1דבר אל בני ישראל כשראה שחזרו בתשובה ונתאבלו על מה שעשו הודיעם שיתישבו בה בניהם ודבר עמהם על עסק הקרבנות שיקבלם ברצון מהם.2אל ארץ מושבתיכם אבל במדבר לא תקריבו כי אתם במזיד ואין קרבן כפרה למזיד.3והקריב המקריב רבי נתן אומר זה בנין אב לכל המתנדב במנחה שלא יפחות מעשרון ולוג שמן.4תעשה על העלה עם העולה דוגמא על שדה הארץ יחשב. על העלה או לזבח למה נאמר לפי שנאמר למעלה ועשיתם אשה עולה או זבח שומע אני שאם אמר הרי עלי עולה הרי עלי מנחה הרי עלי שלמים יביא נסך אחד לשניים ת״ל על העלה או לזבח מגיד שמביא לזה בפני עצמו ולזה בפני עצמו.5והקריב על בן הבקר עם בן הבקר.6ככה יעשה לשור האחד מצינו שלא חלקה התורה בין נסכי עגל לנסכי שור.7או לאיל האחד למה נאמר סד״א כיון שמצינו שחלקה התורה בין נסכי בני שנה לנסכי בני שתים כן תחלוק בין נסכי כשבה לנסכי רחל ת״ל או לאיל, או לשה ללמדך שלא תחלוק בין נסכי כשבה לנסכי רחל. בכבשים או בעזים למה נאמר הואיל ומצינו שחלקה התורה בין נסכי כבשים לנסכי איל כן תחלוק בין נסכי גדי לנסכי תיש ת״ל בכבשים או בעזים מקיש גדול שבעזים לקטן שבכבשים מה זה ג׳ לוגין אף זה ג׳ לוגין.8לאחד כמספרם הלמ״ד בקמץ.9כל האזרח יעשה ככה למה נאמר לפי שהוא אומר ומעוך וכתות וגו׳ אלו אי אתה מקבל אבל אתה מקבל מהן תמימים אחרי שזכיתי שהא״י מביא עולה יכול מה ישראל מביא נסכים אף כנעני מביא נסכים תלמוד לומר כל האזרח יעשה ככה וגו׳ ישראל מביא נסכים ואין הכנעני מביא נסכים מכאן אמרו גוי ששלח עולותיו ממדינת הים ולא שלח נסכים עמהם יקרבו משל צבור.10וכי יגור אתכם גר או אשר בתוככם עכשיו. וכי יגור למחר. לדרתיכם מכאן ולהבא פרשה זו נאמרה בתורה ונשנית בשביל שני דברים שנתחדשו בה מכנענים ומגרים.11והיה באכלכם הבי״ת בפתח והאל״ף בחטף פתח.12כתרומת גרן שהיא ראשית דגנך אף זו מראשית עריסותיכם.13מראשית ערסתיכם להביא לקט שכחה ופאה שחייבין בחלה.14לדרתיכם להביא עסת שביעית שחייבת בחלה.15ואם נפש אחת תחטא בשגגה עבודת כוכבים היתה בכלל כל המצוות שהיחיד מביא עליהם כשבה או שעירה, ונשיא שעיר, וכהן משיח וב״ד פר, הרי הכתוב מוציאה מכולם להחמיר עליה ולדון בקבועה שיהא יחיד ונשיא ומשוח מביאין עליהם עז בת שנתה לחטאת לכך נאמר פרשה זו.16עז בת שנתה זה בנין אב כל מקום שנאמר עז צריך שתהא בת שנתה.17ונכרתה אין הכרתה אלא לשון הפסקה.18עונה ה״א רפה.19ויהיו בני ישראל במדבר שכן נגזר עליהם שלא יכנסו לארץ. במצות דלעיל כגון נסכים וחלה כתיב בהם וכי תבואו אל הארץ בבואכם ללמד שאינן נוהגות אלא בארץ אבל שבת נוהגת בין בארץ בין בח״ל ואפי׳ במדבר ולהכי כתיב ביה במדבר.20וימצאו איש מקשש עצים פירש״י בגנותן של ישראל דבר הכתוב שלא שמרו אלא שבת ראשונה ובשניה בא זה וחללה נמצאת למד שהמקושש היה בשנה ראשונה. ואם תאמר הרי בפרשת אמור פרש״י שמקושש ומקלל היו בפרק אחד וגבי מקלל משמע שהוא היה בשנה שניה כשהדגלים נקבעו אלא י״ל אף מקלל היה בשנה ראשונה ואעפ״י כן יצא מחויב כמו שפי׳ בפרשת אמור.21מקשש עצים ביום השבת מר אמר מעביר ד׳ אמות ברשות הרבים היה ומר אמר תולש היה ומר אמר מעמר היה בפרק הזורק.22וימצאו מלמד שמנה משה שומרים עליו ומצאו אותו מקושש.23ויקריבו אתו וגו׳ מקשש למה נאמר עוד, והלא כבר נאמר וימצאו איש מקושש מה תלמוד לומר ויקריבו אתו מלמד שהתרו בו ולא הועיל.24כי לא פרש מה יעשה לו פרש״י באיזו מיתה ימות. וא״ת לידייניה בחנק דכל מיתה האמורה בתורה סתם היא בחנק אלא י״ל מסופק היה משה אי ילפינן חלול חלול מעבודת כוכבים ויהיה נדון בסייף לכך ויניחו אותו במשמר ואם תאמר אליבא דר׳ יהודה דאמר אינו נהרג עד שיודיעוהו בשעת התראה באיזו מיתה הוא נהרג היאך דנוהו למיתה אלא י״ל שמא התרו בו ד׳ מיתות והתיר עצמו למיתה בכולן.25ועשו להם ציצת לא הניח הקב״ה דבר בעולם שלא נתנו בו מצוה לישראל יצא לחרוש ולא תחרוש בשור וחמור, לזרוע לא תזרע כלאים. לקצור כי תקצור קצירך. ללוש ראשית עריסותכם. שחט ונתן לכהן הזרוע והלחיים והקבה. קן צפור שלח תשלח. בחיה ועוף ושפך את דמו וכסהו בעפר. נטע וערלתם ערלתו. ילדה זכר ימול בשר ערלתו. קבר את המת לא תתגודדו. מגלח לא תקיפו. בנה בית ועשית מעקה, וכתבתם על מזוזות. נתכסה בטלית ועשו להם ציצת.26על ציצת הכנף עם ציצית הכנף דוגמא על שדה הארץ פי׳ עם צצית הכנף שהיא לבן יתנו פתיל תכלת וכן אמרו רבותינו.27וזכרתם את כל מצות ה' פירש״י שמנין גימטריא ציצית ת״ר וח׳ חוטין וה׳ קשרים הרי תרי״ג. ולפי ששלשת תיבות של ציצת חסרים יו״ד אחרונה נכתב לציצת שהלמ״ד ממלאה גימטריה של שלשת התיבות של ציצית להיות כל אחת ואחת עולה בגימטריה תרי״ג.28ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם כשתראו מצותי תזכרו שאתם עבדי ולא תרגילו אחרי הלב והעין לעבור על מצותי.29למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי נסמכה פרשת ציצית לפרשת מקושש לפי שכשנדון המקושש על שחלל שבת אמרו ישראל היאך נוכל לעמוד על שמירת שבת היום או למחר נתחייב מיתה כזה שהרי ביו״ט הכר סימן בשמירתן ומה שאין כן בשבת לפיכך נתן להם מצות ציצית להתעסק בה בשבת כמו שאמרו רבותינו ז״ל כל ההולך בשבת בלא ציצית כאילו מקושש עצים בשבת.30והייתם קדשים לאלקיכם ומי הוא אלוקיכם?31אני ה׳ אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים ומיסודו של רבי משה הדרשן פרש״י ושמונה חוטים שבה כנגד שמונה ימים ששהו ישראל משיצאו ממצרים עד שאמרו שירה על הים, ואם תאמר הרי בפרשת בשלח פרש״י ליל שביעי ירדו לים בשחרית אמרו שירה. אלא י״ל הכא דמני שמנה ימים מני מיום שיצאו מגושן ונתקבצו לרעמסס והתם בפרשת בשלח מני מיום שנסעו מרעמסס לסכות. שלימא סדרא דפרשת שלח
