1ויבאו בני גד הקדימם הכתוב לפי שהיו הם בעלי העצה תחלה.2יתן את הארץ הזאת הרי לשון זכר גבי נקבה.3ולמה תנואון כתיב תניאון קרי.4בלתי כלב בן יפנה ואם תאמר אף יאיר בן מנשה נכנס לארץ ונהרג לפני העי כדאמרינן התם שלושים וששה איש זהו יאיר בן מנשה שהיה שקול כנגד רובה של סנהדרין ואף בפרשה זו נאמר ויאיר בן מנשה הלך וילכוד את חוותיהם אלא י״ל לא נגזרה גזרה על פחות מעשרים שנה ועל יותר מחמישים דפחות מעשרים ויותר מחמישים אינו יוצא בצבא ושמא יאיר בן מנשה היה בשעת הגזרה יותר על חמישים.5להניחו להניעו חי״ת מתחלף בעי״ן וראיה לדבר שהרי ויניעם ולהניחו תרגום שלהם שוה וי״א שהוא לשון נטישה כמו בל תניחני לעושקי.6ואנחנו נחלץ חשים לאחר שנניח נשינו וטפינו מקננו ורכושנו בעבר הירדן נוכל לרוץ מהירים ראשונים שלא יהיה לנו שום כובד ומשא כמו שאר השבטים שיוליכו עמהם הכבוד שלהן שקורין הרניי״ש.7לפני בני ישראל שלקחנו ראשונים כן נהיה ראשונים במלחמה.8כל חלוץ צבא פי׳ כל חלוץ שהוא חלוץ צבא כמו הארון הברית שפירושו הארון שהוא ארון הברית וכן את בריתי שלום כמו את בריתי ברית שלום.9ולחצי שבט מנשה בני מנשה לא שאלו להם נחלה בארץ סיחון ועוג רק בני ראובן וגד שאלו אלא שע״י שאביהם גרם להם לשבטים שקרעו בגדיהם במעשה הגביע נתנה לו נחלתו בשני חלקים בשני עברי הירדן.10מוסבת שם בתחלה נקראו בשם עמון ומואב ואח״כ בשם סיחון ועוג, ואח״כ בשם ישראל.11ויתן משה את הגלעד למכיר לפי שהיה בכור בבני מנשה נתן לו משה תחלה ולפי שהוא היה זקן ולא יצא בצבא נתן לו עיר מבצר וישב שם בעוד שהלכו בניו עם ישראל וחזרו.12ויאיר בן מנשה נקרא על שם אמו אעפ״י שהוא ממשפחת יהודה כי כן כתיב כי חצרון לקח בת מכיר והוליד ממנו שגוב ושגוב הוליד את יאיר שהיו לו ערים בערי הגלעד דוגמא זו מצינו בעזרא כהנים נקראים על שם ברזלי הגלעדי. אין פתחון פה לבעל הדין לחלוק איך לקח יאיר נחלה עם שבט אחר שהרי ארץ כנען היא הנחלקת לשבטים ולא ארץ האמורי היא ארץ סיחון ועוג שהיא מעבר לירדן מזרחה.13ויקרא אתהן חות יאיר לפי שנהרג במלחמת עי נכתב כאן שעשה כך לפני כבוש הארץ וקראן על שמו להזכיר עליהם שם בגבורתו.14ונבח מבני מנשה היה.15ויקרא לה לקנת נבח. לה רפה ע״י שלא קרא לה נבח אלא לפי שעה עד שובו מעבר הירדן להודיע שהיא היתה שלו. כאן פירש״י ותמהני מה ידרוש בשתי תיבות הדומות לה ויאמר לה בועז לבנות לה בית, ויש נותנים בהם טעם הא דכתיב ויאמר לה בועז מוסב היא על מה שאמרה אנכי לא אהיה כאחת שפחותיך אמר לה בועז חס ושלום גם לא כאמהות ולא כשפחות זהו שאמרו הזקנים לבועז יתן ה׳ את האשה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה שהיו גבירות. ומה שכתוב לבנות לה בית, בקש לבנות ולא בנה זו עניות תורה שירדה לבבל ואשתרבובי אישתרבב לעולם שזכו ללמוד ולא ללמד והוא שאמרו רבותינו לבנות ולא בנה ולפיכך שלשתם רפה שהם במקום לא. שלימא סדרא דפרשת מטות
