1 וְגַם פֹּה, טֶרֶם שֶׁאֵלֵךְ לִי לְפָרֵשׁ הַמַּאֲמָר שֶׁאַחֲרֵי זֶה, רָאִיתִי לְהַמְלִיץ עַל זֶה הָעִנְיָן פָּסוּק בִּתְהִלִּים ק"ד פסוק יט "עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים שֶׁמֶשׁ יָדַע מְבוֹאוֹ", וְאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה פֶּרֶק 'אִם אֵין מַכִּירִין' כה ע"א, "שֶׁמֶשׁ יָדַע מְבוֹאוֹ" וְאֵין יָרֵחַ יָדַע מְבוֹאוֹ. כְּלוֹמַר, פַּעַם בָּא בַּאֲרֻכָּה, פַּעַם בָּא בִּקְצָרָה . וּבָא לַיָּרֵחַ מִדָּה זוֹ לָבוֹא פַּעַם בַּאֲרֻכָּה וּפַעַם בִּקְצָרָה, מִפְּנֵי שַׁנּוֹתָהּ אֶת מְקוֹמָהּ לְבִלְתִּי הִדָּבֵק בַּשֶּׁמֶשׁ, כִּי טוֹב לָהּ אָז, שֶׁהָיְתָה הוֹלֶכֶת מַהֲלַךְ הַשֶּׁמֶשׁ, שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא מָבוֹא אֶחָד, מִמַּה שֶּׁיֵּשׁ לָהּ עַתָּה מַהֲלָכִים נְזוֹרִים .
2 וְזֶה שֶׁאָמַר שֶׁ"עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים", שֶׁאִלּוּ הָיְתָה דְּבוּקָה בַּחַמָּה, אֵין חֶשְׁבּוֹן לַמּוֹעֲדִים, כִּי הַכֹּל בְּהַשְׁוָאָה וּבְמִדָּה וְקֶצֶב אֶחָד. אֲבָל לְפִי שֶׁהַיָּרֵחַ יָדַע מְבוֹאוֹ שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ, וְלֹא נִיחָא לָהּ בְּהָכִי, וְרָצְתָה וּבָחֲרָה מָבוֹא אַחֵר, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה עִם זֶה רֹאשׁ לַשּׁוּעָלִים, לָכֵן עָשָׂה הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים, שֶׁבָּהּ יִקָּבְעוּ הַמּוֹעֲדִים כַּאֲשֶׁר בָּחֲרָה.
3 וּבְזֶה הַמַּאֲמָר שֶׁהִיא עַצְמָהּ בָּחֲרָה בְּדֶרֶךְ הַמִּעוּט, לֹא שַׁיָּךְ לְהַזְכִּיר כָּאן עִנְיַן ״הָבִיאוּ כַּפָּרָה עָלַי וכו׳״. כֵּיוָן שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ לֹא עָשָׂה עִמָּהּ זוּלַת בַּקָּשָׁתָהּ, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בִּשְׁאָר הַמַּאֲמָרִים, שֶׁכַּוָּנָתָהּ וּמַחְשַׁבְתָּהּ לְהִתְעַלּוֹת, לֹא לָרֶדֶת, וְהוּא בָּרוּךְ הוּא הוֹרִידָהּ, אָמַר ״הָבִיאוּ כַּפָּרָה עָלַי כו׳״:
