באורי מהר"י קורקוס והרדב"ז על משנה תורה, הלכות ביאת מקדש ט׳:ו׳

מהדורה: מהדורת פרידברג

« באורי מהר"י קורקוס והרדב"ז על משנה תורה, הלכות ביאת מקדש ט׳:ה׳ באורי מהר"י קורקוס והרדב"ז על משנה תורה, הלכות ביאת מקדש ט׳:ז׳ »

מקור משנה תורה, הלכות ביאת מקדש ט׳:ו׳

6 שְׁחִיטַת הַקָּדָשִׁים כְּשֵׁרָה בְּזָרִים אֲפִלּוּ קָדְשֵׁי קָדָשִׁים. בֵּין קָדְשֵׁי יָחִיד בֵּין קָדְשֵׁי צִבּוּר שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא א ה "וְשָׁחַט אֶת בֶּן הַבָּקָר לִפְנֵי ה' וְהִקְרִיבוּ בְּנֵי אַהֲרֹן" מִקַּבָּלָה וְאֵילָךְ מִצְוַת כְּהֻנָּה. וְכֵן הַהֶפְשֵׁט וְהַנִּתּוּחַ וְהוֹלָכַת עֵצִים לַמִּזְבֵּחַ כְּשֵׁרָה בְּזָרִים שֶׁנֶּאֱמַר בָּאֵיבָרִים ויקרא א ט "וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֶת הַכּל הַמִּזְבֵּחָה" זוֹ הוֹלָכַת אֵיבָרִים לַכֶּבֶשׁ. הוֹלָכַת אֵיבָרִים הִיא שֶׁצְּרִיכָה כְּהֻנָּה וְלֹא הוֹלָכַת עֵצִים:

פירוש באורי מהר"י קורקוס והרדב"ז על משנה תורה, הלכות ביאת מקדש ט׳:ו׳

6 שחיטת קדשים כשרה בזרים כו'. כ' מהר"י קורקוס ז"ל פ"ק דחולין ופ"ג דזבחים. וברכות פ' אין עומדין ודוכתי טובא: והרר"ד ן' זמרא ז"ל כ' אפי' לכתחילה דהכי אסיקנא ריש פ' כל הפסולין והכי אמר' התם בהדיא דמקבלה ואילך מצות כהונה:

7 וכן ההפשט כו'. כ' מהר"י קורקוס ז"ל פ"ב דיומא מסיק וערכו ונתנו בני אהרן אש למ"ל למיעוטא הפשט וניתוח. פי' דלא תימא דלבעי כהן. והקריב הכהן את הכל זו הולכת אברים לכבש. הולכת אברים לכבש בעי כהונה הולכת עצים לא בעי כהונה. גם שם אמרו הדליק לחייב. הדלקה לאו עבודה היא. וסובר רבינו שכיון שאמרו לאו עבודה היא משמע שאין בה שום עבודה. ולכך התיר לזר להדליקן לכתחילה. והר"א ז"ל כתב בהשגות א"א הפליג בשאמר כו'. וכ"כ הריטב"א ז"ל הדלקה לאו עבודה הוא תמיה מילתא טובא דהא כתיב דבר אל אהרן ואל בניו בהעלותך את הנרות. וכתיב ובהעלות אהרן את הנרות וגו' וי"ל דלא אפקיה בלשון חיוב. לד ואמר בהעלות או בהעלותך כלומר דלאו עבודה היא לחייב עלה מיתה בזר כשם שאין חיוב מיתה בעבודה שאינה תמה. ובשם הר' מצאתי דכולה סוגיין לענין כהן העובד שלא בבגדי כהונה כדאמרי' אין בגדיהם עליהם הוי להו כזרים וקרא דדרשי' אתה ובניך תשמרו את כהונתכם. ה"ק שישמרו לעבוד בכיהונתם. והזר הקרב מהם שלא בכיהונו יומת. והיינו דאמרי' הדלקה לאו עבודה היא. כלומר לחייב עלי' לכהן העובד שלא בבגדי כהונה. ונראים הדברים שלא אמר רבינו אלא דסוגיין אף לכהן העובד כו' וה"ה זר העובד אינו חייב אלא על עבודה תמה כדמוכח בסנהדרין עכ"ל. מוכח שדעתו כדעת הר"א ז"ל ומ"מ למדנו דקרא ל"ק לרבינו דלאו חיובא כתיב. אלא דאורחא דמלתא משתעי קרא: