באורי מהר"י קורקוס והרדב"ז על משנה תורה, הלכות ביאת מקדש 9 פרקים

ספרייה / / / / / / באורי מהר"י קורקוס והרדב"ז על משנה תורה, הלכות ביאת מקדש / באורי מהר"י קורקוס והרדב"ז על משנה תורה, הלכות ביאת מקדש ח׳:ט״ז

באורי מהר"י קורקוס והרדב"ז על משנה תורה, הלכות ביאת מקדש ח׳:ט״ז

מהדורה: מהדורת פרידברג

« Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, Admission into the Sanctuary 8:15 Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, Admission into the Sanctuary 8:17 »

מקור: משנה תורה, הלכות ביאת מקדש ח׳:ט״ז

16 משנה תורה, הלכות ביאת מקדש פתח ↗

וְעוֹד יֵשׁ שָׁם בָּאָדָם אַרְבָּעָה מוּמִין אֲחֵרִים וְאֵלּוּ הֵן. הַחֵרֵשׁ. הַשּׁוֹטֶה. וְהַנִּכְפֶּה אֲפִלּוּ לְיָמִים רַבִּים. מִי שֶׁרוּחַ רָעָה מְבַעַתְּתוֹ תָּמִיד אוֹ בְּעִתִּים יְדוּעִים:

17 משנה תורה, הלכות ביאת מקדש פתח ↗

נִמְצְאוּ כָּל הַמּוּמִין הַפּוֹסְלִין בְּכֹהֲנִים מֵאָה וְאַרְבָּעִים וְזֶהוּ כְּלָלָם. שְׁמוֹנָה בָּרֹאשׁ. וּשְׁנַיִם בַּצַּוָּאר. וְתִשְׁעָה בָּאָזְנַיִם. וַחֲמִשָּׁה בַּגְּבִינִים. וְשִׁבְעָה בְּרִיס הָעַיִן. וְתִשְׁעָה עָשָׂר בָּעֵינַיִם. וְתִשְׁעָה בַּחֹטֶם. וְתִשְׁעָה בַּפֶּה. וּשְׁלֹשָׁה בַּבֶּטֶן. וּשְׁלֹשָׁה בַּגַּב. וְשִׁבְעָה בַּיָּדַיִם. וְשִׁשָּׁה עָשָׂר בְּאֵיבְרֵי הַזֶּרַע. וְעֶשְׂרִים בָּרַגְלַיִם. וּשְׁמוֹנָה בְּכָל הַגּוּף. וּשְׁמוֹנָה בְּעוֹר הַבָּשָׂר. וְשִׁבְעָה בְּכֹחַ הַגּוּף וְרֵיחוֹ. וּכְבָר נִפְרְטוּ כֻּלָּן אֶחָד אֶחָד. וְאֵלּוּ פָּסְלוּ מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן. מִי שֶׁנָּשְׁרוּ רִיסֵי עֵינָיו אַף עַל פִּי שֶׁנִּשְׁאַר הַשֵּׂעָר בְּעִקָּרָן. וּמִי שֶׁנִּטְּלוּ שִׁנָּיו:

16 ועוד יש שם באדם ארבעה כו'. כ' מהר"י קורקוס ז"ל גז"ש במשנה נכפה אפי' אחת לימים רוח קצרה באה עליו. ופי' רבינו ז"ל שם שרוח קצרה הוא מקרה מחמת המרה השחורה ונראה שזאת היא כונתו גם כאן. גם דין חרש ושוטה שם במשנה: והרר"ד ן' זמרא ז"ל כתב ועוד יש שם באדם ארבעה מומין אחרים כו' הרי זה הלשון דומה למה שכתב בתחלת החבור וז"ל לידע שיש שם מצוי ראשון ואותם שלא היו בקיאים בלשון ערב הפליגו דבריו לענין אחר אשר לא עלה על דעתו. אבל האמת הברור שהוא נמשך אחר לשון הערב במלת שם בכמה מקומות:

17 החרש והשוטה כו'. כ' הרר"ד ן' זמרא ז"ל שם במשנה. החרש השוטה והשכור. ולא מנה הרב ז"ל שכור לפי שהוא במיתה ביד"ש הנכנס למקדש שכור. והעובד עבודה שכור מחלל עבודה. והכי אקשינן בגמ' שכור מחיל עבודה בהדי מומין דמחלי עבודה בעי למחשב. ומשני בשאר דברים המשכרים ודלא כר' יהודה דתניא אכל דבילה קעולות כו' ושתה חלב או דבש ונכנס למקדש חייב. ותנא דמתני' ס"ל דלא מחיל עבודה. אלא שאינו שוה בזרעו של אהרן. וכבר כתב רבינו דין שכור משאר משקין בתחלת ההלכות:

18 והנכפה אפי' לימים רבים כו'. כ' הרר"ד ן' זמרא ז"ל שם במשנה נכפה אפילו אחת לימים. ואע"ג דאינו נכפה אלא לימים רבים וזמנו קבוע. הרי זה מום ולא יעבוד אפילו בזמן שהוא בריא:

19 וכן מי שרוח רעה מבעתתו תמיד או בעתים ידועים כו'. כ' הרר"ד בן זמרא ז"ל גז"ש במשנה רוח קצרית באה עליו. ואם תשאל כיון דאמרי' דלעתים ידועים הוי מום. כש"כ מי שרוח רעה מבעתתו תמיד, יש להשיב דאפי' בכה"ג לא מחיל עבודה. א"נ כיון שהוא רגיל בו תמיד ודש בו. הוי אמינא דלא הוי מום קמ"ל:

16 משנה תורה, הלכות יסודי התורה פתח ↗

יְסוֹד הַיְסוֹדוֹת וְעַמּוּד הַחָכְמוֹת לֵידַע שֶׁיֵּשׁ שָׁם מָצוּי רִאשׁוֹן. וְהוּא מַמְצִיא כָּל נִמְצָא. וְכָל הַנִּמְצָאִים מִשָּׁמַיִם וָאָרֶץ וּמַה שֶּׁבֵּינֵיהֶם לֹא נִמְצְאוּ אֶלָּא מֵאֲמִתַּת הִמָּצְאוֹ:

17 עירובין פתח ↗

שַׁמְעַהּ רַב תַּחְלִיפָא מִמַּעְרְבָא, אֲזַל אַמְרַהּ קַמֵּיהּ דְּרַבִּי אֲבָהוּ, אֲמַר: אַתּוּן מֵהָתָם מַתְנִיתוּ לַהּ, אֲנַן מֵהָכָא מַתְנִינַן לַהּ: ״הַצִּיבִי לָךְ צִיּוּנִים שִׂימִי לָךְ וְגוֹ׳״ — עֲשׂוּ צִיּוּנִים לַתּוֹרָה. וּמַאי מַשְׁמַע דְּהַאי צִיּוּן לִישָּׁנָא דְסִימָנָא הוּא? דִּכְתִיב: ״וְרָאָה עֶצֶם אָדָם וּבָנָה אֶצְלוֹ צִיּוּן״.

« Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, Admission into the Sanctuary 8:15 Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, Admission into the Sanctuary 8:17 »