"מ דאמר לא אסתייע וכו' שיש לו לשאול ברבו הגדול ממנו, שמא טועה וכמו שמצינו בירושלמי מו"ק ספ"ק מובא בב"י בסי' רמ"ב ר' מנא וכו' פוק חד סבא וסמוך עליה וכו' ובב"י שמזה לשיצטרף בהוראה חכמים אחרים עיי"ש, ובירושלמי נדה המובא שם וי"ב הרבה, ורבו בראש לשאל ממנו, רק בתוך ג' פרסאות אבל לאחר ג' מהני רשות רבו, ולפמ"ש אין תליא ברב שמחל על כבודו, ועי' במס' ע"ז י"ט מ"ש בשאינו גדול ממנו עיי"ש, מסכים למ"ש לעיל, ועי' בר"ן שם המובא בכ"מ ה"ד, ועיין בס' המצוה עשה ר"ט, ובמס' ברכות בפ"ק אני שואל למפיבושת רבי יפה דנתי וכו' עיי"ש.