מפרשים:
1 עבודה. וגזה מקדשים דחות. כתיב בפרשת ראה לא תעבוד בבכור שורך. ולא תגוז בכור צאנך. ובספרי שם פיסקא קכ"ד איתרבו נמי כל הקדשים כולן בכלל אזהרות אלו עיי"ש. ואפי' פסולי המוקדשין לאחר שנפדו בכלל. והגוזז והעובד בהן לוקה ארבעים. כדתניא בפ"ב דבכורות ט"ו ע"ב עיי"ש. וזהו שכתב דחות. כלומר דמשנעשו קדשים צריך לדחות מהן עבודה וגזה לעולם. דשוב לא יחזרו להיתירן לעולם אפי' השיוממו ויפדו: