מקור ויקרא כ״ה:ל״א
31 וּבָתֵּ֣י הַחֲצֵרִ֗ים אֲשֶׁ֨ר אֵין־לָהֶ֤ם חֹמָה֙ סָבִ֔יב עַל־שְׂדֵ֥ה הָאָ֖רֶץ יֵחָשֵׁ֑ב גְּאֻלָּה֙ תִּהְיֶה־לּ֔וֹ וּבַיֹּבֵ֖ל יֵצֵֽא׃
פירוש פירושי רד"צ הופמן על ויקרא כ״ה:ל״א
31 לא. "חצרים", חוות וכפרים, במלה זו כלולים כאן כל המקומות הפרזים, כפי שמלמד "אשר אין להם חומה" שאחריה. ביהושע יט ו ואילך, נקראים המקומות השייכים אל ערים "חצריהן".
32 "ובתי החצרים וגו'", שם-עצם נפרד.
33 "יחשב". כל אחד יחשב על השדות: לשון יחיד כמו לעיל יט ח: "יחשב על", השוה שמואל-ב ד, ב.
34 "גאולה תהיה לו". לפי ערכין לג. זה בא ללמד, שיש לו עוד יתרון לעומת השדות, והוא, שאפשר לגאול אותו מיד, ואין צורך להשאירו בידי הקונה שתי שנים. – בענין בתי הקדש עיין להלן ביאור לכז, יד-טו.