1
לא ידון רוחי באדם. פרש״י לא יתרעם ויריב רוחי עלי בשביל האדם. דוגמא מצינו באיוב שאמר עליו הקב״ה אל השטן אין כמוהו בארץ איש תם וגו'. ד״א לשון נדן ותיק כלומר לא יהא רוחי נתון בתיקו זה גוף האדם.
2
לעלם. לזמן ארוך כמו וישב שם עד עולם ועבדו לעולם, כלומר הבריות החיות עכשיו לא יתקימו זמן ארוך.
3
בשגם הוא בשר. בעבור שגם הוא בשר ואינו דבר קיים לעולם לפיכך יש לקצר ימיו ולא יחיו עוד כאשר חיו עד עכשיו שע״י כך הם משחיתים דרכם וגוזלים וחומסים שאינן יראין מן המיתה.
4
והיו ימיו מאה ועשרים שנה. פרש״י אין מוקדם ומאוחר וכו׳ ואין להקשות הא אמר בפסחים ו׳ ע״ב דבחד עניינא מאי דמוקדם מוקדם ומאי דמאוחר מאוחר דע״כ תרי ענייני נינהו דהא קים לן משנולד יפת לא היה עד המבול רק מאה שנה ומשום כבודו של נח שלא יאמרו העולם היאך הוליד נח לבהלה אחר הנחמה הקדים הכתוב ״ויולד נח את שם״ ל״וינחם כי עשה את האדם״, קרוב לדוגמא זה פרש״י סוף פרשת לך לך.