באורי מהר"י קורקוס והרדב"ז על משנה תורה, הלכות ביאת מקדש ח׳:ה׳

5 ארבעה בריס העין כו'. כתב מוהרר"י קורקוס ז"ל גם שם תוספ' יח תאנא הליפוז והתימיז ופי' ליפוז דנפישי זיפיה, תימיז דתמו זופיה. פי' זיפיה הם העפעפים ואם הם עבים הרבה או שאין בהם שיער כלל הם מומין גדולים והמשנה שאמרה שם ושנשרו ריסי עיניו שהוא פסול מפני מראית עין, מיירי בשלא ניטלו לגמרי אלא נשארו השרשים, והוא אמרם שם בגמרא הא דאישתיור גרמודי הא דלא אישתיור גרמודי: ומהר"ד ן' זמרא ז"ל כתב וזהו שכתב רבינו ז"ל מי שאין לו שיער כלל אבל אם נשתייר בו איזה שיער אינו פסול אלא מפני מראית העין:

6 ומי ששיער אחד מריסי עיניו כו'. כתב מוהרר"י קורקוס ז"ל משונה הוא בכלל זוגדוס והרביעי שכתב רבינו והוא מי שעפעפיו סגורות לא מצאתי אותה בגמרא ואפשר שהוא השנוי בתוספ' פ"ה ששנו שם זוידס ליפז תימז לימז. ובגמרא לא הביאו אלא זוידר וליפז ותימז והשנים הם בעפעפים כאשר נתבאר אבל זויד אינו בעפעפים. ואפשר שחסר לימז ופי' כדברי רבינו. והיותר נראה שחסר ליפז ופירושו דלייפי זופיה תרגום ויחבר ולפיף. ופירושו שאינם נפתחות כל הצורך והוא לשון רבינו במשנה שגרסתו בגמרא כשנים שכתבתי היינו תימז ולימז. ופי' לימז דמלו זיפיה דהיינו שהם עבים ומלאים הרבה ותימז דתמו זיפיה דהיינו שתמו כמו תם עונך בת ציון. וא"כ השלישית היא ליפיז דילפי זיפיה. וטעיות הרבה ולשונות חסרים יש בגמרא בכורות להיותה בלתי מורגלת ולכך נפלו בה טעויות הרבה ואין דורש ואין מתקן. שוב ראיתי בערוך בערך טרטות שכתב בפ' מומין אלו בגמ' זוגדוס עיניו טרטות דמרמצין עיניה פי' עיניו סגורות ואינם פתוחות אלא מעט ע"כ. ובספרים שלנו אין בגמרא דמרמצין עיניה דרש"י ז"ל פי' טרוטות עגולות. ורבינו ז"ל כתב בסמוך גבי מומי העין עיניו עגולות, ונראה דמטרוטות אמר כן וכפרש"י ז"ל. ואפשר עוד והוא הנראה יותר דעגולות הוציאו מצירניות הנז' שם וכתב רש"י ז"ל צירניות עגולות יותר מטרוטות פי' שהוא לשון ציר הפתח שהוא עגיל. ולדברי רש"י ז"ל קשה למה הוזכר יט וכ"ש אם פי' רבינו כפי' רש"י ז"ל דקשה טפי שהרי רבינו לא הוזכר אלא עגולות סתם. ולפ"מ שכתבתי בדעת רבינו ז"ל ניחא שפיר דטרוטות היינו שאינם נפתחות העפעפים כל הצורך כפי' הערוך כ וצירניות היינו עגולות וכ"פ גם כן בעל הערוך ז"ל. ומה שאמרו כא מפני מה עיניהם של תרמודיים טרוטות מפני שדרים בין החולות כפי' הערוך נראה דוק ותשכח:

7 מי ששיער ריס עיניו מרובה מעובה כו'. כתב מהר"ד ן' זמרא ז"ל היינו לופיין דתניא בתוספ' דנפישין זופיה ומפני שאין בני אדם שוים שיש מי ששיער ריסי עינו מרובה ויש שהוא מעט ויש מי שהוא מעובה ויש מי שהוא דק, ואין אחד מהם מום עד שיהיה מרובה מעובה שזה ודאי הוא שינוי ואינו דבר השוה בזרעו של אהרן:

8 מי שעפעפיו סגורות כו'. כתב מהר"ד ן' זמרא ז"ל דהיינו צירניות כב האמור בגמרא והוא בכלל צירן הנזכר במשנה כג מלשון צרות:

9 יח בפ"ה דבכורות. יט ע' בתוס' שם מ"ד ע"א ד"ה עיניו מ"ש ע"ז. כ בהגהות על הגליון הרמב"ם הניח בצ"ע מ"ש הרמב"ם מי שהעפעפים סגורות דהוא טרוטות כפי' הערוך. ובהלכה ו' כתב עיניו עגולות שהם לפרש"י טרוטות. ולמ"ש מהר"י קורקוס א"ש. אמנם בפה"מ כתב הרמב"ם וז"ל וצירן מי שעיניו דומעות כו' וצ"ע. כא שבת ל"א ע"א וע' בפרש"י שם. כב ע' פרש"י דצירניות הוא עגולות. וע' במהר"י קורקוס בזה. כג כ"כ לעיל בשם הרמב"ם בפה"מ דצירן הוא מי שעיניו דומעות.