קרשקש על מורה נבוכים, חלק ב י״ב

« קרשקש על מורה נבוכים Part 2 11 קרשקש על מורה נבוכים Part 2 13 »

1 מורה נבוכים פתח ↗

תכונות הכוחות הרוחניים והשפעהקדמה אודות הבנת הסיבות1 שרשרת סיבות ברור שלכל מחודש יש בהכרח סיבה פועלת שהיא שחידשה אותו לאחר שלא היה מצוי. והפועל הקרוב הזה הוא בהכרח או גוף או לא גוף. וכל גוף אינו פועל מתוקף היותו גוף, אלא הוא פועל פעולה מסוימת מתוקף היותו גוף מסוים, כלומר בצורתו. עוד אדבר על כך בהמשך פסקה 3. גם הפועל הקרוב הזה, שחידש את הדבר המחודש, יש שגם הוא מחודש בעצמו; ודבר זה אינו נמשך עד אינסוף, אלא אין לנו מנוס שאם יש דבר מחודש נגיע בסופו של דבר בהכרח למחדש קדום שאינו מחודש, שהוא שחידשו. החידוש נותרה השאלה מדוע הוא חידש כעת ולא חידשו לפני כן, מאחר שהוא היה מצוי. אין מנוס בהכרח שתהיה הימנעותו של המעשה המחודש לפני חידושו, א או בשל העדר יחס כלשהו בין הפועל לבין הפעול, אם הפועל הוא גוף; ב או בשל העדר הכנת החומר, אם הפועל איננו גוף.

2 מורה נבוכים פתח ↗

3 מורה נבוכים פתח ↗

הקשר בין גופים בטבע מביא לפעולה2 כבר התבאר במדעי הטבע שכל גוף הפועל פעולה מסוימת בגוף אחר – אין הוא פועל בו אלא בכך שהוא בא איתו במגע, או בכך שהוא בא במגע עם מה שבא איתו במגע, אם הפועל הזה פעל דרך מתווכים. כך למשל: חום האש גוף מסוים שהתחמם עכשיו, התחמם רק על ידי כך שגרם האש בא איתו במגע, או שהאש חיממה את האוויר והאוויר המקיף את הגוף הזה חימם אותו, ואז הפועל הקרוב לחימום הגוף הזה הוא גרם האוויר החם. משיכת המגנט אפילו המגנט מושך את הברזל מרחוק בכוח המתפשט ממנו באוויר הבא במגע עם הברזל, ולכן אין הוא מושך מכל מרחק שהוא, התלות במרחק כמו שהאש אינה מחממת לכל מרחק שהוא אלא רק עד המרחק שהאוויר שבינה לבין הדבר המתחמם משתנה מכוחה. אך כאשר נפסק חום האוויר מן האש הזאת ואינו מגיע לשעווה, אין היא נמסה ממנה. כן הוא המצב במה שמושך. יצירת תנאים ומה שלא היה חם ולאחר מכן התחמם – בהכרח יש לו סיבה שחיממה אותו שהתחדשה: אם התחדשות אש, או שהאש היתה במרחק מסוים ממנו והמרחק הזה השתנה, והיחס הזה =קרבת המרחק הוא שהיה נעדר ואז התחדש.מאפייני סיבות היצירה בפיזי ובמופשט3 בפיזי כך אנו מוצאים את סיבות כל המחודשים המתחדשים במציאות שסיבתם התמזגות היסודות, שהם גופים פועלים זה על זה ונפעלים זה מזה; כוונתי שסיבת חידושם היא התקרבות גוף אל גוף או התרחקות גוף מגוף. במופשט ואילו מחודשים שאנו מוצאים, שהם אינם נובעים ממיזוג, והם כל הצורות – גם להם יש הכרח בפועֵל, כלומר נותן הצורה, והוא אינו גוף, כי פועל הצורה הוא צורה שאינה בחומר =מופשט, כמו שהתברר במקומות הרלוונטיים כגון א,סט6, וכבר הערנו על הראיה לכך לעיל ב,ד8. אין זמן במופשט הדבר יתברר לך גם מכך שניתן להוסיף על כל מיזוג ולהחסיר ממנו והוא נוצר בהדרגה, אך צורות אינן כך, כיוון שאינן נוצרות בהדרגה, ולכן אין בהן תנועה אלא הן נוצרות או כלות בלא־זמן. על כן אין הן מפעולת המיזוג, אלא המיזוג רק מכין את החומר לקבל את הצורה. הפועל במופשט ופועֵל הצורה הוא דבר שאינו ניתן לחלוקה, כי פעולתו היא ממינו. לכן ברור שפועֵל הצורה, כלומר נותנהּ, הוא בהכרח צורה, והיא נבדלת מן החומר, מופשטת. תנאי היצירה במופשט הפועל הזה, שאיננו גוף – בלתי אפשרי שהשפעתו היא ביחס כלשהו למושפע ממנו, כי אין הוא גוף כך שיתקרב או יתרחק, או יקרב גוף אליו או ירחק ממנו, כי אין יחס של מרחק בין גוף לבין מה שאינו גוף. על כן בהכרח עילת העדר הפעולה הזאת היא העדר הכנתו של החומר הזה לקבלת פעולת הנבדל.

4 מורה נבוכים פתח ↗

5 מורה נבוכים פתח ↗

6 מורה נבוכים פתח ↗

הרי התברר שפעולת הגופים זה על זה כפי צורותיהם מחייבת הכנת החומר לקבלת פעולתו של מה שאינו גוף, כשהפעולות האלה הן הצורות. כיוון שרשמי השכל הנבדל ברורים וגלויים במציאות, והם כל דבר שהתחדש שלא נוצר מעצם המיזוג בלבד, נודע בהכרח שהפועל הזה אינו פועל במגע ישיר ולא ממרחק מסוים, כי אין הוא גוף.הכינוי 'שפע' לכוח המופשט4 לכן מכונה תמיד פעולתו של הנבדל "שפע" כדימוי למעיין המים השופע מכל כיוון ואין לו כיוון מיוחד שהוא נמשך ממנו או שהוא מזרים לאחרים, אלא הוא נובע מכל הכיוונים והוא משקה בהתמדה לכל הכיוונים, הקרובים אליו והרחוקים. כך השכל הנבדל הזה אין מגיע אליו כוח מכיוון מסוים וממרחק מסוים, וגם כוחו אינו מגיע לאחרים מכיוון מיוחד וממרחק מיוחד, ולא בזמן מסוים דווקא, אלא פעולתו תמידית: כל אימת שדבר מוכן, הוא מקבל את הפעולה הזאת המצויה תמידית המכונה "שפע".5 כך הבורא, יתהדר שמו. כיוון שהוכח שאינו גוף, ונקבע שהכול הוא פעולתו ושהוא סיבתו הפועלת, כמו שביארנו א,סט5; ב,א וכמו שנבאר ב:יג-לא, מח, נֶאמר שהעולם הוא משפע האל, ושהוא השפיע עליו כל מה שמתחדש בו, וכן אומרים שהוא השפיע את הידע שלו על הנביאים – וכל העניין הוא שהפעולות האלה הן פעולתו של מי שאינו גוף, והוא אשר פעולתו נקראת "שפע".הקושי בתפיסת הכוח המופשט וכשלי ההמון6 המושג הכינוי הזה, כלומר "שפע", משמש בעברית גם ביחס לאל יתעלה, בשל הדימוי למעיין מים שופע כמו שציינו, כי אין ביטוי טוב מזה לדימוי של פעולתו של הנבדל, כלומר השפע. משום שאיננו יכולים למצוא מונח מדויק המתאים לעניין המדויק, כי קשה מאוד לתפוס את פעולת הנבדל כמו שקשה מאוד לתפוס את מציאות הנבדל. וכמו שהדמיון אינו תופס כמצוי אלא גוף או כוח בגוף, כך הדמיון אינו תופס את קיומה של פעולה אלא במגע ישיר של פועל, או ממרחק מסוים ומכיוון מיוחד. הכשל עד כדי כך שכאשר התחוור לחלק מהמון העם שהאלוה אינו גוף או שאינו מתקרב אל מה שהוא עושה, דמיינו שהוא מצווה את המלאכים והמלאכים עושים את הפעולות האלה במגע ישיר ובקרבת גוף אל גוף כמו שאנחנו פועלים במה שאנחנו פועלים בו. ודמיינו גם את המלאכים כגופים. יש מהם מי שמאמין שהוא יתעלה מצווה על דבר בדיבור כדיבורנו, כלומר בהגאים ובקול, ואז הדבר נעשה. כל זה בעקבות הדמיון, שהוא גם יצר רע באמת, כי כל חסרון בשכל או במידות הוא פעולת הדמיון או בעקבות פעולתו. אך אין זו מטרת הפרק, אלא המטרה היא הבנת עניין ה"שפע" שנאמר לגבי האל ולגבי השכלים, כלומר המלאכים, מפני שאינם גופים.שפע במובן אחר: ההשפעות הפיזיות של הגלגלים7 גם על כוחות הגלגלים אומרים שהם שופעים במציאות, ואומרים "שפע הגלגל", אף על פי שפעולותיו באות מגוף, ולכן הכוכבים פועלים ממרחק מיוחד, כוונתי לקרבתם אל המרכז וריחוקם ממנו ויחסיהם זה לזה. ומכאן הפתח לאסטרולוגיה.

7 מורה נבוכים פתח ↗

1 וכל גשם לא יעשה מעשה אחד מאשר הוא גשם. פי' מצד שצורת הגשמיות לכלם שא"כ היו כל הגשמים פועלים ואין זה כן אבל כל גשם הוא פועל מצד הצורה המיוחדת לו והמבדילה אותו מזולתו כאלו תאמר האש פועל מצד צורתו המיוחדת שהוא החום והיובש. שאם היה זה מצד צורת הגשמים היו כל הגשמים פועלים בכמו זה הפעל:

2 אחר שהוא נמצא. רוצה בו אחר שהמחדש הקדמון נמצא, ואי אפשר בהכרח מבלתי שיהיה המנעות הפעולה, הרצון בזה אחר שהוא קדמון ופעל פעלו בעת מה ובעת פעולתו אם ניחס אותה אל מציאות הקדומה זמן אין תכלית לו אי אפשר בהכרח מבלתי שיהיה המנעות הפעולה המחודשת קודם חידושה אם מהעדר ערך אחד בין מהפועל והפעול אם היה הפועל גשם או מפני העדר הכנת החומר אם היה הפועל בלתי גשם:

3 פועלים קצתם בקצתם ומתפעלים קצתם מקצתם. פירוש פועלים מצד צורתם ומתפעלים מצד חמרם כי לכל היסודות כח פעל והוא החום והקור וכח מתפעל והוא הלחות והיובש: קריבת גוף אל גוף או רוחק גוף מגוף, כאלו תאמר במקום מהמקומות יש באותו עירוב מן האש שיעור גדול עד שיתהוו באותו המקום הויות יש בה שיעור גדול מן החום ובמקום אחר אין באותו עירוב אלא שיעור מועט ובאותן ההויות יש בהם שיעור רב מן הקור וזהו אמרו אין רוחק גוף מגוף, המשל בזה בארץ האינדיי"ה הארץ ההיא חמה מאד בתכלית החום עד שיתהוו בהם הסמים החדים ר"ל כמו הפלפל והזנגביל ובארצות הקרות בהפך זה:

4 כי פועל הצורה צורה לא בחומר. פי' כי הפועל נתן בסבתו דומה למה שבעצמו. כי כל מזג מקבל התוספות והחסרון, כי הדברים יש בהם מן היחוד האחד יותר במקום מה מן העירוב ופחות מאותו היסוד במקום אחר וכן בשאר:

5 והוא יתחדש ראשון ראשון. פי' ההדרגה לא בפתע פתאום ברגע אחד:

6 כי כל חסרון בדבר או במדות הוא פועל הדמיון. רוצה בו שאם היה איש בעל שכל יש לו דעות בלתי אמתיות אין זה מצד השכל כי השכל הוא שלמות ומצד השלמות לא יגיעהו חסרון, אבל אלו הדעות הפחותות הוא מצד המשכו אחר הדמיון שהוא מתנועע תמיד או לישר או לבלתי ישר וכל פעל שיהיה מן השכל הוא ישר וטוב:

7 ומהנה נכנס למשפטי הכוכבים. כלומר מצד קורבתם למרכז נכנס למשפטי הכוכבים שנוכל לדעת מקרבתם הענינים אשר יורו עליהם:

« קרשקש על מורה נבוכים Part 2 11 קרשקש על מורה נבוכים Part 2 13 »