חומת אנך על יחזקאל ל״ד:ב׳

מהדורה: חומת אנ״ך, ירושלים 1965

מקור יחזקאל ל״ד:ב׳
2 בֶּן־אָדָ֕ם הִנָּבֵ֖א עַל־רוֹעֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל הִנָּבֵ֣א וְאָמַרְתָּ֩ אֲלֵיהֶ֨ם לָרֹעִ֜ים כֹּה־אָמַ֣ר אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֗ה ה֤וֹי רֹעֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ אֲשֶׁ֤ר הָיוּ֙ רֹעִ֣ים אוֹתָ֔ם הֲל֣וֹא הַצֹּ֔אן יִרְע֖וּ הָרֹעִֽים׃
פירוש חומת אנך על יחזקאל ל״ד:ב׳
2 הנבא על רועי ישראל וכו'. פירש הרב בינה לעתים ז"ל כי הרועים נתחלפו בעצמם ממה שהם כי במקום היות הרועים הם רועים את הצאן ומשגיחים עליהם לכל המצטרך להם ולבקש טובתם היה הדבר בהפך כי הצאן ירעו את הרועים. כי הצאן מפרנסים הרועים כי אוכלים חלבם ולובשים צמרם ונמצא שהרועים הומרו שתחת היותם הם פועלים הם מתפעלים אמנם הוא יתברך מבטיח לישראל הנני אני לעולם אני אהיה מה שאני בעצמי ולא אשתנה ולא אתחלף ח"ו כי אני אהיה הרועה והמשגיח על צאני לטובתם ואקבצם ואביאם אל אדמתם:
3 הוי רועי ישראל. שאתם היה לכם לרעות צאני ולהוכיחם ולהדריכם דרך ישרה ולהשגיח עליהם ועל מעשיהם כמו שעושה הרועה נאמן ואתם לא עשיתם כן אלא הנחתם לעשות רע על ידי שאתם בעצמכם עשיתם כמותם ולא יכולתם להוכיח ומעלה עליכם כאלו אתם הרגתם אותם בידים ועוד האריכו המפרשים: