1ויהי ביום השמיני, לאהרן ולבניו. לחנכם בכהונה.2ולזקני ישראל. שיעמדו הם על קרבנותיהם.1קח לך עגל דרך כהן להקריב פר חטאת דכתיב אם הכהן וגו׳ יבוא עגל ויכפר על מעשה העגל.1קחו שעיר עזים יבא שעיר עזים ויכפר על מעשה שעיר עזים דיוסף. ד״א קחו שעיר עזים לכפר על עבודת כוכבים שעבדו שכן מצינו שעירים נשרפים הם שעירי עבודת כוכבים הנשרפים חוץ למחנה כדאיתא בת״כ וזה נשרף.1ומנחה בלולה וה״ה דטעונה לבונה כדאמרינן בפרשת ויקרא וכן שנינו בפרק כל המנחות באות מצה לרבות מנחת שמיני ללבונה.2כי היום ה׳ נראה אליכם. וראוי להקריב ולהתראות בו לפני הקב״ה בכמה מיני קרבנות האמורין בענין, חטאת עולה ומנחת שלמים.1זה הדבר הקרבנות שאמרנו.1קרב אל המזבח לפי שכל שבעת ימי המלואים היה משה עובד, ובשמיני אמר משה לאהרן מעתה קרב אתה ועבוד.2וכפר בעדך ואח״כ בעד העם כדי שיבא זכאי ויכפר על החייב שהוא והם חטאו בעגל.1ואת הבשר ואת העור פרש״י לא מצינו חטאת חיצונה נשרפת אלא זו ושל מלואים, וא״ת הרי מצינו פר שני של לוים בפרשת בהעלותך ובעזרא צפירי חטאת י״ב הכל עולה לה׳ וביחזקאל פר חטאת לעתיד שכולם חטאות חיצונות ונשרפות אלא י״ל פר שני שבפרשת בהעלותך מלואים היה שכן מלאו ידי הלוים ליכנס בעבודה וגם אותן שבימי עזרא ופר חטאת של עתיד מלואים הם דאמר מר כשם שהקריבו בימי משה כן הקריבו בימי עזרא, וכן עתידין להקריב לעתיד לבא. ומה שפרש״י כאן ושל מלואים, לכולהו קאי לפר החטאת הנזכר בפ׳ תצוה ולפר שני של לוים הכתוב בפרשת בהעלותך ולשנים עשר צפירי חטאת דעבודת כוכבים שבימי עזרא ולפר חטאת של עתיד הכתוב ביחזקאל שכולן מלואים הן ובפרק קמא דהוריות מתרץ דהנהו דעזרא הוראת שעה היתה.2שרף באש כבר פי׳ הטעם בפרשת תצוה ובפר׳ צו.1על העולה עם העולה.1מלבד עלת הבקר מלמד ששתי מנחות היו שם, אחת עם העולה ואחת בפני עצמה.1וישא אהרן וגו׳ מקרא זה מסורס וירד אהרן מעשות החטאת והעולה והשלמים וישא את ידו אל העם ויברכם.2וירד מעשת החטאת מהקטיר אמורי חטאת.1ויבא משה ואהרן אל אהל מועד להתפלל, שיראה הכבוד ותרד אש מן השמים להראות שנתקבלה העבודה.2וירא כבוד ה' כיצד.1ותצא אש וגו׳ אש שיצאה בימי משה לא נסתלקה ממזבח הנחושת עד שבא לבית עולמים ואותה שירדה בימי שלמה לא נסתלקה ממזבח העולה עד שנסתלקה בימי משה.