6ו-ח. "בן שנתו", הכבש צריך להיות תוך שנה להיוולדו, השנה נמנית משעת הוולדו, מעת לעת.7"לעלה וגו'", מכיון שבכל מקום שמקריבים עולה וחטאת, החטאת קודמת לעולה להקרבה ראה לעיל על ה ח, צריך להקדים גם כאן את החטאת, כפי שמעירים בצדק חכמינו במס' זבחים צ.. אך הכתוב מזכיר כאן את העולה קודם, כנראה, משום שהכבש כקרבן יותר חשוב מחטאת העוף, כלומר היונה. לדעת ר' חיים בתוס' שם ד"ה למקראה, צריך לכל הפחות להקדיש את העולה קודם. לקרבן חטאת מובאת יונה, שהאשה מביאה, כפי שביארנו במבוא לדיני טומאות, משום שנאלצה להתרחק זמן רב מן המקדש, אשר אליו היא נכנסת עתה מלאת געגועים כיונה השבה אל ארובתה, כדי להתקרב אל אלוהיה. ואחרי אשר קרבן העוף מקרב שוב אל ה', את האשה שהורחקה, כחוטאת מן המקדש, היא מביאה עוד "דורון", את העולה, שמקריבים ככבש עולה רגיל ושמטרתה היא אותה מטרה של כל עולה ראה לעיל על א י.8"אל פתח וגו'", מכיון שהאשה עדיין אסורה ליכנס לתוך חצר המקדש, אין פירושו של "אל פתח" – העזרה, כמו בשאר הפסוקים, כי אם מקום לפני העזרה עצמה, שהיה קשור לעזרת נשים.