באורי מהר"י קורקוס והרדב"ז על משנה תורה, הלכות ביאת מקדש ח׳:י״ז

מהדורה: מהדורת פרידברג

מפרשים:
17 נמצא כל המומין הפוסלין בכהנים מאה וארבעים כו'. כ' מהר"י קורקוס ז"ל סימן להם ממי"ן בחסרון הוא"ו. ודין נשרו ריסי עיניו כבר הוזכר והוא מה שאמרו עליו הא דאישתיור גרדומי. הא דלא אישתיור גרדומי. גם דין נשרו שיניו שם במשנה. וכבר נתבאר דכיון דלא פסלי אלא מפני מראית עין אם עבד אינו לוקה ועבודתו כשרה: והרר"ד ן' זמרא ז"ל כתב כבר כתבתי לך שכוונת הרב ז"ל להועיל לזכירה ולפיכך כולל כללים ופורט פרטים ומונה מנינים. וכן כתוב הציבי לך ציונים:
18 ואלו פוסלין מפני מראית עין כו'. מי שנשרו ריסי עיניו, אעפ"י שנשאר השיער בעיקרן. היינו דאישתיור גרדומי דאמרי' בגמ'. ואפי' הכי פסול מפני מראית עין. וכבר כתב רבינו ז"ל מאי איכא בין הפסולים מפני שאינו שוה בזרעו של אהרן. ובין הפסולים מפני מראית עין: