חזקוני, בראשית ח׳:ז׳

מהדורה: חזקוני

« חזקוני Genesis 8:4 חזקוני Genesis 8:8 »

1 בראשית רבה פתח ↗

וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם וַיִּפְתַּח נֹחַ בראשית ח, ו, הֲדָא מְסַיְעָא לְהַהוּא דְּאָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא, חַלּוֹן. בראשית ח, ז: וַיְשַׁלַּח אֶת הָעֹרֵב, הֲדָא הוּא דִכְתִיב תהלים קה, כח: שָׁלַח חשֶׁךְ וַיַּחְשִׁךְ. וַיֵּצֵא יָצוֹא וָשׁוֹב, רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי סִימוֹן הִתְחִיל מְשִׁיבוֹ תְּשׁוּבוֹת, אָמַר לוֹ מִכָּל בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף שֶׁיֵּשׁ כָּאן אֵין אַתָּה מְשַׁלֵּחַ אֶלָּא לִי, אָמַר לוֹ מַה צֹּרֶךְ לָעוֹלָם בָּךְ, לֹא לַאֲכִילָה וְלֹא לְקָרְבָּן. רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קַבְּלוֹ, שֶׁעָתִיד הָעוֹלָם לְהִצְטָרֵךְ לוֹ, אָמַר לוֹ אֵימָתַי, אָמַר לוֹ עַד יְבשֶׁת הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ, עָתִיד צַדִּיק אֶחָד לַעֲמֹד וּלְיַבֵּשׁ אֶת הָעוֹלָם, וַאֲנִי מַצְרִיכוֹ לוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב מלכים א יז, ו: וְהָעֹרְבִים מְבִאִים לוֹ לֶחֶם וּבָשָׂר בַּבֹּקֶר וְלֶחֶם וּבָשָׂר בָּעָרֶב. רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר עִיר הִיא בִּתְחוּם בֵּית שְׁאָן וּשְׁמָהּ עַרָבִי, רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר עוֹרְבִים מַמָּשׁ הָיוּ, וּמֵהֵיכָן הָיוּ מְבִיאִים לוֹ מִשֻּׁלְחָנוֹ שֶׁל יְהוֹשָׁפָט. דָּרַשׁ רַבִּי עֲקִיבָא מַעֲשֵׂה דּוֹר הַמַּבּוּל בְּגִנְזָק שֶׁל מָדַי וְלֹא בָכוּ, וְכֵיוָן שֶׁהִזְכִּיר לָהֶם מַעֲשֶׂה אִיּוֹב מִיָּד בָּכוּ, וְקָרָא עֲלֵיהֶם הַמִּקְרָא הַזֶּה איוב כד, כ: יִשְׁכָּחֵהוּ רֶחֶם מְתָקוֹ רִמָּה עוֹד לֹא יִזָּכֵר וַתִּשָּׁבֵר כָּעֵץ עַוְלָה. יִשְׁכָּחֵהוּ רֶחֶם, הֵן שִׁכְּחוּ רַחֲמַי מִן הַבְּרִיּוֹת, אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שִׁכַּח רַחֲמָיו מֵהֶם. מְתָקוֹ רִמָּה, שֶׁמִּתְּקוּ רִמָּה מֵהֶן. עוֹד לֹא יִזָּכֵר וַתִּשָּׁבֵר כָּעֵץ עַוְלָה, אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ תֵּעָקֵר אֵין כְּתִיב, אֶלָּא תִּשָּׁבֵר, כְּדָבָר שֶׁנִּשְׁבַּר וְאֵינוֹ מַעֲלֶה חֲלִיפִין, וְאֵיזֶה זֶה דּוֹר הַפְלָגָה.

