באורי מהר"י קורקוס והרדב"ז על משנה תורה, הלכות בית הבחירה א׳:כ׳

20 אין עושין כו'. כתב מוהרר"י קורקוס ז"ל תוספתא דמנחות ספ"ט כלשון רבינו ז"ל וקצת הוזכר מזה בפ' ר' ישמעאל: ומהר"ד ן' זמרא ז"ל כתב ואעפ"י שלא עשאן מתחילה לשם ציבור אלא לשם יחיד, כיון שעשאם לשם קדש הרי הם קודש, ובלבד שימסרם לציבור. והכי אמרינן בפ' אמר להם הממונה רבי ישמעאל בן פאבי עשתה לו אמו כתונת של מאה מנה ולובשה ועבד בה עבודת יחיד ומוסרה לציבור וכתב רש"י ז"ל עבודת יחיד הוצאת כף ומחתה שאינה צריכה לציבור אלא לפי שמוטלת עליו לפנות את המקום לפיכך קורא לה עבודת יחיד. ובלבד שימסרנה לציבור דסו"ס מעבודת ציבור הוא כך נראה בעיני. ואני שמעתי עבודת יחיד מקרא פרשה דתנן התם קורא באצטלות לבן משלו וקשיא לי בגוה דלא תנן התם ובלבד שימסרנה לציבור עכ"ל. ולפי גרסת הספרים שלנו ל"ק מידי דאמרינן ומוסרה לציבור לא שהיה חייב למוסרה לציבור אלא טובת לבו. ומ"מ למדנו משם דאע"ג שלא עשאה אלא לשם יחיד, כיון שעשאה לשם קדש הרי הוא קדש לפי שיטת רש"י ז"ל. ובלבד שימסרנה לציבור. ולפי הגרסא שלנו קדש הוא. אבל אין משתמשין בה לעבודת ציבור עד שימסרנה לציבור:

21 וכלי גבוה כו'. כתב מהר"ד ן' זמרא ז"ל דקי"ל דהזמנה לאו מילתא הוא ומשנשתמש בהם גבוה אסורים להדיוט כלומר שהם כלי גבוה ונשתמש גבוה, אבל אם הי' של הדיוט אע"ג שנשתמש בהם לגבוה מותרים להדיוט. והיינו דאמרינן גבי כיס של תפילין צר בי' ולא אזמניה, אזמני' ולא צר בי', שרי למיצר בי' זוזי ודוקא שנשתמש בהם לגבוה דרך ארעי, אבל אם נשתמש בהם לגבוה דרך קבע אסור להדיוט. אע"ג שלא עשאה מתחילה אלא להדיוט. ואין סברה לחלק בין תשמש כלים דמקדש לקדושת תפילין כנ"ל:

22 אבנים וקורות כו'. כתב מהר"ד ן' זמרא ז"ל משמע דקדושת בית הכנסת גדולה מקדושת הר הבית. אע"ג דיש משתלחין מהר הבית ולא מבית הכנסת. ל"ק דגזרו בהר הבית משום מקדש, וא"ת הא דאמרינן לעיל דהזמנה לא מילתא הוא, וי"ל דהזמנה לחוד שהכלי כבר הוא עשוי להדיוט. אלא שהוא מזמין אותו לגבוה בהא אמרינן דהזמנה לאו מילתא הוא, אבל אם תחילת עשיית הכלי, או שחצב אבנים לשם קדושה מיד חלה עליהם קדושה ואסור להוציאם לחולין, כנ"ל. ומצינו בית הכנסת נקרא מקדש ומעלין בקדש ולא מורידין: