19
הן היום הקריבו פרש״י מהו אומר. כלומר אי זו תשובה השיב אהרן הן היום הקריבו, למשה ששאל מדוע לא אכלתם וכי בשביל שלא הקריבו הם את החטאת לא היה להם לאכלה והלא כל עבודות אותו היום היו ע״י אהרן, ואעפ״י כן כתיב ואכלוה מצות, וכתיב ואת שוק התרומה תאכלו וגו'. ועוד פרש״י אלא אמר להם משה שמא זרקתם דמה אוננים וכו׳ משה רבינו היה סבור שאין אנינות של אהרן פוסלת באותו יום בשום חטאת ואפי׳ בשל ר״ח. והפרישה שפרש״י קצרה וה״ק שמא נזרק דמה של חטאת דר״ח ע״י אונן ואתם סבורים שהאונן שעבד היום חלל ולפיכך השיב אהרן ואמר לו וכי הם שהם הדיוטות, הקריבו את חטאתם, פירוש שאר חטאות, אני שאני כהן גדול הקרבתי ויכול אני להקריבם אונן הואיל והם קדשי שעה ולכך נאכלו. ותקראנה מלשון מקרה ומאורע.
20
ותקראנה אתי כאלה ואכלתי חטאת ר״ח שהוא קדשי דורות הייטב בעיני ה'. אם שמעת בקדשי שעה כגון שעיר שמיני ושעיר נחשון אין לך להקל בקדשי דורות. ועוד פרש״י אמר לו אהרן וכי הם הקריבו שהם הדיוטות. וא״ת הרי קים לן שכהנים גדולים היו באותו יום כדאמרינן לעיל. אלא י״ל לא נעשו ככהנים גדולים אלא להחמיר כגון על קריעה ופרימה ויציאת מקדש. אבל להקל כגון להקריב באנינות לא היו ככהנים גדולים ביום חנוכן.
21
את חטאתם שלש חטאות.
22
ותקראנה אתי כאלה מתו הבנים הראויים לסייע אותי לאכול.
23
אתי כאלה אני אסור באנינה ואין הלויים אסורין באנינה לשיר.
24
ואכלתי חטאת היום אכלתי מן החטאת הנאכלות כל מה שהייתי יכול אני ושני בני הנותרים.
25
הייטב בעיני ה' שיבאו לידי נותר ואם לא נשרפה חטאת זו היו באות לידי נותר שלא נשארנו רק שלשה.
26
הייטב בעיני ה' ה״א זו בפתח, משונה ה״א זו בנקודתה שדינה להיות בחטף פת״ח.