2 סנהדרין פתח ↗

רְשָׁעִים בַּמִּשְׁפָּט וְחַטָּאִים בַּעֲדַת צַדִּיקִים״. ״עַל כֵּן לֹא יָקוּמוּ רְשָׁעִים בַּמִּשְׁפָּט״ – זֶה דּוֹר הַמַּבּוּל. ״וְחַטָּאִים בַּעֲדַת צַדִּיקִים״ – אֵלּוּ אַנְשֵׁי סְדוֹם. אָמְרוּ לוֹ: אֵינָם עוֹמְדִין בַּעֲדַת צַדִּיקִים, אֲבָל עוֹמְדִין בַּעֲדַת רְשָׁעִים. מְרַגְּלִים אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיָּמֻתוּ הָאֲנָשִׁים מוֹצִאֵי דִבַּת הָאָרֶץ רָעָה בַּמַּגֵּפָה לִפְנֵי ה׳״. ״וַיָּמֻתוּ״ – בָּעוֹלָם הַזֶּה, ״בַּמַּגֵּפָה״ – לָעוֹלָם הַבָּא. דּוֹר הַמִּדְבָּר אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, וְאֵין עוֹמְדִין בַּדִּין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יִתַּמּוּ וְשָׁם יָמֻתוּ״. דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, עֲלֵיהֶם הוּא אוֹמֵר: ״אִסְפוּ לִי חֲסִידָי כֹּרְתֵי בְרִיתִי עֲלֵי זָבַח״. עֲדַת קֹרַח אֵינָהּ עֲתִידָה לַעֲלוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַתְּכַס עֲלֵיהֶם הָאָרֶץ״ – בָּעוֹלָם הַזֶּה, ״וַיֹּאבְדוּ מִתּוֹךְ הַקָּהָל״ – לָעוֹלָם הַבָּא. דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, עֲלֵיהֶם הוּא אוֹמֵר: ״ה׳ מֵמִית וּמְחַיֶּה מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל״. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: דּוֹר הַמַּבּוּל אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּמַח אֶת כׇּל הַיְקוּם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה״. ״וַיִּמַח אֶת כׇּל הַיְּקוּם״ – בָּעוֹלָם הַזֶּה, ״וַיִּמָּחוּ מִן הָאָרֶץ״ – לָעוֹלָם הַבָּא, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר: לֹא חַיִּין וְלֹא נִדּוֹנִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם לְעֹלָם״ – לֹא דִּין וְלֹא רוּחַ. דָּבָר אַחֵר: ״לֹא יָדוֹן רוּחִי״ – שֶׁלֹּא תְּהֵא נִשְׁמָתָן חוֹזֶרֶת לִנְדָנָהּ. רַבִּי מְנַחֵם בְּרַבִּי יוֹסֵף אוֹמֵר: אֲפִילּוּ בְּשָׁעָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַחֲזִיר נְשָׁמוֹת לִפְגָרִים מֵתִים, נִשְׁמָתָן קָשָׁה לָהֶם בְּגֵיהִנָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״תַּהֲרוּ חֲשַׁשׁ תֵּלְדוּ קַשׁ רוּחֲכֶם אֵשׁ תֹּאכַלְכֶם״. תָּנוּ רַבָּנַן: דּוֹר הַמַּבּוּל לֹא נִתְגָּאוּ אֶלָּא בִּשְׁבִיל טוֹבָה שֶׁהִשְׁפִּיעַ לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמָה כְּתִיב בָּהֶם? ״בָּתֵּיהֶם שָׁלוֹם מִפָּחַד וְלֹא שֵׁבֶט אֱלוֹהַּ עֲלֵיהֶם״, וּכְתִיב: ״שׁוֹרוֹ עִבַּר וְלֹא יַגְעִל תְּפַלֵּט פָּרָתוֹ וְלֹא תְשַׁכֵּל״, וּכְתִיב: ״יְשַׁלְּחוּ כַצֹּאן עֲוִילֵיהֶם וְיַלְדֵיהֶם יְרַקֵּדוּן״, וּכְתִיב: ״יִשְׂאוּ בְּתֹף וְכִנּוֹר וְיִשְׂמְחוּ לְקוֹל עוּגָב״, וּכְתִיב: ״יְכַלּוּ יְמֵיהֶם בַּטּוֹב וּשְׁנֵיהֶם בַּנְּעִימִים״, וּכְתִיב: ״וּבְרֶגַע שְׁאוֹל יֵחָתּוּ״. וְהִיא גָּרְמָה שֶׁאָמְרוּ לָאֵל: ״סוּר מִמֶּנּוּ וְדַעַת דְּרָכֶיךָ לֹא חָפָצְנוּ. מַה שַׁדַּי כִּי נַעַבְדֶנּוּ וּמַה נּוֹעִיל כִּי נִפְגַּע בּוֹ״. אָמְרוּ: כְּלוּם צְרִיכִין אָנוּ לוֹ אֶלָּא לְטִיפָּה שֶׁל גְּשָׁמִים? יֵשׁ לָנוּ נְהָרוֹת וּמַעֲיָנוֹת שֶׁאָנוּ מִסְתַּפְּקִין מֵהֶן. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: בַּטּוֹבָה שֶׁהִשְׁפַּעְתִּי לָהֶן, בָּהּ מַכְעִיסִין אוֹתִי, וּבָהּ אֲנִי דָּן אוֹתָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַאֲנִי הִנְנִי מֵבִיא אֶת הַמַּבּוּל מַיִם״. רַבִּי יוֹסֵי אָמַר: דּוֹר הַמַּבּוּל לֹא נִתְגָּאוּ אֶלָּא בִּשְׁבִיל גַּלְגַּל הָעַיִן שֶׁדּוֹמֶה לְמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְיִקְחוּ לָהֶם נָשִׁים מִכֹּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ״. לְפִיכָךְ דָּן אוֹתָן בְּמַיִם, שֶׁדּוֹמֶה לְגַלְגַּל הָעַיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״נִבְקְעוּ כׇּל מַעְיְנוֹת תְּהוֹם רַבָּה וַאֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחוּ״. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: דּוֹר הַמַּבּוּל בְּרַבָּה קִלְקְלוּ, וּבְרַבָּה נִידּוֹנוּ. בְּרַבָּה קִלְקְלוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיַּרְא ה׳ כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם״, וּבְרַבָּה נִידּוֹנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כׇּל מַעְיְנוֹת תְּהוֹם רַבָּה״. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שְׁלֹשָׁה נִשְׁתַּיְּירוּ מֵהֶם – בְּלוּעָה דְּגָדֵר, וְחַמֵּי טְבֶרְיָא, וְעֵינָא רַבָּתִי דְּבֵירָם. ״כִּי הִשְׁחִית כׇּל בָּשָׂר אֶת דַּרְכּוֹ עַל הָאָרֶץ״, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מְלַמֵּד שֶׁהִרְבִּיעוּ בְּהֵמָה עַל חַיָּה, וְחַיָּה עַל בְּהֵמָה, וְהַכֹּל עַל אָדָם, וְאָדָם עַל הַכֹּל. אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כָּהֲנָא: וְכוּלָּם חָזְרוּ, חוּץ מִתּוּשְׁלְמִי. ״וַיֹּאמֶר ה׳ לְנֹחַ קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי״. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה גָּדוֹל כֹּחַ שֶׁל חָמָס, שֶׁהֲרֵי דּוֹר הַמַּבּוּל עָבְרוּ עַל הַכֹּל, וְלֹא נֶחְתַּם עֲלֵיהֶם גְּזַר דִּינָם עַד שֶׁפָּשְׁטוּ יְדֵיהֶם בְּגָזֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם אֶת הָאָרֶץ״. וּכְתִיב: ״הֶחָמָס קָם לְמַטֵּה רֶשַׁע, לֹא מֵהֶם וְלֹא מֵהֲמוֹנָם וְלֹא מֶהֱמֵהֶם וְלֹא נֹהַּ בָּהֶם״. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מְלַמֵּד שֶׁזָּקַף עַצְמוֹ כְּמַקֵּל, וְעָמַד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאָמַר לְפָנָיו, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם: ״לֹא מֵהֶם וְלֹא מֵהֲמוֹנָם וְלֹא מֶהֱמֵהֶם וְלֹא נֹהַּ בָּהֶם״. וְאַף עַל נֹחַ נֶחְתַּם גְּזַר דִּין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלֹא נֹחַ בָּהֶם״. תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: אַף עַל נֹחַ נֶחְתַּךְ גְּזַר דִּין, אֶלָּא שֶׁמָּצָא חֵן בְּעֵינֵי ה׳, שֶׁנֶּאֱמַר: ״נִחַמְתִּי כִּי עֲשִׂיתֶם וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה׳״. ״וַיִּנָּחֶם ה׳ כִּי עָשָׂה אֶת הָאָדָם בָּאָרֶץ״. כִּי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר: אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, יָפֶה עָשִׂיתִי שֶׁתִּקַּנְתִּי לָהֶם קְבָרוֹת בָּאָרֶץ. מַאי מַשְׁמַע? כְּתִיב הָכָא ״וַיִּנָּחֶם ה׳״, וּכְתִיב הָתָם ״וַיְנַחֵם אוֹתָם וַיְדַבֵּר עַל לִבָּם״. וְאִיכָּא דְאָמְרִי: לֹא יָפֶה עָשִׂיתִי שֶׁתִּקַּנְתִּי לָהֶם קְבָרוֹת בָּאָרֶץ. כְּתִיב הָכָא ״וַיִּנָּחֶם״, וּכְתִיב הָתָם: ״וַיִּנָּחֶם ה׳ עַל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר לַעֲשׂוֹת לְעַמּוֹ״. ״אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת נֹחַ נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו״. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: ״בְּדוֹרוֹתָיו״, וְלֹא בְּדוֹרוֹת אֲחֵרִים. וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: ״בְּדוֹרוֹתָיו״, כׇּל שֶׁכֵּן בְּדוֹרוֹת אֲחֵרִים. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: מָשָׁל דְּרַבִּי יוֹחָנָן, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְחָבִית שֶׁל יַיִן שֶׁהָיְתָה מוּנַּחַת בְּמַרְתֵּף שֶׁל חוֹמֶץ. בִּמְקוֹמָהּ – רֵיחָהּ נוֹדֵף, שֶׁלֹּא בִּמְקוֹמָהּ – אֵין רֵיחָהּ נוֹדֵף. אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: מָשָׁל דְּרֵישׁ לָקִישׁ, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לִצְלוֹחִית שֶׁל פִּלְיָיטוֹן שֶׁהָיְתָה מוּנַּחַת בִּמְקוֹם הַטִּנּוֹפֶת. בִּמְקוֹמָהּ – רֵיחָהּ נוֹדֵף, וְכׇל שֶׁכֵּן בִּמְקוֹם הַבּוֹסֶם. ״וַיִּמַח אֶת כׇּל הַיְקוּם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה״. אִם אָדָם חָטָא, בְּהֵמָה מָה חָטְאָה? תָּנָא מִשּׁוּם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה: מָשָׁל לְאָדָם שֶׁעָשָׂה חוּפָּה לִבְנוֹ, וְהִתְקִין מִכׇּל מִינֵי סְעוּדָה. לְיָמִים מֵת בְּנוֹ. עָמַד וּבִלְבֵּל אֶת חוּפָּתוֹ. אָמַר: כְּלוּם עָשִׂיתִי אֶלָּא בִּשְׁבִיל בְּנִי? עַכְשָׁיו שֶׁמֵּת, חוּפָּה לָמָּה לִי? אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר: כְּלוּם בָּרָאתִי בְּהֵמָה וְחַיָּה אֶלָּא בִּשְׁבִיל אָדָם? עַכְשָׁיו שֶׁאָדָם חוֹטֵא, בְּהֵמָה וְחַיָּה לָמָּה לִי? ״מִכֹּל אֲשֶׁר בֶּחָרָבָה מֵתוּ״, וְלֹא דָּגִים שֶׁבַּיָּם. דָּרֵשׁ רַבִּי יוֹסֵי דְּמִן קֵסָרִי: מַאי דִּכְתִיב ״קַל הוּא עַל פְּנֵי מַיִם תְּקֻלַּל חֶלְקָתָם בָּאָרֶץ״? מְלַמֵּד שֶׁהָיָה נֹחַ הַצַּדִּיק מוֹכִיחַ בָּהֶם וְאוֹמֵר לָהֶם: עֲשׂוּ תְּשׁוּבָה, וְאִם לָאו הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא עֲלֵיכֶם אֶת הַמַּבּוּל וּמַקְפֶּה נִבְלַתְכֶם עַל הַמַּיִם כְּזִיקִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״קַל הוּא עַל פְּנֵי מַיִם״. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁלּוֹקְחִין מֵהֶם קְלָלָה לְכׇל בָּאֵי עוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״תְּקֻלַּל חֶלְקָתָם בָּאָרֶץ לֹא יִפְנֶה דֶּרֶךְ כְּרָמִים״, מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ מְפַנִּים דֶּרֶךְ כְּרָמִים. אָמְרוּ לוֹ: וּמִי מְעַכֵּב? אָמַר לָהֶם: פְּרֵידָה אַחַת יֵשׁ לִי לְהוֹצִיא מִכֶּם. אִם כֵּן, לֹא נְפַנֶּה דֶּרֶךְ כְּרָמִים. דָּרֵשׁ רָבָא: מַאי דִּכְתִיב ״לַפִּיד בּוּז לְעַשְׁתּוּת שַׁאֲנָן נָכוֹן לְמוֹעֲדֵי רָגֶל״? מְלַמֵּד שֶׁהָיָה נֹחַ הַצַּדִּיק מוֹכִיחַ אוֹתָם, וְאָמַר לָהֶם דְּבָרִים שֶׁהֵם קָשִׁים כְּלַפִּידִים, וְהָיוּ בּוֹזִים אוֹתוֹ. אָמְרוּ לוֹ: זָקֵן, תֵּיבָה זוֹ לָמָּה? אָמַר לָהֶם: הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא עֲלֵיכֶם אֶת הַמַּבּוּל. אָמְרוּ: מַבּוּל שֶׁל מָה? אִם מַבּוּל שֶׁל אֵשׁ, יֵשׁ לָנוּ דָּבָר אֶחָד וַעֲלִיתָה שְׁמָהּ. וְאִם שֶׁל מַיִם הוּא מֵבִיא, אִם מִן הָאָרֶץ הוּא