1ערים לשבת נהי דאין להם נחלה בית דירה מיהא צריכי.2ולכל חיתם לחיים נתנו ולא לקברות כמ״ש רבותינו.3ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר שאף הם קולטות אלא שהשש קולטות בין מדעת בין שלא מדעת ואלו המ״ב אין קולטות אלא מדעת כשנתכוון להנצל שם.4למקלט מגאל מחמת פחדו של גואל קרובו של הרוג.5ולא ימות הרצח לפי שנאמר ורצח גואל הדם את הרוצח שומע אני בינו לבין עצמו יהרגנו ת״ל ולא ימות הרצח עד עמדו לפני העדה למשפט.6את שלש הערים חסר כאן המעשה ופירש בפ׳ ואתחנן. כאן פירש״י אעפ״י שבארץ כנען תשעה שבטים וכאן אינן אלא שנים וחצי השוה מנין ערי מקלט שלהם משום דבגלעד נפישי רוצחים כדכתיב גלעד קרית פועלי און עקובה מדם כלומר אף ההורגים במזיד גולים לערי מקלט ולפיכך צריכים היו אותם שבגלעד לערי מקלט בשוה לאותה שבארץ כנען כדתנן במכות בראשונה אחד שוגג ואחד מזיד גולה לשם, בראשונה פרש״י בתחלת דינו והיינו דכתיב כאן ולא ימות הרוצח עד עמדו לפני העדה למשפט והכי איתא בסיפרי הכל מקדימין לערי מקלט ב״ד שולחין ומביאין אותו משם שמי שנתחייב מיתה הרגוהו ומי שלא נתחייב מיתה פטרוהו.7ואם בכלי ברזל הכהו למה נאמר אם משהכהו באבן או בעץ חייב בברזל לא כ״ש אלא לכך נאמר ואם בכלי ברזל הכהו להמיתו אפי׳ מחט ללמדך שאין עונשים מן הדין. כאן פירש״י שהברזל ממית בכל שהוא ואפי׳ מחט לפיכך לא נתנה בו תורה שיעור לכתוב אשר ימות בו וה״מ דברזיה מברז ששפכו בו דכעין זה ראוי להמיתו אפילו מחט אבל אם הכהו בו צריך שעור. הכי מיתניא והכי פירש״י בפרק אלו הן הנשרפים.8ואם בשנאה יהדפנו ממקום גבוה.9ויפל עליו מכאן אמרו רבותינו ההורג דרך ירידה גולה לפי שדרכו של אדם להסתכל לפניו, והיה לו ליזהר שלא תבא תקלה ע״י מלאכתו אבל ההורג דרך עליה אינו גולה שאין אדם עשוי להסתכל לאחוריו לפיכך אינו גולה.10וישב בה עד מות הכהן הגדל שלא יהיו העולם מרננין על הכהן הגדול כשיראו הרוצח יוצא חוץ לעיר מקלטו ואומרים ראיתם זה שהרג את הנפש חנם יוצא ונכנס עם בני אדם ואין הכהן עושה בו נקמה והדבר מוטל עליו לעשות כדכתיב והאיש אשר יעשה בזדון לבלתי שמוע אל הכהן וגו׳ אבל הכהן שקם אחריו אין לרנן עליו ממה שלא נעשה בימיו.11את גבול עיר מקלטו מן גבול עיר מקלטו.12ואחרי מות הכהן הגדל ישוב הרצח וגו', שהרי ערי מקלט של לוים תחת ידו של כה״ג הם וזה נכנס תחת ידו בעירו משפט הוא לצאת חפשי במותו ואמרו רבותינו מיתתו מכפרת ודוגמא זו מצינו אסיריו לא פתח ביתה.13ועד אחד לא יענה בנפש סד״א הואיל ועונש דין נפשות חמור עד אחד נאמן בו קמ״ל.14ולא תקחו כפר לנפש רצח הרי זה דבר שהיה בכלל כל העונשים ולמה יצא ללמדך לרוצח אין לוקחים כופר אבל לשן ועין ורגל ויד וכויה פצע וחבורה ושאר חבלות ולמומתין בידי שמים לוקחים כופר כדכתיב אם כופר יושת עליו.15ולא תחניפו את הארץ כמשמעו לשון חנופה לא תחניפו את הרוצחים יושבי הארץ לפטרם מן הדין הראוי להם כי הדם הוא יחניף וגו׳ לכך אני מזהירכם על כך שהרי הרוצחים שהם אנשי דמים מנהגם להחניף את יושבי הארץ כדי שיחניפו עליהם.16ולארץ לא יכפר וליושבי הארץ לא יכופר.
