דרוש חדושי הלבנה ה׳:ב׳

מהדורה: דרוש חדושי הלבנה, תשע"ז

« דרוש חדושי הלבנה ה׳:א׳ דרוש חדושי הלבנה ה׳:ג׳ »

2 סנהדרין פתח ↗

דָּרֵשׁ רָבָא: מַאי דִּכְתִיב ״כִּי אֲנִי לְצֶלַע נָכוֹן וּמַכְאוֹבִי נֶגְדִּי תָמִיד״? רְאוּיָה הָיְתָה בַּת שֶׁבַע בַּת אֱלִיעָם לְדָוִד מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית, אֶלָּא שֶׁבָּאת עָלָיו בְּמַכְאוֹב. וְכֵן תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: רְאוּיָה הָיְתָה לְדָוִד בַּת שֶׁבַע בַּת אֱלִיעָם, אֶלָּא שֶׁאֲכָלָהּ פַּגָּה.

3 מסכת סופרים פתח ↗

מעמדות דתניא אנשי מעמדות ואנשי משמר היו מתענין בכל יום בשני על מפרשי הים דכתיב בראשית א׳:ו׳ ויאמר אלהים יהי רקיע בתוך המים בשלישי על מהלכי דרכים דכתיב שם ויאמר אלהים יקוו המים מתחת השמים ברביעי על התינוקות שלא תעלה בהן אסכרה וימותו דכתיב שם ויאמר אלהים יהי מאורות מארת כתיב בחמישי מתענין על עוברות ומניקות שלא יפילו את בניהן שנאמר שם ויאמר אלהים ישרצו המים שרץ וגו' בערב שבת ובמוצאי שבת לא היו מתענין מפני כבוד השבת וי"א בין השמשות בערב שבת ניתוספת נשמה יתירה לישראל ולאחר השבת נוטלין אותה הימנו ד"א מפני העובדי כוכבים שלא יאמרו על כי אנו שמחין בראשון הם מתענים בו אבל אמרו חכמים בזמן המעמדות לא היו חוששין לאיבת העובדי כוכבים אלא משום דכתיב שמות לא וינפש וי על נפש:

4 פסחים פתח ↗

מִן הָאָרֶץ עַד לָרָקִיעַ מַהֲלַךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, וְעוֹבְיוֹ שֶׁל רָקִיעַ מַהֲלַךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, וּבֵין כׇּל רָקִיעַ לְרָקִיעַ מַהֲלַךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, וְכֵן בֵּין כׇּל רָקִיעַ וְרָקִיעַ, ״אַךְ אֶל שְׁאוֹל תּוּרָד אֶל יַרְכְּתֵי בוֹר״. תְּיוּבְתָּא.

4 חגיגה פתח ↗

כַּמָּה שְׁנוֹתָיו שֶׁל אָדָם — שִׁבְעִים שָׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה וְאִם בִּגְבוּרוֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה״. וַהֲלֹא מִן הָאָרֶץ עַד לָרָקִיעַ מַהֲלַךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, וְעוֹבְיוֹ שֶׁל רָקִיעַ מַהֲלַךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, וְכֵן בֵּין כׇּל רָקִיעַ וְרָקִיעַ.

6 סנהדרין פתח ↗

אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַעֲמִיד לָהֶם דָּוִד אַחֵר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְעָבְדוּ אֵת ה׳ אֱלֹהֵיהֶם וְאֵת דָּוִד מַלְכָּם אֲשֶׁר אָקִים לָהֶם״. ״הֵקִים״ לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא ״אָקִים״. אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי: וְהָכְתִיב: ״וְדָוִד עַבְדִּי נָשִׂיא לָהֶם לְעוֹלָם״? כְּגוֹן קֵיסָר וּפַלְגֵי קֵיסָר.

1 וְאָמְנָם, זֶה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְכִי וּמַעֲטִי כו׳, וְלֹא מִעֲטָהּ בְּעַצְמוֹ וּכְבוֹדוֹ יִתְבָּרֵךְ, עִם שֶׁאֵין בָּזֶה קֻשְׁיָא כּוּלֵי הַאי, כִּי לֹא רָצָה לְהָרֵעַ לָהּ בְּעַצְמוֹ וּכְבוֹדוֹ, כִּי "מִפִּי עֶלְיוֹן לֹא תֵצֵא הָרָעוֹת" איכה ג לח , כָּל שֶׁכֵּן בְּפֹעַל. וְכָאן, שֶׁיָּצָא מִפִּיו, הַהֶכְרֵחַ הָיָה מִפְּנֵי טַעֲנָתָהּ בְּעַצְמָהּ אֶפְשָׁר לִשְׁנֵי מְלָכִים וכו׳.

2 אָמְנָם עוֹד מִלִּין, כִּי נִרְאֵֶה בְּעֵינַי, שֶׁעִם זֶה תִּתְיַשֵּׁב הַשְּׁאֵלָה שֶׁשָּׁאַלְתִּי גַּם כֵּן, לָמָּה לֹא הָיָה זֶה מִפְעַל הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ עַצְמוֹ, וְכִי לֹא הָיְתָה דֵּעָה בָּעֶלְיוֹן לָדַעַת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִשְׁנֵי מְלָכִים כו׳? אֶלָּא שֶׁבֶּאֱמֶת כָּךְ הָיָה הָעִנְיָן, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ עֲשָׂאָם גְּדוֹלִים מִתְּחִלָּה, וְעַל מְנָת שֶׁאַחַר כָּךְ יִתְמַעֵט הָאֶחָד, וְאוּלַי מֵחֹק הַבְּרִיאָה הָיָה כֵן, שֶׁתְּקַבֵּל אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ אַחֲרֵי הִתְמַעֲטָהּ, מִפְּנֵי שֶׁכְּבָר הָיְתָה דְּבוּקָה בּוֹ, וּמִי יַעֲמוֹד בְּסוֹד ה' וְיַחְקֹר תַּעֲלוּמוֹת חָכְמָתוֹ יִתְבָּרֵךְ. וְנִמְצָא שֶׁהַדְּבָרִים שֶׁדִּבְּרָה הַיָּרֵחַ אֶפְשָׁר לִשְׁנֵי מְלָכִים כו׳, לֹא הָיָה נֶעְלָם מֵאִתּוֹ יִתְבָּרֵךְ, אֲבָל כְּבָר הִמְצִיא חָכְמָתוֹ יִתְבָּרֵךְ לְשֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם גְּדוֹלִים וְאַחַר כָּךְ יִתְמַעֵט אֶחָד מֵהֶם. וּמִיָּד, קֹדֶם שֶׁיָּצָא לַפֹּעַל מִעוּטוֹ שֶׁל הָאֶחָד, אָכְלָה הַיָּרֵחַ פַּגָּהּ , וְטָעֲנָה אֶפְשָׁר כו׳.

3 וְיֵשׁ לִי כִּדְמוּת רְאָיָה לְמַה שֶּׁאָמַרְתִּי, שֶׁמִּתְחִלָּה הָיוּ גְּדוֹלִים עַל מְנָת שֶׁיֻּקְטַן אֶחָד מֵהֶם, מִמַּה שֶׁנֶּאֱמַר "מְאֹרֹת" בראשית א יד חָסֵר. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה מסכת סופרים פי"ז ה"ה הִרְגִּישׁוּ, וְאָמְרוּ עַל שֶׁהוּא יוֹם מְאֵרָה לִפּוֹל אַסְכָּרָה בְּתִינוֹקוֹת וכו׳, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב רַשִׁ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. וּלְדִידִי חָסֵר כְּתִיב, שֶׁמִּתְּחִלַּת מַאֲמַר פִּיו יִתְבָּרֵךְ הָיָה עַל דְּבַר שֶׁיִּפּוֹל מְאֵרָה וְהַקְטָנָה בְּאֶחָד מֵהֶם. וְעוֹד אֲדַבֵּר בָּזֶה, בְּבֵאוּר הַפָּרָשָׁה בְּסַיְעַתָּא דִשְׁמַיָּא.

4 וּלְפִי שֶׁהָיָה בְּלָאו הָכִי הָעִנְיָן שֶׁיִּתְמַעֵט, הָיָה אוֹתוֹ הָעִנְיָן גַּם כֵּן בְּעִנְיַן זֶה, שֶׁאַחַר דִּבּוּקָם וְשִׁוּוּיָם, יִתְפָּרְשׁוּ זֶה מִזֶּה, וְיֵלֵךְ הָאֶחָד מִמְּקוֹמוֹ, וּבְהִלּוּכוֹ יִתְמַעֵט, כִּי כֵן הוּא כָּל הַקָּרֵב קָרֵב לְגַבֵּי דָּהִינָא וְאִידְהָן , וְהַמִּתְרַחֵק הוּא בְּהֵפֶךְ. אִם כֵּן, כְּבָר בְּאָמְרוֹ "יְהִי מְאֹרֹת", הָיְתָה הַשְׁתֵּי יְצִירוֹת אֵלּוּ בְּמַשְׁמַע. דְּהַיְנוּ, שֶׁיִּהְיוּ שָׁוִים וְיֶחְסַר הָאֶחָד בְּאוֹרוֹ וּבְגוּפוֹ. וְזֶה עַל יְדֵי הַפְרָשָׁה וְהַהִלּוּךְ מֵרָחוֹק הַרְבֵּה מְאֹד. שֶׁהֲרֵי נִתְרַחֲקָה שְׁנֵי רְקִיעִים וּשְׁלֹשָׁה מֶרְחָקִים שֶׁמִּן רָקִיעַ לְרָקִיעַ, הַיְנוּ מֶרְחָק מִבֵּין כַּדּוּר הַשֶּׁמֶשׁ לְבֵין כַּדּוּר נֹגַהּ וְכַדּוּר נֹגַהּ עַצְמוֹ, וְהַמֶּרְחָק שֶׁבֵּינוֹ לְבֵין כַּדּוּר כּוֹכָב וְכַדּוּר כּוֹכָב עַצְמוֹ, וְעוֹד הַמֶּרְחָק שֶׁבֵּין כַּדּוּר כּוֹכָב לְכַדּוּר הַלְּבָנָה. נִמְצָא הָרִחוּק שֶׁנִּתְרַחֲקָה, הוּא חֲמִשָּׁה פְעָמִים מַהֲלָךְ ת״ק שָׁנָה, כְּפִי חֶשְׁבּוֹן חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה פסחים צד: . וְגַם הוּא קָרוֹב לְחֶשְׁבּוֹן בַּעֲלֵי הַתְּכוּנָה בְּמִדַּת כָּל רָקִיעַ וְרָקִיעַ. עַד שֶׁנִּמְצֵאתָ אוֹמֵר, שֶׁעַל יְדֵי הִלּוּךְ לְמֵרָחוֹק בָּא הַמִּעוּט מִמֵּילָא.

5 וְעוֹד הִמְשִׁיל מָשָׁל יָפֶה הָרַב הַמּוֹרֶה בְּחֵלֶק ב' פֶּרֶק יז, בְּיֶלֶד הַנּוֹלָד בְּמָקוֹם אֵין בּוֹ זוּלַת אִמּוֹ שֶׁיְּלָדַתּוּ וְאָבִיו. אָמְנָם מֵתָה אִמּוֹ בְּטֶרֶם יַכִּיר אוֹתָהּ, וְגִדְּלָהוּ הָאָב. וַיִּגְדַּל, וְלֹא רָאָה אִשָּׁה. וְשָׁאַל עַל מַהוּתוֹ, וְהוּשַׁב כַּאֲשֶׁר הוּא הָעִנְיָן. וּבְלִי סָפֵק יַכְחִישֵׁוהוּ כִּי יָבִיא רְאָיָה מִמְּצִיאוּתוֹ עַתָּה. וְחָכְמַת הַמָּשָׁל הַזֶּה, עַל שֶׁאֵין לְהָבִיא רְאָיָה מֵהַנִּמְצָא עַתָּה עַל עֵת הַבְּרִיאָה. וְאִם כֵּן, בְּנִדּוֹן דִּידַן, אֵין לְהַכְחִישׁ וְלוֹמַר שֶׁלֹּא מִפְּנֵי הַהִלּוּךְ לְמֵרָחוֹק יִשְׁתַּנֶּה הַגּוּף מִמִּדָּתוֹ וִיבֻטַּל הָאוֹר שֶׁל עַצְמוֹ מִמֶּנּוּ, כִּי עֵת הַבְּרִיאָה אֵינוֹ כְּמוֹ מַה שֶּׁהוּא אַחַר הַבְּרִיאָה.

6 וּמְיֻשָּׁב גַּם כֵּן בְּבֵאוּרִי הַזֶּה, עַל שֶׁאָמַר "לְכִי". וְכֵן נַמִּי, מִכֵּיוָן שֶׁלֹּא נִתְמַעֲטָה עֲדַיִן כְּשֶׁאָמְרָה "הוֹאִיל וְאָמַרְתִּי דָּבָר הָגוּן וכו'", וּמִכְּלָל הַפִּיּוּסִים נַמִּי מַשְׁמַע, שֶׁיָּפֶה טָעֲנָה. לָמָּה לֹא חָזַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִגְּזֵרָתוֹ שֶׁעָלֶיהָ "לְכִי וּמַעֲטִי כו׳"? שֶׁהֲרֵי אָמַרְנוּ שֶׁתְּחִלַּת הַבְּרִיאָה לִמְכֻוָּן הַהַקְטָנָה הָיְתָה מֵעִקָּרָא. אֶלָּא אִם כֵּן תִּפּוֹל הַשְּׁאֵלָה יוֹתֵר חֲזָקָה, עַל מָה בָּאוּ הַפִּיּוּסִים, כֵּיוָן שֶׁכַּוָּנַת הַבְּרִיאָה מִתְּחִלָּה כָּךְ הָיְתָה. וְלָזֶה אוֹמֵר אֲנִי, שֶׁהֲרֵי גַּם הִקְשֵׁיתִי לִשְׁאוֹל, שֶׁאִם לֹא תִתְמַעֵט תֶּהְדַּר הַתֵּימָא לְדוּכְתָּא "אֶפְשָׁר לִשְׁנֵי מְלָכִים כו׳". אֶלָּא שֶׁבֶּאֱמֶת לֹא טָעֲנָה עַכְשָׁו שֶׁלֹּא חָזְרָה לוֹ כְּלוּם, שֶׁהֲרֵי לְפִי מַה שֶּׁאָמַרְנוּ שֶׁתֵּבַת "לְכִי" הֶכְרֵחִי לוֹמַר כֵּן שֶׁעַל יְדֵי הַמַּהֲלָךְ תִּתְמַעֵט. אִם כֵּן, נוֹלְדָה קֻשְׁיָא אַחֶרֶת, שֶׁהִיא גַּם הִיא בְּמֶשֶׁךְ דְּבָרֶיהָ הָיָה לָהּ לוֹמַר "אֵלֵךְ וַאֲמַעֵט כו׳". אֶלָּא כָּךְ טָעֲנָה, "הוֹאִיל וְאָמַרְתִּי כו' אֲמַעֵט כו'", כְּלוֹמַר, אַחַת דִּבַּרְתִּי וּשְׁתַּיִם שָׁמַעְתִּי, וְהוּא שֶׁאֵלֵךְ מִמְּקוֹמִי וְגַם אֶתְמַעֵט. וְלָזֶה אָמְרָה "וְכִי לֹא סַגִּי בַּחֲדָא, שֶׁאֵלֵךְ אֲבָל לֹא אֶתְמַעֵט", שֶׁהֲרֵי לֹא יִהְיֶה עוֹד שְׁנֵי מְלָכִים מִשְׁתַּמְּשִׁים בְּכֶתֶר אֶחָד, אֶלָּא יִהְיֶה כְּעֵין שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה סנהדרין צח: קֵיסָר וּפְלַג קֵיסָר , מִפְּנֵי שִׁנּוּי הַמְּקוֹמוֹת, שֶׁזּוֹ, רוֹצֶה לוֹמַר הַחַמָּה, כַּמָּה מַעֲלוֹת גְּבוֹהוֹת מֵהַיָּרֵחַ כַּנִּזְכָּר לְמַעְלָה. וְאִם כֵּן, מְלַמֵּד שֶׁהַמָּקוֹם גּוֹרֵם הַשִּׁנּוּי, וְאֵינָם עוֹד שְׁנֵי מְלָכִים מִשְׁתַּמְּשִׁים בְּכֶתֶר אֶחָד. וְתָלְתָה הַדָּבָר בְּמַה שֶּׁאָמְרָה דָּבָר הָגוּן. וּכְלוֹמַר, שֶׁמִּפְּנֵי כֵּן לֹא יָאוּת שֶׁתִּהְיֶה נִלְקֵית בִּשְׁתַּיִם, שֶׁתֵּלֵךְ מִמָּקוֹם גָּבוֹהַּ לְמָקוֹם נָמוּךְ וְשֶׁגַּם תִּתְמַעֵט עַל יְדֵי כֵן. שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁמִּצַּד הַקִּטְרוּג רְאוּיָה שֶׁתִּהְיֶה נִלְקֵית, כִּי לְמַחֲשַׁבְתָּהּ לְרָעַת הַחַמָּה הָיְתָה. מִכָּל מָקוֹם, הוֹאִיל וְעַל כָּל פָּנִים הַדִּבּוּר מִצַּד עַצְמוֹ הָיָה הָגוּן, רְאוּיָה הִיא, אִם כֵּן, לְשֶׁתְּרֻחַם וְלֹא תִלְקֶה בִּשְׁתַּיִם.

7 וְאִי נַמִּי, טָעֲנָה בְּהֵפֶךְ, וְיִהְיֶה פֵּרוּשׁ "הוֹאִיל כו׳ אֲמַעֵט כו׳", בְּנִיחוּתָא. וּכְלוֹמַר, הוֹאִיל וְאָמַרְתִּי דָּבָר הָגוּן, אֵינֶנִּי רְאוּיָה לִלְקוֹת בִּשְׁתַּיִם, אֲבָל אַמְעִיט אֶת עַצְמִי בְּכָאן, בִּמְקוֹמִי שֶׁאֲנִי בוֹ, וְלֹא יִהְיֶה שׁוּב שְׁנֵי מְלָכִים כְּלָל, אַךְ לֹא אֵלֵךְ לִי אֶל מָקוֹם אַחֵר, וְדַיִּי בַּמֶּה שֶּׁאֶתְמַעֵט. וְיִצְדַּק בְּיוֹתֵר לְפִי פֵּרוּשׁ הַשֵּׁנִי, שֶׁאָמַר עוֹד "לְכִי וּמְשֹׁל כו׳", וּמָה "לְכִי" דְּקָאָמַר. אֶלָּא כְּלַפֵּי שֶׁהַיָּרֵחַ לֹא רָצְתָה אֶלָּא בְּמִעוּט אֲבָל לֹא לֵילֵךְ, לָזֶה חָזַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמַר שֵׁנִית "לְכִי", שֶׁגַּם בָּזֶה תִּצְטָרֵךְ לַעֲשׂוֹת, הַיְנוּ שִׁנּוּי מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית שֶׁתִּתְמַעֵט וְשִׁנּוּי מָקוֹם גַּם כֵּן.

8 וּמִיהוּ, גַּם לַפֵּרוּשׁ הָרִאשׁוֹן מְיֻשָּׁב שַׁפִּיר אָמְרוֹ "לְכִי", שֶׁהֲרֵי מִמַּה שֶּׁאָמְרָה "אַמְעִיט" עֲדַיִן לֹא נַעֲשָׂה דָּבָר, הִלְכָּךְ הֻכְרַח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַחֲזֹר לִדְבָרָיו הָרִאשׁוֹנִים וְאָמַר "לְכִי", וּבָזֶה כְּבָר נִשְׁמַע סוֹף דְּבָרָיו הַיְנוּ "וּמַעֲטִי כו'".

3 תענית פתח ↗

וְחִלְּקוּם וְהֶעֱמִידוּם עַל עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, בְּלָלוּם וּנְתָנוּם בְּקַלְפִּי. בָּא יְדַעְיָה וְנָטַל חֶלְקוֹ וְחֵלֶק חֲבֵרָיו שֵׁשׁ, בָּא חָרִים וְנָטַל חֶלְקוֹ וְחֵלֶק חֲבֵרָיו שֵׁשׁ, וְכֵן פַּשְׁחוּר, וְכֵן אִימֵּר. וְכֵן הִתְנוּ נְבִיאִים שֶׁבֵּינֵיהֶם: שֶׁאֲפִילּוּ יְהוֹיָרִיב רֹאשׁ מִשְׁמֶרֶת עוֹלֶה — לֹא יִדָּחֶה יְדַעְיָה מִמְּקוֹמוֹ. אֶלָּא יְדַעְיָה עִיקָּר, וִיהוֹיָרִיב טָפֵל לוֹ. וְיִשְׂרָאֵל שֶׁבְּאוֹתוֹ מִשְׁמָר מִתְכַּנְּסִין בְּעָרֵיהֶן וְקוֹרִין בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. מְנָהָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אַחָא אָמַר רַב אַסִּי: אִלְמָלֵא מַעֲמָדוֹת לֹא נִתְקַיְּימוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֹּאמֶר ה׳ אֱלֹהִים בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה״, אָמַר אַבְרָהָם: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! שֶׁמָּא יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִין לְפָנֶיךָ, אַתָּה עוֹשֶׂה לָהֶם כְּדוֹר הַמַּבּוּל וּכְדוֹר הַפְּלַגָּה? אֲמַר לֵיהּ: לָאו. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! הוֹדִיעֵנִי בַּמֶּה אִירָשֶׁנָּה? אֲמַר לֵיהּ: ״קְחָה לִי עֶגְלָה מְשֻׁלֶּשֶׁת וְעֵז מְשֻׁלֶּשֶׁת וְגוֹ׳״. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! תִּינַח בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּים. בִּזְמַן שֶׁאֵין בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּים מָה תְּהֵא עֲלֵיהֶם? אָמַר לוֹ: כְּבָר תִּקַּנְתִּי לָהֶם סֵדֶר קׇרְבָּנוֹת, בִּזְמַן שֶׁקּוֹרְאִין בָּהֶן לְפָנַי — מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיהֶם כְּאִילּוּ הִקְרִיבוּם לְפָנַי וַאֲנִי מוֹחֵל לָהֶם עַל כׇּל עֲוֹנוֹתֵיהֶם. תָּנוּ רַבָּנַן: אַנְשֵׁי מִשְׁמָר הָיוּ מִתְפַּלְּלִין עַל קׇרְבַּן אֲחֵיהֶם שֶׁיִּתְקַבֵּל בְּרָצוֹן. וְאַנְשֵׁי מַעֲמָד מִתְכַּנְּסִין לְבֵית הַכְּנֶסֶת, וְיוֹשְׁבִין אַרְבַּע תַּעֲנִיּוֹת: בַּשֵּׁנִי בַּשַּׁבָּת, בַּשְּׁלִישִׁי, בָּרְבִיעִי, וּבַחֲמִישִׁי. בַּשֵּׁנִי — עַל יוֹרְדֵי הַיָּם. בַּשְּׁלִישִׁי — עַל הוֹלְכֵי מִדְבָּרוֹת. בָּרְבִיעִי — עַל אַסְכָּרָא שֶׁלֹּא תִּיפּוֹל עַל הַתִּינוֹקוֹת. בַּחֲמִישִׁי — עַל עוּבָּרוֹת וּמֵינִיקוֹת. עוּבָּרוֹת — שֶׁלֹּא יַפִּילוּ, מֵינִיקוֹת — שֶׁיָּנִיקוּ אֶת בְּנֵיהֶם. וּבָעֶרֶב שַׁבָּת לֹא הָיוּ מִתְעַנִּין מִפְּנֵי כְּבוֹד הַשַּׁבָּת, קַל וָחוֹמֶר בַּשַּׁבָּת עַצְמָהּ. בְּאֶחָד בְּשַׁבָּת מַאי טַעְמָא לָא? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִפְּנֵי הַנּוֹצְרִים. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר: מִפְּנֵי שֶׁהוּא שְׁלִישִׁי לַיְצִירָה. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: מִפְּנֵי נְשָׁמָה יְתֵירָה, דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: נְשָׁמָה יְתֵירָה נִיתְּנָה בּוֹ בָּאָדָם בְּעֶרֶב שַׁבָּת, בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת נוֹטְלִין אוֹתָהּ מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ״. כֵּיוָן שֶׁשָּׁבַת — וַי אָבְדָה נָפֶשׁ. בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן ״בְּרֵאשִׁית״ וִ״יהִי רָקִיעַ״. תָּנָא: ״בְּרֵאשִׁית״ בִּשְׁנַיִם, ״יְהִי רָקִיעַ״ בְּאֶחָד. בִּשְׁלָמָא ״יְהִי רָקִיעַ״ בְּאֶחָד — תְּלָתָא פְּסוּקֵי הָווּ. אֶלָּא ״בְּרֵאשִׁית״ בִּשְׁנַיִם, מַאי טַעְמָא? חַמְשָׁה פְּסוּקֵי הָוַיִין, וְתַנְיָא: הַקּוֹרֵא בַּתּוֹרָה — אַל יִפְחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה פְּסוּקִים! רַב אָמַר: דּוֹלֵג. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: פּוֹסֵק. וְרַב דְּאָמַר דּוֹלֵג, מַאי טַעְמָא לָא אָמַר פּוֹסֵק? קָסָבַר: כׇּל פְּסוּקָא דְּלָא פַּסְקֵיהּ מֹשֶׁה — אֲנַן לָא פָּסְקִינַן לֵיהּ. וּשְׁמוּאֵל אָמַר פּוֹסֵק, וּמִי פָּסְקִינַן? וְהָאָמַר רַבִּי חֲנִינָא קָרָא: צַעַר גָּדוֹל הָיָה לִי אֵצֶל רַבִּי חֲנִינָא הַגָּדוֹל וְלֹא הִתִּיר לִי לִפְסוֹק אֶלָּא לְתִינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן, הוֹאִיל וּלְהִתְלַמֵּד עֲשׂוּיִן. וּשְׁמוּאֵל — הָתָם טַעְמָא מַאי? מִשּׁוּם דְּלָא אֶפְשָׁר. הָכָא נָמֵי לָא אֶפְשָׁר. וּשְׁמוּאֵל אָמַר פּוֹסֵק, מַאי טַעְמָא לָא אָמַר דּוֹלֵג? גְּזֵירָה מִשּׁוּם הַנִּכְנָסִין וּגְזֵרָה מִשּׁוּם הַיּוֹצְאִין. מֵיתִיבִי: פָּרָשָׁה שֶׁל שִׁשָּׁה פְּסוּקִים — קוֹרִין אוֹתָהּ בִּשְׁנַיִם, וְשֶׁל חֲמִשָּׁה — בְּיָחִיד. וְאִם הָרִאשׁוֹן קוֹרֵא שְׁלֹשָׁה, הַשֵּׁנִי קוֹרֵא שְׁנַיִם מִפָּרָשָׁה זוֹ וְאֶחָד מִפָּרָשָׁה אַחֶרֶת. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: שְׁלֹשָׁה, לְפִי שֶׁאֵין מַתְחִילִין בַּפָּרָשָׁה פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה פְּסוּקִין. לְמַאן דְּאָמַר דּוֹלֵג — לִידְלוֹג, וּלְמַאן דְּאָמַר פּוֹסֵק — לִיפְסוֹק! שָׁאנֵי הָתָם,

4 שבועות פתח ↗

״עַד הַנָּהָר הַגָּדוֹל נְהַר פְּרָת״ – שִׁמְעוֹן בֶּן טַרְפוֹן אוֹמֵר: קְרַב לְגַבֵּי דְהִינָא, וְאִידְּהַן. דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל תָּנָא: עֶבֶד מֶלֶךְ – כְּמֶלֶךְ.

« דרוש חדושי הלבנה ה׳:א׳ דרוש חדושי הלבנה ה׳:ג׳ »