מֵבִיא, יֵשׁ לָנוּ עֲשָׁשִׁיּוֹת שֶׁל בַּרְזֶל שֶׁאָנוּ מְחַפִּין בָּהֶם אֶת הָאָרֶץ. וְאִם מִן הַשָּׁמַיִם הוּא מֵבִיא, יֵשׁ לָנוּ דָּבָר וְעָקֵב שְׁמוֹ – וְאָמְרִי לַהּ: עִקֵּשׁ שְׁמוֹ. אָמַר לָהֶם: הוּא מֵבִיא מִבֵּין עִקְּבֵי רַגְלֵיכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר ״נָכוֹן לְמוֹעֲדֵי רָגֶל״. תַּנְיָא: מֵימֵי הַמַּבּוּל קָשִׁים כְּשִׁכְבַת זֶרַע, שֶׁנֶּאֱמַר ״נָכוֹן לְמוֹעֲדֵי רָגֶל״. אָמַר רַב חִסְדָּא: בְּרוֹתְחִין קִלְקְלוּ בַּעֲבֵירָה, וּבְרוֹתְחִין נִידּוֹנוּ. כְּתִיב הָכָא: ״וַיָּשֹׁכּוּ הַמָּיִם״, וּכְתִיב הָתָם: ״וַחֲמַת הַמֶּלֶךְ שָׁכָכָה״. ״וַיְהִי לְשִׁבְעַת הַיָּמִים וּמֵי הַמַּבּוּל הָיוּ עַל הָאָרֶץ״, מָה טִיבָם שֶׁל שִׁבְעַת הַיָּמִים? אָמַר רַב: אֵלּוּ יְמֵי אֲבֵילוּת שֶׁל מְתוּשֶׁלַח, לְלַמֶּדְךָ שֶׁהֶסְפֵּדָן שֶׁל צַדִּיקִים מְעַכְּבִין אֶת הַפּוּרְעָנוּת לָבֹא. דָּבָר אַחֵר: לְשִׁבְעַת הַיָּמִים שֶׁשִּׁינָּה עֲלֵיהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא סֵדֶר בְּרֵאשִׁית, שֶׁהָיְתָה חַמָּה יוֹצֵאת מִמַּעֲרָב וְשׁוֹקַעַת בַּמִּזְרָח. דָּבָר אַחֵר: שֶׁקָּבַע לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זְמַן גָּדוֹל, וְאַחַר כָּךְ זְמַן קָטָן. דָּבָר אַחֵר: לְשִׁבְעַת הַיָּמִים שֶׁהִטְעִימָם מֵעֵין הָעוֹלָם הַבָּא, כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ מָה טוֹבָה מָנְעוּ מֵהֶן. ״מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה תִּקַּח לְךָ שִׁבְעָה שִׁבְעָה אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ״, אִישׁוּת לִבְהֵמָה מִי אִית לַהּ? אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: מֵאוֹתָם שֶׁלֹּא נֶעֶבְדָה בָּהֶם עֲבֵירָה. מְנָא יְדַע? אָמַר רַב חִסְדָּא: שֶׁהֶעֱבִירָן לִפְנֵי הַתֵּיבָה, כֹּל שֶׁהַתֵּיבָה קוֹלַטְתּוֹ – בְּיָדוּעַ שֶׁלֹּא נֶעֶבְדָה בָּהֶם עֲבֵירָה, וְכֹל שֶׁאֵין הַתֵּיבָה קוֹלַטְתּוֹ – בְּיָדוּעַ שֶׁנֶּעֶבְדָה בָּהּ עֲבֵירָה. רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר: מֵאוֹתָן הַבָּאִין מֵאֵילֵיהֶן. ״עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי גֹפֶר״, מַאי גּוֹפֶר? אָמַר רַב אַדָּא: אָמְרִי דְּבֵי רַבִּי שֵׁילָא, זוֹ מַבְלִיגָה. וְאָמְרִי לַהּ: גּוּלְמֵישׁ. ״צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה״ – אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְנֹחַ, קְבַע בָּהּ אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ מְאִירוֹת לָכֶם כַּצׇּהֳרַיִם. ״וְאֶל אַמָּה תְּכַלֶּנָּה מִלְמַעְלָה״, דִּבְהָכִי הוּא דְּקָיְימָא. ״תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁים תַּעֲשֶׂהָ״ – תָּנָא: תַּחְתִּיִּים לְזֶבֶל, אֶמְצָעִיִּים לַבְּהֵמָה, עֶלְיוֹנִים לָאָדָם. ״וַיְשַׁלַּח אֶת הָעֹרֵב״, אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: תְּשׁוּבָה נִיצַּחַת הֱשִׁיבוֹ עוֹרֵב לְנֹחַ. אָמַר לוֹ: רַבְּךָ שׂוֹנְאֵנִי וְאַתָּה שְׂנֵאתָנִי. רַבְּךָ שׂוֹנְאֵנִי – מִן הַטְּהוֹרִין שִׁבְעָה, מִן הַטְּמֵאִים שְׁנַיִם, וְאַתָּה שְׂנֵאתָנִי – שֶׁאַתָּה מַנִּיחַ מִמִּין שִׁבְעָה וְשׁוֹלֵחַ מִמִּין שְׁנַיִם. אִם פּוֹגֵעַ בִּי שַׂר חַמָּה אוֹ שַׂר צִנָּה, לֹא נִמְצָא עוֹלָם חָסֵר בְּרִיָּה אַחַת? אוֹ שֶׁמָּא לְאִשְׁתִּי אַתָּה צָרִיךְ? אָמַר לוֹ: רָשָׁע! בַּמּוּתָּר לִי נֶאֱסַר לִי, בַּנֶּאֱסָר לִי לֹא כׇּל שֶׁכֵּן? וּמְנָלַן דְּנֶאֶסְרוּ? דִּכְתִיב: ״וּבָאתָ אֶל הַתֵּבָה אַתָּה וּבָנֶיךָ וְאִשְׁתְּךָ וּנְשֵׁי בָנֶיךָ אִתָּךְ״, וּכְתִיב: ״צֵא מִן הַתֵּבָה אַתָּה וְאִשְׁתְּךָ וּבָנֶיךָ וּנְשֵׁי בָנֶיךָ אִתָּךְ״. וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִיכָּן אָמְרוּ שֶׁנֶּאֶסְרוּ בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה. תָּנוּ רַבָּנַן: שְׁלֹשָׁה שִׁמְּשׁוּ בַּתֵּיבָה, וְכוּלָּם לָקוּ. כֶּלֶב וְעוֹרֵב וְחָם. כֶּלֶב נִקְשַׁר, עוֹרֵב רָק, חָם לָקָה בְּעוֹרוֹ. ״וַיְשַׁלַּח אֶת הַיּוֹנָה מֵאִתּוֹ לִרְאוֹת הֲקַלּוּ הַמַּיִם״. אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: מִכָּאן שֶׁדִּירָתָן שֶׁל עוֹפוֹת טְהוֹרִים עִם הַצַּדִּיקִים. ״וְהִנֵּה עֲלֵה זַיִת טָרָף בְּפִיהָ״. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אָמְרָה יוֹנָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יִהְיוּ מְזוֹנוֹתַי מְרוֹרִים כְּזַיִת וּמְסוּרִים בְּיָדְךָ, וְאַל יִהְיוּ מְתוּקִים כִּדְבַשׁ וּמְסוּרִים בְּיַד בָּשָׂר וָדָם. מַאי מַשְׁמַע דְּהַאי ״טָרָף״ לִישָּׁנָא דִּמְזוֹנֵי הוּא? דִּכְתִיב: ״הַטְרִיפֵנִי לֶחֶם חֻקִּי״. ״לְמִשְׁפְּחֹתֵיהֶם יָצְאוּ מִן הַתֵּבָה״, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: ״לְמִשְׁפְּחוֹתָם״ וְלֹא ״הֵם״. אָמַר רַב חָנָא בַּר בִּיזְנָא: אָמַר לֵיהּ אֱלִיעֶזֶר לְשֵׁם רַבָּא, כְּתִיב: ״לְמִשְׁפְּחֹתֵיהֶם יָצְאוּ מִן הַתֵּבָה״. אַתּוּן הֵיכָן הֲוֵיתוּן? אֲמַרוּ לֵיהּ: צַעַר גָּדוֹל הָיָה לָנוּ בַּתֵּיבָה. בְּרִיָּה