1תשמרו להקריב לי מה שמירה האמורה גבי פסח בקור אף שמירה האמורה כאן בקור.2להקריב לי במועדו אף בשבת אף בטומאה אם לא ימצא טהור לא יניח הקרבתו ואפילו בשעת מלחמה וכן מצינו ביהושע שהוכיח המלאך על שבטלו התמיד כשצרו על יריחו. ד״א במועדו שלא יקדימו קודם הבקר ולא יאחרו אחר הערב.3את הכבש אחד פרש״י אע״פ שכבר נאמר בפרשת ואתה תצוה היא היתה אזהרה לימי המלואים וכאן צואה לדורות. ואם תאמר הרי התם בפרשת תצוה כתיב בהדיא לדורותיכם אלא י״ל דמיעוט דורות שנים ולא יותר ולכך צריך האי קרא דכתיב ביה צו דמשמע זירוז מיד מכאן ולדורות.4ועשירית האיפה סלת מה סולת האמורה במלואים של חטים אף כל סלת האמורה בתורה של חטים.5בשמן כתית הזית נדוך במדוכה וסוחטים אותו בידיים ואין עוצרים אותו בגת כדי שלא יתמצו בו השמרים.6רביעת ההין ג׳ לוגין.7עלת תמיד העשיה בהר סיני מאחר שהקרבתם אותה בסיני כדכתיב וישלח את נערי בני ישראל ויעלו עולות אינני רוצה שתבטל לעולם.8וכנסכו קאי אנסכי יין ואנסכי מנחה דתמיד הבקר.9וביום השבת בכל הקרבנות כתיב ביה הקרבה או עשיה ובשבת הואיל ונאסרה בה מלאכה מפני כבודה לא נאמר בקרבנותיה הקרבה ועשיה כאלו אין מלאכה נעשית בהם.10שני כבשים לא הטריח הקב״ה במוסף של שבת יותר מדאי אלא המוסף שוה לתמיד. ולא נאמר בה חטאת כמו בשאר מוספין מפני כבוד השבת שאין לשחוט בשבת דבר הנאכל לשום אדם, אלא כל הקרבתו לגבוה ועליו יסדו רצית קרבנותיה. ואע״ג דמוספי חטאת קרבין בה כגון בשבת דר״ח ושבת דיו״ט מ״מ במוסף שבת דעלמא עבד רחמנא היכרא.11ונסכו קאי אנסכי יין.12עלת שבת בשבתו לא נאמר בו ושעיר לכפר ללמדך ביו״ט ובראשי חדשים שבקרבנותיהם כתוב חטאת או כפרה והם באים לכפר התקינו שיהו קורין אותן ועולין להם ישראל קריאתו כאילו הקריבום כמו ששנו רבותינו ז״ל כל זמן שקורין בהן מעלה אני עליהם כאילו הקריבום לפני אבל קרבן מוסף שבת לא כתיב ביה לא חטאת ולא כפרה ללמדך שאין קרבנותיו באין לכפר לפי ששבת מכפרת, אלא לריח ניחוח הן באים ולכך אין קורין בתורה מוסף שבת כמו האחרים.13ונסכה קאי אנסכי יין ואנסכי מנחה דעולת תמיד. על עלת התמיד עם עולת התמיד.14ובראשי חדשיכם חדש ניסן שכן כתיב בו החדש הזה לכם ראש חדשים.15פרים בני בקר שנים ואיל אחד וכן מוסף של פסח ושל עצרת לפי שבראשי חדשים שהן תחלת החדש וברגלים שהן באסיפה הוסיף במוסף שלהם אבל של ראש השנה ויום הכפורים ושמיני עצרת אין בהם אלא פר אחד בראש השנה משום דאיכא שני מוספים של ר״ח ושל ר״ה. וביום הכפורים אילו ופר של אהרן ושעירי הגורלות משום הכי סגי להו בפר אחד. ובשמיני עצרת פר אחד כנגד כל ישראל גוי אחד.16בחדשו בהתחדשו בשעת החדוש צריך להקריב קרבן כזה לכל חדשי השנה.17ושעיר עזים לכפר על וישחטו שעיר עזים במכירת יוסף. לחטאת לה׳ לפי שהוא ראשון כתיב ביה לה׳ שיהא לשם שמים וכן כולם.18על עלת עם עולת.19על עלת התמיד יעשה ונסכו סרסהו עם עולת התמיד ונסכו של תמיד יעשה החטאת.20ונסכו קאי אנסכי יין ואנסכי מנחה דעולת תמיד.21מקרא קודש לשון מקרה כתרגומו קרי מערעי במאכל ובמשתה ובכסות נקיה.22כל מלאכת עבדה מלאכה של עבודה אסורה. וכל מלאכת אוכל נפש מותרת לכך כתיב כאן כל מלאכת עבודה לא תעשו אבל בשבת ויום הכפורים שאסורים בכל מלאכה כתיב כל מלאכה לא תעשו.23תמימם יהיו לכם אבל אם יהיו בעלי מומין הרי אתם מחללין שבת בשחיטתן ובפשיטתן שהרי אינן קרבין ועל כן נאמר קדשי בזית ואת שבתותי חללת ולכך לא כתיב תמימים בראש חדש הואיל ואינו אסור בעשיית מלאכה.24כאלה תעשו ליום שבעת ימים למעלה בתורת כהנים בפרשת אמור דמשתעי בעניני הארץ כמו שפי׳ להלן מזכיר הרגלים והתבואות הרגילות לבא בהן לפיכך הזכיר הקרבנות הבאות בגלל העומר ושתי הלחם אבל כאן לא הזכיר רק הקרבנות הבאים על היום.25ונסכו קאי אלחם אשה דסליק מיניה והוא נסכי יין ונסכי מנחה.26וביום הבכורים על שם שמשם והלאה מביאין בכורי אדמה קורהו יום הבכורים לא פי׳ הכתוב באיזה חדש ובכמה בו וכבר פרשתי הטעם בפרשת אמור.27בשבעתיכם מתורגם בעצרתיכון מכאן אנו קורין לחג שבועות עצרת.28שעיר עזים אחד תנן התם בסוף מסכת ר״ה דבני מערבא ר׳ משרשיא אומר בשם רבי אחא בכל הקרבנות כתוב חטאת ובעצרת אין כתיב חטאת אמר להם הקב״ה לישראל כיון שקבלתם עליכם את עול תורתי מעלה אני עליכם כאילו לא חטאתם מימכם.29מלבד עלת התמיד ואם תאמר ואמאי לא כתיב מלבד שתי הלחם ושבעת כבשים ופר ושני אילים ושעיר ושבעת כבשים הבאים עמהם כמו שכתוב מלבד עולת החדש ומנחתה וגו׳ מלבד חטאת הכפורים ועולת התמיד אלא יש לומר מדכתיב בהקריבכם מנחה חדשה הרי כבר הזכירה ועל המנחה הם באים ותו לא צריך.30ונסכיהם קאי אנסכי יין דיום הבכורים ואנסכי יין ואנסכי מנחה דעולת התמיד.
