ביאור על ספר המצוות לרס"ג, מלואים, הקדמה ד׳

1 שם שורה י"ג מלמטה. כמבואר בירושלמי וכו' עיי"ש. ועדיפא מינה מבואר בירושלמי פ"ב דגיטין ה"ג דאפילו בשיטה חדא נמי סגי. דעל ההיא דתנן התם על הכל כותבין על העלה של זית וכו' אמרינן בירושלמי שם. ולא כמקורע הוא. ומשני אמר רבי זעירא תנא בונה בר שילא אפילו כתב אני פלוני מגרש את אשתי כשר וכו' עיי"ש. ופירשו המפרשים שם וכן פי' בלח"מ פ"ד מהלכות גירושין הי"ז דפריך דהרי כיון שאי אפשר לכתוב כל נוסח הגט על עלה אחת של זית. וע"כ צריך לכתוב על כמה עלין. וא"כ הו"ל כמקורע דמיפסל משום דספר אחד אמר רחמנא ולא שנים ושלשה ספרים. ועל זה משני שאפילו כתב אני פלוני מגרש את אשתי כשר. וזה אפשר לכתוב אפילו על עלה אחת. ויש לתמוה על האור זרוע ח"א סי' תרצ"ח בשם הראבי"ה ז"ל. והמרדכי ריש פ"ק דגיטין בשם אביאסף. ובארחות חיים הלכות גיטין סי' ו' בשם הר"ש ז"ל שכתבו שאין לפסול הגט שנכתב בפחות או יותר מן י"ב שיטין משום שאין לזה רמז בכל התלמוד וכן כתב בתמים דעים סי' ק"ע בשם רבינו תם ז"ל עיי"ש. וכ"כ בתשו' הרשב"ש ז"ל סי' רע"ג עיי"ש. וזה תמוה דהו"ל לומר יותר מזה דבהדיא מפורש בירושלמי איפכא שאין שום קפידא במספר השורות ואפילו בשורה אחת כשר. ויותר מזה יש לתמוה על הרשב"א ז"ל בתשו' ח"א סי' אלף ר"כ. ובחלק ה' סי' צ"ג. ובחלק ז' סי' תק"ז שכתב שלא מצא באחד משני התלמודים שום זכר לדבר כלל וכן כתב בתשב"ץ ח"ב סי' פ"א עיי"ש. והדבר תמוה דיותר היה להם לומר שבפירוש מבואר בתלמוד ירושלמי בשלשה מקומות דליכא שום קפידא במספר השורות כלל. וביותר תמוה מש"כ הרשב"א ז"ל שם ראיה להכשיר בפחות מן י"ב שיטין ממתניתין דגיטין שם. וכתב וז"ל ואדרבה שנינו במס' גיטין על הכל כותבין על עלה של זית וסתמא דמילתא דבעלה זית לא משכחת בה י"ב שיטין וכו' עיי"ש. וזה תמוה דהרי הן הן דברי הירושלמי שם במקומו על הך מתני' גופא כדכתיבנא לעיל. וגם הרשב"א ז"ל גופי' הביא דברי הירושלמי אלו בחי' לגיטין כ"א ע"ב עיי"ש: -