שֶׁדַּרְכָּהּ לְהַאֲכִילָהּ בַּיּוֹם – הֶאֱכַלְנוּהָ בַּיּוֹם, שֶׁדַּרְכָּהּ לְהַאֲכִילָהּ בַּלַּיְלָה – הֶאֱכַלְנוּהָ בַּלַּיְלָה. הַאי זְקִיתָא לָא הֲוָה יָדַע אַבָּא מָה אָכְלָה. יוֹמָא חַד הֲוָה יָתֵיב וְקָא פָאלֵי רִמּוֹנָא, נְפַל תּוֹלַעְתָּא מִינַּהּ אֲכַלָה. מִיכָּן וְאֵילָךְ הֲוָה גָּבֵיל לַהּ חִיזְרָא, כִּי מַתְלַע אָכְלָה. אַרְיָא – אֶישָּׁתָא זַנְתֵּיהּ, דְּאָמַר רַב: לָא בְּצִיר מִשִּׁיתָּא וְלָא טְפֵי מִתְּרֵיסַר זָיְנָא אִישָּׁתָא. אוּרְשִׁינָה – אַשְׁכְּחֵיהּ אַבָּא דְּגָנֵי בְּסַפְנָא דְּתֵיבוֹתָא. אֲמַר לֵיהּ: לָא בָּעֵית מְזוֹנֵי? אֲמַר לֵיהּ: חֲזֵיתָיךְ דַּהֲוֵת טְרִידַתְּ, אָמֵינָא לָא אֲצַעֲרָךְ. אֲמַר לֵיהּ: יְהֵא רַעֲוָא דְּלָא תְּמוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וָאֹמַר עִם קִנִּי אֶגְוָע וְכַחוֹל אַרְבֶּה יָמִים״. אָמַר רַב חָנָה בַּר לֵוַאי: אֲמַר שֵׁם רַבָּא לֶאֱלִיעֶזֶר, כִּי אֲתוֹ עֲלַיְיכוּ מַלְכֵי מִזְרָח וּמַעֲרָב, אַתּוּן הֵיכִי עֲבְידִיתוּ? אֲמַר לֵיהּ: אַיְיתִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם וְאוֹתְבֵיהּ מִיַּמִּינֵיהּ, וַהֲוָה שָׁדֵינַן עַפְרָא וְהָווּ חַרְבֵי, גִּילֵי וְהָווּ גִּירֵי, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מִזְמוֹר לְדָוִד נְאֻם ה׳ לַאדֹנִי שֵׁב לִימִינִי עַד אָשִׁית אֹיְבֶיךָ הֲדֹם לְרַגְלֶיךָ״, וּכְתִיב: ״מִי הֵעִיר מִמִּזְרָח צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ יִתֵּן לְפָנָיו גּוֹיִם וּמְלָכִים יַרְדְּ יִתֵּן כֶּעָפָר חַרְבּוֹ כְּקַשׁ נִדָּף קַשְׁתּוֹ״. נַחוּם אִישׁ גַּם זוֹ הֲוָה רְגִיל, דְּכֹל דַּהֲוָה סָלְקָא לֵיהּ אֲמַר: ״גַּם זוֹ לְטוֹבָה״. יוֹמָא חַד בְּעוֹ יִשְׂרָאֵל לְשַׁדּוֹרֵי דּוֹרוֹן לְקֵיסָר. אָמְרִי: בַּהֲדֵי

1 וישלח את הערב לפי שדרכו לאכול נבלות ואם קלו המים ימצא מתי מבול מושלכים על פני שפת המים. אין להקשות איך שלחו הרי אין אורה בעולם הא ליתא דאע״‎ג דלא שמשו מזלות דהיינו חמה ולבנה וכוכבים ולא ניכר בין יום ובין לילה מיהא אורה הוה וראיה לדבר נראו ראשי ההרים, ועוד איכא דאמרי בב״‎ר ששימשו אלא שלא היה רישומן ניכר, מ״‎מ חז״‎ק היאך היה יודע נח במבול להבחין בין יום ובין לילה.

2 ויצא יצוא ושוב אמר ר״‎ל תשובה נצחת השיבו העורב לנח אמר לו רבך שנאני ואתה שנאתני. רבך שנאני שצוה לקחת מן הטהורים שבעה שבעה ומן הטמאים שנים שנים ואתה שנאתני שהנחת את השבעה ושגרת משנינו ולפיכך ויצא יצוא ושוב.

« חזקוני Genesis 8:4 חזקוני Genesis 8:8 »