קרשקש על מורה נבוכים, חלק א א׳

1 פִּתְחוּ שְׁעָרִים וְיָבֹא גוֹי צַדִּיק שֹׁמֵר אֱמֻנִים ישעיהו כו,ב

2 המונחים צלם ודמות משמעות שגויה של המונח צלם 1 צלם ודמות. אנשים חשבו ש"צלם" בעברית מורה על תבניתו ומתארו של דבר. דבר זה הביא להגשמה גמורה, בגלל הפסוק "נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ" בראשית א,כו. הם חשבו שהאל הוא בצורת אדם, כלומר בתבניתו ובמתארו, והדבר הוביל אותם להגשמה גמורה. על כן הם האמינו בה, וסברו שאם ייטשו את האמונה הזו הם יכחישו את הכתוב, ואף ישללו את קיומו של האל אם אין לו גוף בעל פנים ויד הדומים לאלה שלהם בתבנית ובמתאר; אלא שהם מדמים שהוא גדול וזוהר יותר, וגם אינו עשוי מדם ומבשר. זהו שיא רוממותו של האל, לפי סברתם.

3 2 מה שראוי לומר בהפרכת הגשמת האל ואישוש אחדותו האמיתית, שאינה תקפה אלא בביטול הגשמות – את ההוכחה לכל זה עוד תלמד מחיבור זה ב,א. ההערה כאן בפרק זה אינה אלא על ביאור משמעות צלם ודמות.

4 משמעות מובחנת של המונח תואר והמונח צלם 3 אומר כך: ה'צורה' המפורסמת בקרב ההמון, שהיא תבנית הדבר ומתארו – המונח המיוחד לה בעברית הוא "תואר". נאמר: "יְפֵה תֹאַר וִיפֵה מַרְאֶה" בראשית לט,ו, "מַה תָּאֳרוֹ וַתֹּאמֶר אִישׁ זָקֵן עֹלֶה וְהוּא עֹטֶה מְעִיל" שמואל־א כח,יד, "כְּתֹאַר בְּנֵי הַמֶּלֶךְ" שופטים ח,יח. ועל הצורה המלאכותית =הנעשית בכלי מלאכה נאמר "יְתָאֲרֵהוּ בַשֶּׂרֶד ... וּבַמְּחוּגָה יְתָאֳרֵהוּ" ישעיהו מד,יג. המונח הזה אינו חל על האלוה יתעלה כלל, חלילה וחס.

5 4 ואילו "צלם" חל על הצורה הטבעית, כלומר על העניין המגדיר את עצמותו של דבר ועושה אותו למה שהוא, והוא מהותו האמיתית באשר הוא המצוי הזה. ועניין זה =הצלם, המגדיר את העצמות אצל האדם, הוא מה שבאמצעותו מתבצעת ההשגה האנושית. בשל אותה השגה שכלית נאמר עליו "בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ" בראשית א,כז.

6 5 לכן נאמר "צַלְמָם תִּבְזֶה" תהילים עג,כ, כי הבזיון שייך לנפש, שהיא צורת המין, לא לתבנית האברים ומתארם. וכך אומר אני שהפסלים נקראו "צלמים" משום שהמבוקש מהם היה העניין שייחסו להם, לא תבניתם ומתארם. וכך אומר אני לגבי "צַלְמֵי טְחֹרֵיכֶם" שמואל־א ו,ה, כי המבוקש מהם היה עניין הרחקת פגע הטחורים, לא תבנית הטחורים. 6 ואם הכרח הוא ש"צַלְמֵי טְחֹרֵיכֶם" ו"צלמים" נקראים כך על שם התבנית והמתאר, יהיה "צלם" מונח רב־משמעי או מסופק, הנאמר על צורת =מהות המין ועל הצורה המלאכותית וכיוצא בה מתבניות הגופים הטבעיים ומתארם.

7 ויהיה המכוון בדבריו "נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ" צורת המין, שהיא ההשגה השכלית, לא התבנית והמתאר. הרי ביארנו לך את ההבדל בין "צלם" לבין "תואר", וביארנו את משמעות "צלם".

8 משמעות המונח דמות 7 ואילו "דמות" הוא מונח הגזור מ"דמה", וגם הוא דוֹמוּת בעניין. כי דבריו "דָּמִיתִי לִקְאַת מִדְבָּר" תהילים קב,ז לא באו לומר שהוא דומה לה בכנפיה ובראשה, אלא שיְגונו דומה ליגונהּ. וכיוצא בזה "כָּל עֵץ בְּגַן אֱלֹהִים לֹא דָמָה אֵלָיו בְּיָפְיוֹ" יחזקאל לא,ח הוא דומוּת בעניין היופי. "חֲמַת לָמוֹ כִּדְמוּת חֲמַת נָחָשׁ" תהילים נח,ה, "דִּמְיֹנוֹ כְּאַרְיֵה יִכְסוֹף לִטְרֹף" תהילים יז,יב – כולם דומוּת בעניין, לא בתבנית ובמתאר. וכיוצא בזה נאמר: "דְּמוּת הַכִּסֵּא" יחזקאל א,כו, "דְּמוּת כִּסֵּא" שם; שם י,א – דומוּת בעניין הרוממות והנכבדות, לא בריבועו ובעוביו ובאורך רגליו כמו שחושבים הפתאים. וכיוצא בזה "דְּמוּת הַחַיּוֹת" שם א,יג.

9 האדם נברא בצלם אלוהים ובדמותו 8 וכיוון שהאדם התייחד בעניין מופלא מאוד שבו, שאיננו קיים בדבר מן הנמצאים מתחת לגלגל הירח, והוא ההשגה השכלית שאינה משתמשת לא בחוש ולא באברים ולא בגפיים, דימה אותה להשגת האלוה, שאינה על ידי אמצעי. אף שאין זו דומוּת באמת אלא במבט ראשון בלבד. ובשל אותו עניין, כלומר השכל האלוהי הדבק בו, נאמר על האדם שהוא בצלם אלהים ובדמותו, לא שהאל יתעלה הוא גוף כך שיהיה בעל תבנית.